מחטף שבועות נגס לכם עוד קצת בדמוקרטיה
בחסות החג והקורונה קידמה הממשלה תזכיר חוק דרקוני שיאפשר לנתניהו להגביל הפגנות, התקהלויות ועוד. גנץ כהרגלו בולט בחוסר תועלתו
בערב החג, כדי למנוע ולמזער התנגדויות, פרסמה הממשלה תזכיר חוק דרקוני ואנטי-דמוקרטי המכונה: "חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף – 2020". מוצע בו להסמיך את הממשלה בחקיקה ראשית להתקין תקנות לשם "הגבלות פעילות על האוכלוסייה במרחב הפרטי והציבורי במגוון תחומי החיים, בהתאם לתחומים שמוסדרים כעת בתקנות שעת החירום". אחסוך לכם: זה חוק חירום לעשרה חודשים שמגביל – בחסות אימת הקורונה - הפגנות, התקהלויות ועוד פעילויות אזרחיות נורמליות.
- ביקורת באופוזיציה על חוק הקורונה: "נועד למנוע מחאה"
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
במקביל להצעת החוק החפוזה, ככה ממש במקרה, לגמרי בלי קשר, חס וחלילה, נרשמה גם עלייה מיידית של נדבקים בנגיף. אבל אני לא מופתע. למה? כי כמו רוב אזרחי מדינת ישראל, אני לא מאמין לראש הממשלה ולעושי דברו.
בגרמניה וצרפת גררה הקורונה מגבלות חמורות מאשר בארץ, אבל שם האזרחים מאמינים לשלטון ולא מקנן בהם החשש התמידי שמישהו מנסה להתנקש להם בדמוקרטיה. בישראל אפילו לא מדובר ב"חשש". ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שבחסות הקורונה נולדו בה מעקבי שב"כ אחר אזרחים, מצלמות הוצבו ברחובות ושוטרים רדפו והיכו אזרחים.
אז בוקר טוב לראש הממשלה החלופי בני גנץ, זה שמתיימר – לא כל כך מצליח לו - להגן על הדמוקרטיה הישראלית. בימים כאלה, כשהממשלה מקדמת חוקים דרקוניים שיעצרו את אזרחי ישראל בבתיהם עם כל גחמה של פוליטיקאי שואף שליטה, מאיר גנץ כגחלילית בחשכה המתעבה מול בנימין נתניהו ומול 17 חסרי התועלת שלו (שהודות לחוק הנורבגי יוחלפו עוד מעט ב-17 חסרי תועלת אחרים), שיום-יום, שעה-שעה, מנסים לחרב את המעט שנשאר כאן.
למה מכל החיות המאירות בחרתי את הגחלילית? שאלתי את הדימוי ממארק טוויין, אחד האנשים השנונים אי פעם, עיתונאי עם עין נץ, לשון מושחזת ויד מדויקת. הוא זה שקרא לגנץ ושכמותו גחליליות. טוויין כתב שההבדל בין האמת לבין הכמעט-אמת הוא כמו ההבדל בין ברק הברק להבהוב הגחלילית. שניהם אור, אבל קשה לפספס את הפער.
ואכן עושה רושם שגנץ, ו-17 הגמדים העריקים שלצידו, חושבים שכל אחד מהם הוא נר קטן וביחד הם נר איתן. אבל הם לא. הם לכל היותר הבהוב קלוש של נר ברוח.
חרף כניסתם ההרואית לכאורה ל"ממשלת חירום", גנץ ו-17 הגמדים העריקים טרם סידרו בדיקות סירולוגיות, לא קידמו פיצויים או הבטחת הכנסה לעצמאים, לא התקרבו לפתרון למיליון מובטלים ולא החזירו את הרכבת. אפילו מסיכות (מיותרות) לא חילקה הממשלה הרעועה הזו.
מנגד, חשוב לה, ל"ממשלת החירום", לקדם חוקים דרקוניים שמשמעותם פגיעה בזכויות אזרח, בחופש דיבור, בזכות להפגין ובשאר חירויות. דחוף לה לממש מחטף שיאפשר השתקה, מעצרים, קנסות, והשתוללות של המשטרה ושב"כ. דמוקרטיה במיטבה.
וכאן המקום לשאול את גנץ: מה בעצם הקרבת למען מדינת ישראל? את פנסיית הרמטכ"ל שלך? את משכורת ראש הממשלה החלופי שלך? את עקרונותיך? איך זה להיות גחלילית שכמעט אומרת את האמת אבל אז משתתקת בהופיע הברק?
קום גנץ, ועשה מעשה. תוכיח שאתה ברק ולא גחלילית. לביבי אין לי טענות. הוא איש שכנותו מפוקפקת ומעל ראשו שלושה כתבי אישום פליליים. אבל אתה, גנץ, קיבלת מנדט מיותר משני מיליון אזרחים. זה הרגע שלך להחליט: לממש אותו, או להמשיך להתנהג כרגיל. כלומר להמשיך לנצנץ. כמו גחלילית.
- צור שיזף
הוא סופר ועיתונאי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
מומלצים