התפרצות שנייה? 8 שאלות חשובות למשרד הבריאות

משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

1) האם התחשב המשרד בניתוחיו בכך שעקומת החולים הפעילים (כפי שנראה בגרף) המייצגת נתוני אמת, אינה מראה לאחרונה כל סטייה מההתאמה המתמשכת לצפוי במודל ה-SIR המקובל בכל העולם, הווה אומר ירידת מספר החולים לערכים נמוכים בשל הדינמיקה הטבעית של המחלה.

2) האם הובהר שאי הסטייה הזאת נובעת מכך שהעליות שדווחו זניחות ביחס למספר החולים הרשומים (כ-16,000) והפעילים (כ-2,000).

3) האם נבחנה עבור המשרד באופן מדעי הטענה שחזרנו למה שהתרחש בתאריך ה-19 במרץ, בו היה מספר החולים החדשים כ-100, ועל כן צפויה שנית העלייה העצומה שהתרחשה כאן לאחר מכן. טענה זו שגויה, שכן באותו תאריך היה לעלייה המעריכית היומית ערך מפחיד של כ-30% ליום, בעוד שכיום שיעור העלייה מכלל החולים קטן פי 6 (ביחס לפעילים) או אף פי 50(ביחס לרשומים).

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות היוצא. לחשוב שוב על הצעדים הדרסטיים(צילום: דנה קופל)

4) האם הובהר למשרד הבריאות שמקדם ההדבקה האפקטיבי בישראל ירד ל-1.0 בתאריך 15 באפריל, היום בו הגיעה עקומת החולים הפעילים למקסימום. ערך זה, שמאז קטן עוד בהרבה, נחשב לרף רשמי לסיום מגפה.

5) האם מתחשב המשרד בכך שמקרים שהוכרזו כהתפרצויות משניות בארצות כגון סין, ושהתרחשו לאחר ירידה דומה במקדם ההדבקה האפקטיבי, הוכרו בהמשך כרעש סטטיסטי? 

6) האם הגדרת מיהו חולה בישראל נותרה באופן קפדני כפי שהייתה בחדשים הקודמים, הווה אומר שילוב בין תסמינים רפואיים מלאים לבדיקת נגיף חיובית? אם חלק מהמוכרזים כחולים בימים האחרונים צורפו רק (או בעיקר) מפני חיוביות לנגיף, נגרמת סתירה לעקרון ההשוואתיות. זאת מפני שידוע בכל העולם, כולל בישראל, שמספר החולים על סמך קריטריון הנגיף בלבד גדול לפחות פי 10 ממספר האנשים שעומדים בשני הקריטריונים.

7) האם כל 2,000 החולים שנותרו פעילים, שהם בסבירות גבוהה מקור ראשי לחולים חדשים, נמצאים במעקב צמוד לאיכון מגעים ומניעת הדבקה?

8) האם המשרד נכון להפעיל אסטרטגיה של בדיקות מקיפות וחוזרות של קבוצות שלמות בהן נתגלתה תחלואה נקודתית, במטרה לבודד את הנדבקים הספורים ולאפשר המשך פעילות לשאר?

חיוני שמשרדי ממשלה אחרים יסרבו בתוקף להמלצות משרד הבריאות לסגרים חדשים כל עוד לא התייחס המשרד לכל השאלות האלה.