"סוף סוף אנשים בחוץ מבינים איך אנחנו מרגישים בפנים"
מחקרים מראים כי אחד מכל ארבעה אנשים יחווה במהלך חייו אירוע בו יזדקק לעזרה נפשית, כך על פי נתוני עמותת אנוש הפועלת למען בריאות הנפש בישראל. "היינו צריכים בתוך יום לעבור ממצב של פעילות פתוחה מול 7000 מתמודדים ובני משפחות למצב של סגר, וזה היה אתגר מאוד גדול". במסגרת קרן לערבות הדדית שהקימה חברת מובילאיי, תקבל העמותה תרומה שתסייע לה להמשיך בפעילותה
בשיתוף מובילאיי
מה משותף למנהיג העבר הבריטי וינסטון צ'רצ'יל, לצייר ההולנדי המפורסם וינסנט ואן גוך, לג'ון נאש זוכה פרס נובל לכלכלה, לסופרת ג'יי קיי רולינג יוצרת סדרת ספרי "הארי פוטר", לשחקנית הקולנוע היודעה קתרין זיטה ג'ונס ולשחיין האמריקאי עטור המדליות מייקל פלפס? התשובה: כולם סבלו מתי שהוא בחייהם ממחלה פסיכיאטרית, רובם מהפרעה דו קוטבית הידועה יותר בשם מניה- דיפרסיה.
צ'רצ'יל היה המקרה הידוע מכולם שכן הודות למעמדו ההיסטורי תקופות הדיכאון הארוכות מהן סבל היו ידועות לכל והוא אף כינה את הדיכאון שלו בשם הכלב השחור". אצל ואך גוך הובילו הדיכאונות הארוכים להתאבדותו בגיל 37 בלבד, כאשר ירה לעצמו בחזה. מילותיו האחרונות, אגב, היו "העצבות תימשך לנצח". ולבסוף את שחקנית הקולנוע קתרין זיטה ג'ונס הובילה ההפרעה הדו קוטבית ממנה היא סובלת לאשפוז מרצון במוסד פסיכיאטרי. אם אצל צ'רצ'יל כונה הדיכאון העמוק כלב שחור הרי שג'ונס העניקה לו את השם "ענן שחור".
"המחקרים מראים כי אחד מכל ארבעה אנשים יחווה במהלך חייו אירוע בו הוא יזדקק לעזרה נפשית", אומרת ד"ר הלה הדס, מנכ"לית "אנוש"- העמותה הישראלית לבריאות הנפש. "יש נתונים שאפילו מדברים על כל אדם שלישי שיחווה אירוע כזה במהלך חייו ואחד הנתונים המפתיעים בהקשר לכך הוא ש-30% ממקבלי קצבת הנכות בישראל באים מרקע נפשי ולא פיזי. הנתון הזה הופך אותם לקבוצה הגדולה ביותר מבין מקבלי קצבת הנכות, אך בגלל שהם נוטים מטבעם להתבודדות והסתגרות, קולם נשמע פחות מאחרים."
מהן המחלות שבעטיין מגיעים אנשים למרכזי "אנוש"?
"מחלות פסיכיאטריות שונות, כגון מניה-דיפרסיה, סכיזופרניה, דיכאונות קליניים בדרגות שונות, הפרעות אישיות, כמו גם טראומות שנובעות מרקעים שונים וגרמו להתפרצותה של המחלה הפסיכיאטרית."
עמותת אנוש הוקמה ב-1978 במטרה לסייע למתמודדים עם מוגבלות נפשית ובמהלך השנים פיתחה שירותי שיקום חדשניים המבוססים על התאמה אישית ועל ערכי גישת ההחלמה, המאפשרים לאדם לחיות חיים מלאים ובעלי משמעות.
כיום מפעילה העמותה למעלה מ-70 מרכזי שירות מקרית שמונה ועד אילת למתמודדים וכמו כן מרכזי ייעוץ וסיוע לבני משפחה בכל הארץ. לעמותה כ-800 עובדים מקצועיים וסדר גודל דומה של מתנדבים המספקים מענה בתחומי דיור, תעסוקה, חברה ופנאי ויעוץ למשפחות. נכון להיום מלווה העמותה כ-7000 "מתמודדים" כאשר כל שנה נוספים למאגר כ-1500 חדשים.
בתהליך השיקום מושם דגש על השתלבות המתמודד בסביבה שבה הוא חי ועובד, תוך התייחסות מקצועית לא רק אליו כפרט, אלא גם למשפחתו ולחברה הסובבת אותו. התהליך מעוצב כך שיעניק לאדם תחושת שייכות לקהילה, ביטחון ותקווה. "העמותה היא הארגון הגדול ביותר המספק שירותי שיקום בתחום בריאות הנפש בישראל והשירותים ממומנים ברובם על ידי משרד הבריאות באמצעות סל שיקום, כאשר חלקם האחר ממומן על ידי פילנתרופים", מסבירה הלה.
"אנחנו פועלים בשלושה נתיבים - מודעות ומיגור סטיגמה על אנשים הלוקים במחלות פסיכיאטריות, קידום חקיקה והרחבת סל השירותים שמקבלים 'המתמודדים' ובני משפחתם וכמו כן אספקת שירותי שיקום בקהילה. במסגרת השיקום אנחנו מפעילים מרכזים עבור המתמודדים עצמם בהם מתקיימות פעילויות עבורם וכמו כן מרכזים למשפחה בהם יכולים להגיע בני משפחה החשים כי אחד מבני הבית מראה התנהגות חריגה, להתייעץ ולקבל ליווי מה עושים הלאה."
מה מייחד בעינייך את הפעילות של אנוש?
"בעיקר העובדה שאנחנו מספקים שירותי שיקום מותאמים אישית לכל מתמודד. כל העבודה שלנו מותאמת אישית לצרכיו הספציפיים של כל מטופל תוך התאמה מלאה לפי קריטריונים של שפה, גיל, מנטאליות תרבותית ומגדר."
באנוש מעניקים סיוע בעיקר לאנשים מגיל 18 והלה מבקשת להדגיש כי האנשים המגיעים למרכזי העמותה הם ברובם אנשים נורמטיביים, החיים ותורמים לקהילה. "מדובר על אנשים עצמאיים ובעלי מסוגלות הזקוקים לליווי ועזרה זמנית בלהחזיר לעצמם את תחושת המשמעות וכישורי החיים שלהם" היא מציינת, "המתמודדים לא מגיעים אלינו לכל החיים אלא לפרקי זמן קצובים של בין שנה למספר שנים ספורות."
מדובר על אנשים עובדים?
"בהחלט. חלק גדול מהמתמודדים עובדים בשוק החופשי וחלק קטן יותר מועסק במרכזי תעסוקה מוגנים שהעמותה מפעילה. יש לנו אפילו למעלה מ-200 בעלי עסקים עצמאיים שמקבלים ליווי מאיתנו על תפעול עסק עצמאי."
איך עבר עליכם משבר הקורונה?
"היינו צריכים בתוך יום לעבור ממצב של פעילות פתוחה מול 7000 מתמודדים ובני משפחות למצב של סגר, וזה היה אתגר מאוד גדול. לשמחתי הצלחנו לעשות את המעבר הזה בצורה מאוד טובה כי יש לנו תודעה דיגיטלית מאוד עמוקה. את כל הפעילות העברנו לרמה של ליווי טלפוני, שיחות זום, שיחות וידאו בוואטסאפ ואני שמחה שזה הצליח. כחלק מהפעילות שלחנו למתמודדים חוברות הדרכה לבתים כיצד לרחוץ ידיים במסגרת המאבק בנגיף, כמה זמן רוחצים, איך עוטים מסכה, וכיו"ב. היו גם הדרכות לשמירת סדר יום."
איך הסתדרתם עם התקציב? הרי חלקו מגיע מתרומות
"משרד הבריאות המשיך לשלם לנו על העבודה השוטפת אבל היינו צריכים תוספת תקציבית לדברים משלימים כמו סלי מזון למתמודדים שנזקקו לכך, למחשבים ניידים, לרישיונות זום, לאמצעי היגיינה, לתחזוק קווי מידע שפתחנו ואיישנו ועוד. לשמחתי קיבלנו תרומות כמו זו של מובילאיי וכן ביצענו מהלך גיוס המונים מוצלח ברשת."
האם משבר הקורונה יגרום לפי דעתך להתפרצות מחלות פסיכיאטריות אצל אנשים רגילים?
"יש אנשים שחוו מצוקות על רקע אובדן עבודה והידרדרות בביטחון האישי ואנחנו אכן רואים הידרדרות במצב הרגשי והחוסן הנפשי של אנשים. המשמעות היא שאכן נראה יותר אנשים שיזדקקו לעזרה נפשית, אך לא בהיקפים ועומקים דרמטיים."
סילביה אזולאי טובעלם מנהלת תחום המשפחות באנוש מספרת כי תקופת הקורונה הייתה תקופה מאתגרת למטופלים ולבני משפחותיהם עם רגעים קשים ומטרידים לצד רגעים יפים, רגעי קסם אם תרצו במשפחות.
"במהלך המשבר נחשפנו להרבה מאוד מתמודדים עם מחלות פסיכיאטריות שהתקופה לקחה אותם למקום משפחתי יפה לעומת כאלו שחוו הידרדרות", היא אומרת. " יש כאלו שחוו חוויה מאוד מיוחדת של קשר שלא היה להם הרבה זמן ושמענו על מתמודדים שדאגו להוריהם המבוגרים ועזרו להם. מצד שני, היו אנשים שמצאו את עצמם באווירה ביתית לא טובה עם הרבה תסכול וקשיים. המצב היווה היה סיר לחץ עבור משפחות רגילות כך שהוא על אחת וכמה וכמה מלחיץ במשפחות המתמודדות עם בן משפחה הסובל ממחלה נפשית."
היה משהו שנחרט לך בזיכרון במהלך ימי הקורונה?
"היה משפט שהמטופלים חזרו עליו מספר פעמים. הם אמרו שסוף סוף העולם מבין מה הם מרגישים בחיים - מה זה אומר להיות מבודד וסגור חברתית."
היו מתמודדים שהמשבר גרם להם להידרדרות?
"היו מתמודדים שלא היו מאוזנים תרופתית וזה גרם לאלימות מצדם כלפי המשפחה. כאשר לא היה מדובר במצב קריטי בתי החולים לחולי נפש העדיפו שלא לאשפז את האנשים האלו בגלל החשש מנגיף הקורונה והמשפחות נאלצו להתמודד עם זה לבדן. וכך מצאנו את עצמנו מקבלים פניות ממשפחות שבהן המתמודד היה אלים או שאיים לפגוע במשפחה ואז היינו צריכים להגיע לפסיכיאטר המחוזי ולפעמים גם צוותים שלנו הגיעו פיזית לבית גם בימי הקורונה. יחד עם זאת, אלו המקרים הקיצוניים שלא מעידים על הכלל."
מי שמהווה קרן אור במצב אליו נקלעה העמותה היא חברת מובילאיי שעם תחילת משבר הקורונה הצהירה על הקמתה של קרן ייעודית בסך כולל של 10 מיליון שקלים שייתרמו לעמותות סיוע במגוון תחומים. אל הקרן הייעודית אותה הקימה החברה פנו כ-2000 גופים מכל רחבי הארץ ובסוף התהליך הזריז בחרה מובילאיי בכ-100 עמותות אשר זכו בתרומה נכבדה, כאשר אחת מאלו היא עמותת אנוש.
"מובילאיי מעמידה את התרומה הכספית היפה לאור אמונתה כי בשעה כה מורכבת וקשה במדינה, מדובר על מעשה שכמעט מתחייב מאליו", אמרה אלכס קגנוב טלמור מנהלת פתרונות מידע ומיפוי בחברת מובילאיי, עם הקמתה של הקרן הייעודית.
"אם בימים כתיקונם תרומה עבורם נחשבת להתנדבות אמיתית הרי שכעת הדברים נכונים שבעתיים. אנו מאמינים כי זוהי שעתו של המגזר העסקי, כמובן אלו שידם משגת לכך, להביע סולידריות עם כלל החברה הישראלית ולתרום ולסייע ככל יכולתו."
בשיתוף מובילאיי
לפנייה לכתב/ת 
