בן 6 מצא בעוטף עזה לוחית נדירה בת כ-3,500 שנה
הלוחית, שעשויה מחרס, מתארת שובה המוביל שבוי כשהוא עירום ומושפל כחלק ממאבקי השליטה בדרום הארץ בתקופה הכנענית
אימרי אליה, בן 6 מקיבוץ נירים שבעוטף עזה, יצא בחודש מרץ האחרון עם הוריו לטייל באתר הארכיאולוגי תל ג'מה הנמצא סמוך לקיבוץ רעים בנגב הצפוני. במהלך הטיול הוא זיהה על הקרקע חפץ מרובע קטן העשוי חרס, ועליו שתי דמויות. הוריו של אימרי יצרו קשר עם רשות העתיקות ומסרו את הפריט לאוצרות המדינה. לאחר צילום ותיעוד החפץ בגודל של 2.8 על 2.8 ס"מ, קבעו ארכיאולוגים מרשות העתיקות כי מדובר בממצא מיוחד ונדיר ביותר.
ממחקר שערכו הארכיאולוגים סער גנור, איתמר וייסביין ואורן שמואלי מרשות העתיקות, עולה שהחפץ הוטבע בתבנית מגולפת, וסימני טביעות האצבע של האמן שרדו על צידו האחורי של החפץ. על גבי הפריט מתואר מצב של הובלת שבוי. דמות השובה, הלובשת חצאית, מחזיקה בשבוי עירום, וידיו מקופלות וקשורות מאחורי גבו.
ניכר שהאמן ביקש להדגיש את ההשפלה שעובר השבוי בכך שהוא מובל עירום, ואולי אף לתאר שוני אתני בין דמות השובה לדמות השבוי, על ידי הצגה של תווי פנים שונים לכל אחת מהדמויות, בעוד שערו של השובה מקורזל ופניו מלאות, השבוי רזה ופניו מאורכות. לדברי החוקרים, "נראה כי האמן שיצר את הלוחית הושפע מייצוגים דומים המוכרים מאמנות המזרח הקדום. טכניקת קשירת ידי השבוי מוכרת מתבליטים וחפצים שנמצאו במצרים ובצפון סיני". אף שהלוחית לא נמצאה במסגרת חפירה ארכיאולוגית מסודרת, מעריכים החוקרים, על סמך ההקבלות לעולם האמנותי המצרי ולאמנות הכנענית המקומית, שיש לתארך את החפץ לתקופת הברונזה המאוחרת בין המאות ה-15 ל-12 לפני הספירה הנוצרית.
התיאור האלים שניכר על החפץ מעלה שאלות מעניינות באשר לרקע ההיסטורי שבצילו נעשתה הלוחית. בתקופה זו שלטה האימפריה המצרית בארץ כנען, שחולקה ל"ערי-מדינות" שבהן שלטו מלכים מקומיים. ממכתבים ששלחו אז מלכי כנען למצרים - המוכרים כמכתבי אל עמארנה - ידוע שבין הערים הכנעניות התקיימו מאבקים פנימיים וסכסוכי שליטה.
במחקר הארכיאולוגי מזוהה תל ג'מה עם העיר הכנענית יורזה, אחת הערים הכנעניות החזקות בדרום הארץ. החוקרים גנור, וייסביין ושמואלי מרשות העתיקות מעריכים שהסצנה המתוארת על הלוחית מציגה, באופן סמלי, את מאבקי הכוחות בין העיר יורזה לאחת הערים הסמוכות לאתר, ייתכן עזה, אשקלון או לכיש, או למאבק באוכלוסייה נוודית ששכנה בנגב. לדבריהם, "הסצנה שמתוארת על הלוחית לקוחה מתוך תיאורים של תהלוכות ניצחון, ולכן יש לראות בלוחית סיפור המציג את כוחו של השליט על אויביו. נראה שהממצא החדש פותח צוהר חזותי להבנת מאבקי השליטה בדרום הארץ בתקופה הכנענית".
פבלו בצר, ארכיאולוג מרחב דרום ברשות העתיקות, אמר: "העתיקות הן המורשת התרבותית של כולנו, וכל ממצא מוסיף חלק לפאזל השלם, שהוא סיפורה של הארץ. קיימת חשיבות גדולה במסירת ממצאים ארכיאולוגיים לאוצרות המדינה, על מנת שאלה ייחקרו ויוצגו, להנאת הציבור כולו"
לפנייה לכתב/ת 
