כמו לפני 3,000 שנה: כך נראתה העבודה של אבותינו
עיתונאי, שני מתנחלים ופעיל שלום יצאו למסע מרגש בעקבות החיים בימי שפוט השופטים. בדרום הר חברון הם מצאו אנשים שחיים במערה, מעבדים את שדותיהם בלי כלים מכניים, וקוצרים את התבואה במגל: "זו תמונת נוף שכיכבה בחקלאות הקדומה של אבותינו"
חג שבועות הוא גם חג הקציר, ומגילת רות מתארת תקופה של חקלאות ארץ-ישראלית קדומה מהסוג שכבר אי אפשר למצוא – אלא אם מחפשים היטב. אז חיפשנו ומצאנו. בדרום הר חברון מתגורר אבו סאפי במערה עתיקה, ומעבד את שדותיו כפי שעיבדו אותם בימי שפוט השופטים, לפני למעלה מ-3,000 שנה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
סיפור האהבה בין הנערה הזרה מארץ מואב לבועז, הגבר העשיר והמיוחס משבט יהודה, מתחיל בשדה חיטה ליד בית לחם. הדרמנו מעט בנחלת שבט יהודה - לאזור דרום הר חברון. בראש המשלחת שלנו לתיעוד ולימוד החקלאות התנ"כית עמדו ד"ר דורון שר-אבי, איש האקדמיה ומורה דרך בכיר מבית ספר שדה סוסיא; יפתח גץ, מנהל בית ספר שדה סוסיא - ואייל שני, פעיל שלום חברתי ומומחה לרפואה סינית, הפועל בקרב הפלאחים הפלסטינים בשטחי הפרא ובוואדיות הנסתרות בדרום הר חברון.
קיראו עוד בערוץ היהדות:
- המגילה החתרנית שלהן: "אם רות ונעמי לא היו חצופות, לא היינו פה"
- שימו שלובית בקלת: חידון שבועות הגדול
- גרמניה: הימין הקיצוני בחולצות עם טלאי צהוב - "אנחנו הקורבנות"
נסיעה בדרך עפר משובשת הובילה אותנו לאחד העיקולים הנסתרים בוואדי ראדים, אל ביתו של הפלאח אבו סאפי, שמורכב בחלקו ממערה עתיקה. על השולחן התייבשו בשמש גושי גבינה קשים וריחניים, אבל היום קצר והמלאכה מרובה כשאתה משתמש במגל בלבד.
טכניקה עתיקה ולא פשוטה
אבו סאפי בן ה-72 הוציא מגל חד, זרק את מקל ההליכה והתחיל לקצור במרץ כמו מכונה. "הקציר פה הוא אותו קציר, והתמונה היא אותה תמונת נוף שכיכבה בחקלאות הקדומה של אבותינו", אומר ד"ר שר-אבי. "אני מאמין, שעד שאתה לא רואה בעיניים את המלאכות המתוארות בכתובים, כמו שאתה רואה את אבו סאפי - שהוא סוג של מוזיאון חי למלאכות עתיקות - קשה להבין את המתואר. אותי זה מאוד מרגש".
לאחר ההדגמה המרשימה, אבו סאפי מעביר לי את המגל - ואני מיד מנסה לחתוך את גבעולי הקמה. הטכניקה העתיקה היא מדויקת ולא פשוטה כלל. לאחר מספר ניסיונות כושלים, שבאחד מהם כמעט חתכתי לעצמי את הרגל, אבו סאפי מדגים שוב, בסבלנות, ואני נכנס לקצב - אבל תוך דקה מתחיל לכאוב לי הגב.
"זאת השיבולת שיושבת על קנה, ומה שאתה מחזיק ביד זאת האלומה", מסביר ד"ר שר-אבי. "עוד הרבה לפני מגילת רות, אנחנו זוכרים את החלום של יוסף ואחיו (בראשית, פרק ל"ז): "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי".
מעמרים וצובתים
גל החום של תחילת חודש מאי מכה בנו בעוצמה ואנחנו שותים המון מים. אבל אבו סאפי צם בכלל את צום הרמדאן, וגם אין לו זמן - יש לו שדה חיטה לקצור. בזמן שאנחנו מתפלפלים, הוא מאלם אלומות ומניח אותן בערימה גדולה על הקרקע.
"רות מלקטת בשדה, ובועז בא לקוצרים ואומר להם תנו לה ללקט בין העומרים", מסביר ד"ר שר-אבי. "העומרים הן הערמות הגדולות המורכבות מעשרות אלומות". תקופת העומר שמסתיימת היום (ה') קרויה על שם ערמת האלומות המונחת בשדה לקראת איסוף.
"ואז בועז אומר לפועלים שלו: 'וְגַם שֹׁל תָּשׁלּוּ לָהּ מִן הַצְּבָתִים וַעֲזַבְתֶּם וְלִקְּטָה וְלא תִגְעֲרוּ בָהּ'" (רות ב', ט"ז). ד"ר שר-אבי מדגים את משמעות המילה צבתים, כשהוא אוחז את האלומה בכוח באצבעות ידו - כמו צבת. "במילים אחרות, בועז אומר לפועלים: תפילו בכוונה שיבולים. אל תסתפקו בזה שהיא מלקטת את מה שנפל לכם בלי כוונה, אלא פשוט תפילו לה במכוון כי אני רוצה שיהיה לה מה ללקט".
"מצוות לקט, פאה ושכחה הן חלק ממתנות העניים, מעשר עוני וצדקה. אלו מצוות השייכות לחיי היום-יום של החקלאי היהודי בארץ ישראל. 'לקט' זה מה ששוכחים ונפל תוך כדי תנועה - צריך להשאיר את זה בשטח, כדי שיבוא העני וילקט. המסר פה הוא להעניק לרבדים החלשים בחברה – אלה שזקוקים לעזרה".
מסר חברתי-יהודי עתיק
שני, פעיל שלום שיצר את הקשר הראשוני והמיוחד בין אנשי ההתיישבות היהודית מבית הספר שדה סוסיא לבין אבו סאפי, מתחבר למסר החברתי הייחודי של החג העברי העתיק. "בשנת 2020 אנחנו פוגשים כאן אנשים שמתעסקים בחקלאות עתיקה ממש כמו אבות-אבותינו. יש בזה משהו מאוד יפה, שאנשים שבזיעת אפם משיגים את הלחם".
אבו סאפי עייף. החום כבד, הצום לא מאפשר לו לשתות, ואת העבודה הוא התחיל כבר בארבע בבוקר. אנחנו מתיישבים לנוח בצל המבורך של מרפסת ביתו, ואחת מבנותיו מביאה קנקן תה מתוק וחם עם ריח מיוחד שאנחנו לא מזהים, ומתיישבת לשמוע את הסיפורים של ד"ר שר-אבי על הימים ההם ועל תקופת התנ"ך. "אני מאד מתרגש מהמפגש המיוחד הזה והצפייה במלאכת החקלאות העתיקה", הוא אומר. "זאת פשוט בועה - קפסולת זמן".
לפנייה לכתב/ת 
