הירי באוטיסט בירושלים מצביע על חברה חולה
אוטיסט נמלט לתוך מחסן וכדורים מפלחים את גופו המפוחד. הייתי במצב דומה, אני יודע איך הוא חש. הזהרנו שכך זה ייגמר אבל לא היה מי שיקשיב
"מאמי, אני רוצה הביתה", אמר יענקי רוזנברג, אוטיסט בן 23 מירושלים שהוכה עד זוב דם בידי שוטרים במאי 2019. ב-23 בדצמבר 2019 הודיעה מח"ש שעל אף שהאירוע תועד במצלמות, "לא נמצאו ראיות לשימוש עודף בכוח". התיק נסגר.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
כאשר הצגתי את התמונה של יענקי בפני פורום קציני צה"ל, אמר אחד מהם כי זו סתם דמגוגיה. "החרדים תקפו... השוטרים לא ידעו". אבל יענקי, שכל חייו רק רצה להוכיח שהוא שווה בן שווים, כן ניסה להסביר להם, אבל הם לא הבינו.
"חדשות לבקרים אנו נחשפים למקרים בהם נראה כי שוטרים מפעילים כוח לא מותאם כלפי אנשים עם מוגבלות, בעיקר כאשר מדובר במוגבלות בלתי נראית, וחסר ידע כיצד להתנהל אפילו ברמה הבסיסית ביותר, מול אנשים עם מוגבלות". כך נפתחה פנייה שיזמתי בשם כלל הארגונים העוסקים באנשים עם מוגבלויות בישראל לממלא מקום המפכ"ל והשר לביטחון פנים ב-5 בינואר.
"היעדר הידע וההכשרה בולטים כבר מהמפגש הראשוני, מעצם הקושי של השוטרים בזיהוי העובדה שמדובר באדם עם מוגבלות... ויכולה להסתיים עם השלכות חמורות לחייהם", הזהרנו והצענו פגישה.
כעבור פחות מחצי שנה אוטיסט נורה למוות. בתור אוטיסט שלא אחת מצא עצמו מבוהל ובורח מאימה, אני מצטמרר מהמחשבה מה עבר עליו באותם רגעים אחרונים.
הרצאה של אודי הלר:
רק ארבעה ימים לקח לקצין בדרגה נמוכה להשיב ולהסביר לנו שהם עושים די והותר, יש להם "שבוע משמעות", "התמודדות הסייר עם אוכלוסיית חולי נפש" ותרגול על אוכלוסיות בעלות "חריגויות שונות". העובדה שדו"ח מבקר המדינה מיוני 2019 מצא ליקויים בהכשרת השוטרים אל מול אנשים עם מוגבלות לא שינתה דבר. פניותינו להציע פגישות והכשרות, גם בשכר נמוך, הושבו ריקם.
בשנים 2020-2019 העברתי בחסות ארגון "בזכות", וביחד עם נעמה לרנר, הרצאות בפני מאות שופטים בכל רחבי הארץ על נגישות לאוכלוסיות מיוחדות. זכינו ליחס אוהב עד שנשיא בית המשפט המחוזי, איתן אורנשטיין, כתב למנהל בתי המשפט, ד"ר יגאל מרזל כי "מדובר בנושא בעל חשיבות עליונה ויש לשבח את המערכת על הטמעתו בקרב השופטים".
במכתב אישי שהופנה אלי כתב כי "בשמי ובשם כל שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הריני להודות לך על דבריך החשובים... מרגשים, מעצימים והעשירו את ידיעתנו".
בהרצאה האחרונה ניגש אלי שופט. בדמעות סיפר על בנו בן ה-17, אוטיסט בתפקוד גבוה, וכיצד עזרתי לו להבין את בנו יותר משהאחרון מסוגל.
"המשטרה נתונה בחזית, עסוקה בחירום ולכן לא מקדישה את הזמן הראוי לגיבוש תפיסת רחבה של הארגון ותכנון ולטווח הארוך", נכתב במחקר שנערך בידי מחלקת מדעי ההתנהגות של משטרת ישראל שבו הובאו דברים מאת קצינים בכירים. "אין לנו תרבות דיבור, אנחנו כמו 'חתולי רחוב', מתניידים מכאן לעכשיו. אנחנו לא טובים בלמידה ולקחים", הוסיף אחד מהם.
באפריל 2014 נרצח החייל יפתח גריידי ז"ל. הכרתי אותו וכתבתי כאן שזה לא האלכוהול ולא המאבטחים במועדון. זה לא רוצח נקודתי. הם הסימפטום. אנחנו, החברה שלנו, המחלה.
אנו, האוטיסטים, חלשים מדי כדי לנצח במאבק הזה לבדנו. אם אתם לא תעזרו לנו ותקימו קול חזק, אנחנו נמשיך למות כך סתם.
- אודי הלר הוא אוטיסט. יזם, מרצה וכותב בנושאי חברה, חינוך וצבא. מייסד מכון איתן והמשרד לענייני אוטיסטים. למד לתואר ראשון ושני במדעי המחשב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
