"בכל חודש זה קורה לי מחדש - רגע לפני הווסת אני מרגישה קצרת רוח ביחס שלי למשפחתי ובכלל. אני מוצאת עצמי מגיבה בחוסר נחמדות ולעיתים בתוקפנות, אני חושבת פחות לפני שאני מוציאה מילים מהפה, מתערבת היכן שלא צריך ונפגעת מזוטות. אפילו ברשתות החברתיות אני יותר שיפוטית וקנאית. עם השנים, למדתי לזהות את זה בעצמי, ולהבין שאלו עצבים של הורמונים. למדתי לנשום כדי להירגע, למרות שלא תמיד זה עוזר. אני משתדלת להניח לעצמי בזמנים האלו ולעבור את הסערה. יש חודשים שזה מורגש יותר ויש שפחות, אבל זה עקבי".
את המילים הללו אמרה לי נטע (שמותיהן של חלק מהמרואיינות שונו לצורכי שמירה על פרטיותן), בת 39, נשואה ואמא לשתי בנות, שסובלת מהתופעה שמכונה "תסמונת קדם וסתית" (PMS). התסמונת הזאת מגיעה מידי חודש, ומשבשת לנו הנשים את שגרת החיים. יש מי שחווה זאת בצורה פחות משמעותית, ולכל היותר נזקקת לכדור לשיכוך כאבים, ויש מי שכל חודש מאיימת בגירושים.
4 צפייה בגלריה
תסמונת קדם וסתית. ''בימי ה-pms מציפה אותי מין בעירה קבועה בגוף'' (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
"המריבות הרגילות שלנו הן על דברים שבימים אחרים אני מבליגה או מוצאת להם פתרון, אבל בימים של ה-PMS מציפה אותי מין בעירה קבועה בגוף, תחושה של כעס פיזי, אפילו לחץ", נטע אומרת. "בן זוגי העיר את תשומת ליבי לכך לפני שנים. היום אני מודעת לזה שאני תוקפנית לפני הווסת, וצריכה ממנו שהוא יהיה הצד הרגוע בימים הללו. בזמן הווסת עצמה אני ההיפך הגמור".
לא פשוט.
"הורמונים הם לא דבר רע, הם גם שוטפים אותנו באהבה וברוגע בימים אחרים. אני מסבירה לבעלי שאני לא רובוט ושאת התגובות שלי אי אפשר לתכנת. בסופו של דבר, מדובר במספר ימים בחודש בלבד, יש ביניהם גם סיטואציות מצחיקות, והכל עובר".
מחקר שנערך בבריטניה וסקר כ-2,000 נשים גילה כי עבור 48% מהן, PMS היא הסיבה העיקרית למחלוקות בזוגיות. מחקרים אחרים מראים שישנם למעלה מ-150 תסמינים שניתן לייחס ל-PMS, ביניהם מצבי רוח מתחלפים, אובדן אמון, רגשנות, עצבנות יתר ותוקפנות. לא פלא שהזוגיות שלנו בימים הללו עלולה להיות מתוחה. לקושי הזה מצטרפת העובדה שווסת בכלל והתסמונת הקדם וסתית בפרט, הן עדיין נושא שכמעט ולא מדברים עליו, וקיבלתן הרבה נשים שסובלות בשקט תוך שהן ממשיכות בשגרת חייהן.
מיטל (39) נשואה מזה 15 שנים והיא אמא לשתי תאומות. היא מספרת שבימים שלפני הווסת יוצאת ממנה מיטל אחרת. "כל חודש זה אותו הסיפור. כל הסביבה שלי בכוננות ספיגה, ויודעת לחוס לי על הימים הנוראים האלה", היא משתפת.
מה קורה שם בעצם?
"אני נהיית חסרת סבלנות, לא יכולה לראות, לשמוע או להריח את בעלי כשבוע לפני המחזור. בעבר הוא בעצמו היה אומר לי 'את לפני מחזור' - והייתי משתגעת מזה. היום אני יודעת בוודאות שלווסת יש קשר ישיר להתנהגות שלי. ברגע שמגיעה הווסת אני נופת צופים".
מה יכול להטריף אותך?
"שנושמים לידי בערך", היא צוחקת ומוסיפה שמצד שני, היא לא באמת רוצה שיעזבו אותה בשקט מפני שהיא זקוקה לתשומת לב כדי לא להרגיש בודדה. "פעם אמרתי לרופא שלי, 'לא נעים לי מבעלי. כל חודש אני מבקשת ממנו לארוז מזוודה'", היא מספרת משועשעת. "היום אנחנו רבים פחות. אני יותר מודעת ואנחנו צוחקים על זה ומדברים על המצב בפתיחות. יש לנו ממש נוהל שאם אני אומרת לו, 'די אני רוצה להתגרש', הוא לא מתייחס עד יעבור זעם.
"בפעם האחרונה היינו בנסיעה ונפלטה ממני צעקה עצבנית - 'אוף, איך אתה לועס את המסטיק!', שנייה אחר כך הבנו שנינו שאני לפני הווסת ונרגענו ביחד. אני צוחקת על זה עם החברות, הבנות בעבודה והמשפחה. אפילו הבנות שלי יודעות מתי זה מגיע והן זהירות יותר בתקופה הזו", היא אומרת.
4 צפייה בגלריה
''אם אני אומרת 'די אני רוצה להתגרש', הוא לא מתייחס עד יעבור זעם'' (צילום אילוסטרציה: shutterstock)
(צילום: Shutterstock)
מה את צריכה מבן הזוג בימים האלה?
"אולי שיהיה אקטיבי ויעזור יותר, ידבר יותר מהר", היא אומרת ושוב צוחקת.
לנשים יצאה סטיגמה של קפריזיות בגלל התסמונת הזו.
"תשלחי את המבקרים אליי עם הצצה לחיי אחת לחודש. אפשר לקרוא לזה קפריזיות, אבל אני סובלת באמת. ניסיתי לטפל באמצעות דיקור, רפלקסולוגיה, שינוי תזונה, לשתות צמחים שהתאימו לי, אבל שום דבר לא החזיק", היא מספרת ונשמע שהדרך היחידה שבה היא מצליחה להתמודד עם הנושא היא באמת לצחוק עליו יחד עם הסביבה שלה.
גם אנה בת ה-42 מספרת שהיא נהיית חסרת סבלנות בימים שלפני קבלת הווסת: "סף הרגישות שלי שונה לחלוטין. אין לי כוח לבני אדם בכללי, ובעיקר לא לבן זוג. הכל מפריע לי. אני מרגישה שהוא לא רגיש למשהו שאמרתי או למצב הרוח שלי, אני תמיד מתאכזבת ונפגעת עמוקות שהוא לא רואה אותי, ואיכשהו מגיעה לדרמה על גבול הפרידה.
"זה קרה עם כל אחד מבני הזוג שהיו לי. כל חודש מחדש אני רבה איתו כאילו שהוא עשה את הנורא מכל, ואז אחרי כמה ימים לא מבינה למה יצאתי ככה מפרופורציות, אף על פי שאני מאוד מודעת לעצמי ולמעגליות החודשית", היא משתפת בכנות.
"בימים רגילים אני בן אדם מאוד מאופס, פרקטי וסבלני, וידועה כאישה הגיונית, אנליטית ואפילו קרה, אבל קצת אחרי הביוץ ולמשך שלושה ימים עד קבלת הווסת, עד שהכל מתאפס שוב, אני מרגישה ההיפך המוחלט מכל זה, חסרת היגיון וקלישאה של אישה. אז הדיסוננס גדול".
את מסבירה לבן הזוג שזו השפעת הווסת?
"בעבר הסברתי, אבל הוא לא ממש מפנים. צריך לעבור פה לתקשורת יותר רגשית ופחות שכלתנית, להיות מודעים לדבר, ולספק את הצורך הרגשי באותו הרגע. לא לקחת אישית ולא לפתח מזה מריבה ולהתווכח. זה כמו להתווכח עם שיכור ברחוב. אין טעם".
"אני ובן זוגי כמעט נפרדים כל חודש בגלל המחזור", אומרת מעיין בת ה-24. "זה מצחיק שאני מתראיינת על זה כי אני בדיוק חווה את זה עכשיו - מאתמול על כל דבר קטן אני מתעצבנת. עכשיו אני בתוך עצמי סובלת ולא רוצה לתקשר עם העולם. בא לי להתכנס עד יעבור זעם", היא משתפת.
"בימים אחרים בחודש המקרים הללו כמעט ולא קורים. אני מאמינה שאפשר רק להתפתח מזה. הכל בידיים שלנו, צריך להגביר מודעות ולקחת אחריות על התחושות שלנו. אם את מודעת לזה, הכל יעבור יותר חלק".
מיה אופנהיימר, מאמנת אישית לתזונה ומחזוריות קלה, מספרת שבעבר היא הייתה חווה עצבות ועצבנות, שאותן היא הייתה מכוונת בעיקר על בן הזוג, וזאת אף על פי שבימים כתיקונם היא סבלנית ורגועה. "הייתי מרגישה שאני מתחרפנת. כל ויכוח היה גורם לי להיות אמוציונלית ורגשית, ויצאו ממני תגובות שהרגשתי שאני לא מצליחה לשלוט בהן. סבלתי מזה".
מה השתנה?
"עם הזמן התחלתי להקשיב יותר לעצמי ולמה שמתאים לי. פתאום ראיתי שככל שאני מקשיבה לעצמי אני יותר רגועה, פחות מתעצבנת ופחות מדוכדכת בימים שלפני הווסת. אז הבנתי שזו לא גזרת גורל. הבנתי שבזמן הווסת הגוף מתנקה ובאופן טבעי אני רוצה להיכנס יותר פנימה, להיות יותר בבית ולראות פחות אנשים. במקום להתעלם מזה, למדתי להיות קשובה לגוף ולאינטואיציה שלי, לא להתאים את עצמי לדרישות של העולם אלא להתאים את העולם לדרישות שלי.
"הבנתי גם שאם אני מתעלמת מזה – זה רק מתפרץ עוד יותר. התחלתי להבין את הגל המחזורי ולהשתמש בו לטובתי. גיליתי למשל שזמן של ביוץ הוא זמן להיות ביצועיסטית, להיות בחוץ, זמן לפרזנטציות וראיונות. בתקופה הזו יש יותר אנרגיה, חיות ויכולת למשוך אנשים. לעומת זאת, זמן הווסת הוא זמן להתכנסות, לחשבון נפש, סדר וניקיון. כשהתחלתי לפעול כך וגם באופן כללי למדתי ללכת עם תחושת הבטן, ראיתי שהכול מתאזן. מאז העמקתי עוד בנושא והיום אני מלווה נשים למחזור קל יותר".
"נשים רבות חוות מגוון של סימפטומים גופניים ורגשיים לפני הווסת, אך חשוב לציין ששינויים הורמונליים משפיעים אחרת מאישה לאישה, והתופעות הקשות הן מנת חלקן של נשים מעטות, כשהחלק הרחב יותר של הנשים חש אי-נוחות וכאבי בטן נסבלים בלבד. עם זאת, אצל הסובלות מלחץ קדם וסתי המצב יבוא לידי ביטוי לא פעם במצבים של מתח וכעס שייכנסו למערכות היחסים שלהן. יש נשים שעלולות לחוש כעס כל כך גדול על בן הזוג בימים האלה עד כדי רצון להיפרד. באחד המחקרים שנערך בארה"ב, כ-40% מהנשים דיווחו על לחץ בינוני עד קשה לפני הווסת ולמשך שלושה עד ארבעה ימים גם אחריה", מסבירה מזל קציר, מטפלת זוגית ומשפחתית.
"בקליניקה אני שומעת מהרבה נשים שהן אינן מרוצות מכך שבני הזוג שלהן אינם תומכים בהן רגשית ושהם אינם עוזרים במטלות הבית. הכעס והטינה שיש להן על הבעלים שלהן מגיעים בימים האלה לנקודת רתיחה והן מרגישות שהן ללא שליטה. זה עלול להביא למצוקה ולמתח".
אז מה עושים?
"חשוב מאוד שהאישה תבין את מקורות הסימפטומים ותפתח אסטרטגיה להתמודד עם המצב. הדרך לעשות זאת היא באמצעות דיבור פנימי. לומר לעצמך: 'אני מודעת לכך שאלו ימים קשים, אכין את בן זוגי לכך באמצעות שיחה, אביע את הרגשות שנוצרים בעקבות כך ואבקש את תמיכתו'. אני מציעה גם לנשים לפנק את עצמן בימים האלו על מנת לאגור אנרגיות חיוביות, למשל באמצעות מסאג', מפגש חברות, סרט ועוד דברים שיפיחו בהן רוח אחרת.
"עוד עצה שלי הוא שהאישה תקבע עם בן זוגה דייט בימים 'הקשים', כדי להסיט את הקושי ולהתמקד בדברים נעימים יותר. בכך היא תייצר קירבה במקום ריחוק. חשוב להוסיף כמובן גם היבטים אחרים כגון: מנוחה, תזונה בריאה, פעילות גופנית, מדיטציה וכן הלאה".
איך בן הזוג יכול להקל על האישה?
"גברים שבנות הזוג שלהם חוות את התחושות הללו מתקשים להתמודד עם המצב, אבל בהחלט יש בידם לעזור באופן משמעותי לבת הזוג, להקל עליה ולמעשה על שניהם. חשוב שבן הזוג יקבל זאת ללא שיפוט, ביקורת או הערה על כך שבת הזוג מתפרצת ואינה כתמול שלשום. חשוב שיבין שההתנהגות של זוגתו בימים שלפני הווסת לא מאפיינת אותה. בחלוף הסערה היא תמשיך לאהוב, להוקיר ולתמוך בו. באמצעות שיח, הקשבה אמפטית, הכלה והבנה שכרגע לבת הזוג יש צורך שיעטפו אותה, הלחץ יפחת. ואם אין לך מה לומר - פשוט תחבק אותה! היא כבר תתרפק עליך והכל יבוא על מקומו בשלום".
