קואליציה ממולכדת
מטעני הנפץ כבר מוכנים להפעלה, אנשי נתניהו לא שומרים על כבוד שותפיהם, מפות הריבונות הן סוד כמוס - ותחילת דיוני ועדת השרים לחקיקה עלולה להיות מבחן אחד יותר מדי | פרשנות
יום שני בערב, המתח בקואליציה בשיא בגלל שורת אירועים שונים ומשונים שמעמידים אותה מדי יום כמעט במבחן. בלשכתו של יו"ר הכנסת החדש יריב לוין מתכנסים אנשי הליכוד וכחול לבן לישיבה מיוחדת שכותרתה הגדרת נוהלי עבודת הקואליציה.
הישיבה שצופה פני משברים נערכה לקראת התכנסות ועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב. מדובר בשדה מוקשים שקשה לצלוח אותו גם בקואליציה הומוגנית, ובחיבור הנוכחי זה קשה פי שניים - גם אם אתה גשש מקצועי ומיומן.
אל שיחת ההכנה הגיעו כולם מתוחים, חלקם גם טעונים. מצד אחד של השולחן לוין ולידו השר המקשר בין הכנסת לממשלה דודי אמסלם, יו"ר סיעת הליכוד ויו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר ומנהלת סיעת הליכוד בכנסת עליזה בראשי. בצד השני אנשי כחול לבן: שר המשפטים אבי ניסנקורן, יו"ר סיעת כחול לבן ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג וכן מנהל הסיעה בכנסת.
כל שנותר עכשיו הוא לדמיין את השולחן הזה, את יחסי הכוחות, את מה שעשוי להיווצר בהתנגשות הרצינית הראשונה. לוין, אמסלם וזוהר הם פוליטיקאים למודי קרבות, משופשפים ומכירים את הוועדה מלפני ומלפנים. מולם צוות עם פחות ניסיון משלהם והיכרות עם הוועדה אבל רצון להוכיח שהם לא פראיירים.
זה היה מראה סוריאליסטי ונוכחים בפגישה ציינו כי נדמה שכל מי שישב שם הביט לימינו או לשמאלו ומבטו שידר דבר אחד: ברור שהעסק מקרטע, ולא ברור כמה אפשר להחזיק מעמד ככה, עם כל הרצון הטוב. אפשר להיצמד למשפט שאמר השר אמסלם לא פעם אחת בהקשרים שונים בישיבה: "יהיו פה המון בעיות, אני כבר רואה את זה".
היציאה לדרך של ועדת השרים לחקיקה, שצפויה לייצר מעכשיו עוד ועוד תסבוכות וסוגיות לוויין שחלקן על גבול הבלתי-פתירות, עשויה להיות מבחן אחד יותר מדי.
"אנשים מהמעגל הכי קרוב לנתניהו"
רשימת העימותים בין הליכוד לכחול לבן כוללת את יוזמת שר החקלאות אלון שוסטר להגביל את כמויות החמאה המיובאות (מהלך שיעלה את מחירן) כדי לדאוג לחקלאים הישראלים ושבעקבותיה הוא כונה על ידי חברי הליכוד "בולשביק", הריאיון של בני גנץ לאילנה דיין שעורר זעם בבלפור, הריאיון של השרה מירי רגב ב"ידיעות אחרונות" שבו היא תקפה את גנץ ורמזה כי ייתכן שהוא עדיין סחיט על ידי האיראנים, הריב המתוקשר בין שר המדע לשר אמסלם והעימות החזיתי בין יו"ר העבודה השר עמיר פרץ לשר ישראל כץ.
נדמה שבליכוד אף אחד לא נזהר יתר על המידה בכבודם של השותפים החדשים וההערכות מצביעות על כך שזה רק ילך ויגבר. "צריך לשים לב מי האנשים שמתבטאים בצורה הכי קשה ומשחררים את האמירות שהכי מאתגרות את הממשלה הזאת", אומר גורם פוליטי מנוסה. "מירי רגב, אמסלם, מיקי זוהר. אנשים מהמעגל הכי קרוב לנתניהו ושרמת התיאום שלהם איתו היא כמעט 100 אחוז".
לכן, יש גם מי שסבורים שהכול קשור למהלך מתוכנן. גם הטיימינג, אומרים גורמים פוליטיים, שבו מתחילים משחקי האשמות, בליים-גיים, הוא לא מקרי.
פחות מחודש נותר למועד שבו נקב ראש הממשלה בנימין נתניהו לצורך הצבעה על החלת הריבונות, וככל שהימים חולפים נראה שההצבעה מתרחקת. מילא שגנץ לא הפך את כל אנשי משרדו ומעסיק אותם מבוקר עד לילה בהכנות למהלך, מילא אשכנזי שלא עושה את זה גם הוא במשרדו וניסנקורן שלא נערך באופן שתואם את המועד בצורה רצינית, אבל מה הסיבה שנתניהו לא מכנס ביוזמתו את כל השרים והגורמים הרלוונטיים מדי שבוע וקובע יעדים ודד ליין? אפילו המפות הן עד לרגע זה בגדר סוד שמור.
במערכת הפוליטית יש שמצביעים על הסיפוח כאירוע שלשני הצדדים יהיה קל לפרק עליו את מה שלא יורד להם בגרון ממילא. לכן, גם קרבות השוליים שאנחנו עדים להם עכשיו, עשויים לספר סיפור גדול כבר בתוך זמן קצר.