"זו הכרת הטוב": התושבים הדתיים התגייסו למען המתדלק הפלסטיני
כבר שלושה שבועות שהווטסאפ היישובי בקדומים שבשומרון גועש, עם היוודע דבר פיטוריו של המתדלק הפלסטיני הוותיק שכבר הפך לסוג של משפחה עבורם. עכשיו הם יוצאים למאבק להחזרתו לעבודה בתחנת "סונול" שביישוב: "הרוחות סוערות פה ואנחנו נחושים שיחזור"
מה מוביל תושבים דתיים ביישוב בשומרון להיאבק למען פלסטיני שפוטר מעבודתו? כבר שלושה שבועות שנשות היישוב קדומים מנהלות שיח ער בקבוצת ווטסאפ שפתחו למען החזרתו של נידאל אבו-שריה (49) לעבודתו בתחנת הדלק "סונול" ביישוב, ממנה פוטר במהלך ימי הקורונה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
בימים אלה בהם חלקים גדולים בעולם עסוקים בהפגנות כואבות ובמחאות סוערות, עוסקים תושבי היישוב הדתי שבשומרון במחאה משלהם להחזרתו את אבו-שריה, שעבד 22 שנים כמתדלק, מהן עשור בחברת "סונול", שבה העניק להם שירות.
קיראו עוד בערוץ היהדות:
התושבים שולחים מכתבים להנהלת סונול ולמנהלים בתחנה בכדי להשפיע. "שאלנו מה קורה עם נידאל", מספר רחמים יעקב, תושב קדומים. "חשבנו שאולי הוא לא מרגיש טוב, עד שהבנו שהוא פוטר. היינו בהלם. לתשובה הזו לא ציפינו. הוא לא סיפר כלום. ואז כולנו החלטנו להתגייס למענו".
לדברי יעקב, "הבנאדם נכנס לכולנו לנשמה. הוא הצליח ליצור קשרים שנגעו בנו. אותי אישית הוא כל הזמן עודד, 'אל תדאג', 'דברים מאללה' וניסה לסייע כשהייתי זקוק. יש בו משהו ממגנט ומיוחד, לכן התשובות של 'סונול' לא משכנעות אותנו. הרוחות סוערות פה ואנחנו נחושים שיחזור".
"ביחד בשמחות ובאבלות"
תושבי קדומים חשים חובה מוסרית לסייע לו: "בצד המוסרי היהודי - זה אדם שדאג לנו והיה טוב אלינו. עכשיו כשהוא בבעיה, כולנו נרתמים למענו. זו מידת הכרת הטוב, וזה לא משנה אם הבנאדם פלסטיני או לא".
ממש כמו הודעת הפיטורין שקיבל ממנהליו בתחנה, שם עבד לדבריו בשכר מינימום, גם ההתגייסות של תושבי קדומים באה לו בהפתעה מוחלטת: "הפכנו כבר למשפחה עם השנים. וואלה, בכיתי. הילדים שלי לא האמינו כשראו אותי. הסברתי להם שידעתי שיש לי בקדומים חברים, אבל לא חשבתי שעד כדי כך... אני מכיר את כולם וכולם מכירים אותי. אני מוזמן לחתונות ולאירועים שלהם. בהלוויות ובניחומים אנחנו יושבים ביחד".
"למדתי על בשרי שאדם דתי הוא אדם טוב. הדת לא עושה אדם רע. אפילו הטלפון שלי הוא 'טלפון כשר'", הוא מוסיף בחיוך.
"כששמעתי על זה התקשרתי מיד לנידאל לראות אם אפשר לסייע", מספרת גם שרה אליאש, תושבת קדומים. "יש פה ציבור גדול שהיה רוצה לראות אותו ממשיך לעבוד בתחנה. הוא נמצא בקשרי רעות עם כולם - וכולם מכבדים אותו. זה מצריך התגייסות מיוחדת.
"כשיש כל כך הרבה רוע ואנטי ושנאה, פה יש קשר מסוג אחר. הרבה אנשים מכל המגזרים איבדו את פרנסתם. פה מדובר באדם שתמיד נמצא ותמיד עוזר כשצריך, וההתגייסות של כולם היא המשך טבעי של הקשר".
"פגעו בי מאוד"
אבו-שריה אומר כי כמפרנס יחיד למשפחה גדולה, תמיד שמר על יחסים טובים עם מנהליו. "בחיים לא עשיתי בעיות, בחיים לא אמרתי 'לא'. בתחילת הקורונה, כמו בהרבה מקומות עבודה, הסבירו לי בתחנה שרוצים לעשות צמצום של עובדים. המנהלת אמרה לי עם דמעות, 'אני לא רוצה שתעזוב. אמרתי למנהלים שלא יגעו בך', והבטיחה שאם משהו לא יסתדר היא תכניס אותי לעבוד בתוך חנות התחנה.
"אני בסך הכול רוצה לחזור לעבודה לפרנס בכבוד את עצמי ואת משפחתי. אשתי ואני מגדלים שמונה ילדים, ואבא שלי גר איתנו מאז שאמא מתה; 11 נפשות שכולם תלויים בי. יש לי שני סטודנטים באוניברסיטה שלומדים בבית מרחוק. הלימודים לא הפסיקו וגם הכסף לא הפסיק לרדת.
"איך אני מסתדר? לא יודע. נתתי את הנשמה, את הדם שלי למקום הזה. לא חשבתי בחיים שאסיים שם ככה. פגעו בי מאוד, אבל אני מתפלל שיתקשרו אליי ויגידו לי לחזור, ולו בשביל להישאר קרוב לאנשים של קדומים, ולהמשיך לעשות את מה שאני אוהב".
מה עם העבודה בחנות?
"הבטיחו שאוכל להשתלב שם, אז הבטיחו. כששאלתי, הם אמרו: 'העברית שלך לא טובה', אז צחקתי".
מסונול נמסר: "מטעמי צנעת הפרט, לא נוכל להתייחס באופן פרטני אודות פיטורי העובד".
לפנייה לכתב/ת 
