הפריבילגים של ווסט הוליווד מחכים לקלשונים
המוות של ג'ורג' פלויד הצית חבית אבק שריפה של פער כלכלי קיצוני בארה"ב. ישראלי שחי בצד הנוח של אמריקה כותב על הסיבות למחאה
גם בשכונה שלי, ווסט הוליווד, הורגשה השבוע דריכות על רקע ההפגנות וההתפרעויות שפשטו ברחבי ארה"ב. הבניין שבו אני גר התכסה קרשי עץ מחשש שפורעים יחמדו את ריהוט הלובי שלנו. הבניין השכן כיסה את פסל המלאך המהדר את הכניסה הראשית שמא יקרוץ למשחיתים. הדיירים דאגו לרסס על הלוחות "Black Lives Matter" הן מתוך הבעת הזדהות אותנטית המלווה והן בתקווה שכך ייחסכו להם נזקים ברכוש. הבועה של דיירי הרחוב השקט, שבימים כתיקנם מתאפיין בשכנים חייכניים המטיילים עם כלביהם, התפוצצה לרגע ואילצה את כולנו להרהר בקיומנו הפריבילגי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בבברלי הילס ובסנטה מוניקה, שתיים מהערים היקרות ביותר במחוז לוס אנג'לס, הבהלה שאחזה בתושבים התבטאה בשעת העוצר החריגה שיישמו ראשיהן: 13:00 בצהריים לעומת 18:00 בערב בשאר המחוז.
בעוד ההפגנות מתרכזות ביחסים בין שחורים ללבנים ואופי השיטור בערים, הפרעות והביזה שבצידן מציפות על פני השטח נושא רגיש אף יותר לאמריקנים רבים: הפערים הכלכליים הבלתי נתפסים.
מתחת לסלידה המובנת מאלימות מסתתר גם חוסר היכולת של האמריקנים לדון בחוסר השוויון הפושה במדינה. ישנה כמובן חפיפה בין האפליה הגזעית לזו הכלכלית, אבל הרצון של המתפרעים לשרוף את המועדון והזלזול שלהם במוסדות המדינה מזכירים מאוד את הסלידה מהממסד שמביעים מצביעי טראמפ מערי התעשייה ועיירות החקלאות הנשכחות.
בבוטיק המותג אלכסנדר מקווין נבזזו חולצות הנמכרות ב-2,000 דולר כל אחת, הרבה יותר ממשכורת חודשית של עובד בשכר מינימום. הפערים העצומים, מנקרי העיניים, היוו תמונה שונה מזו של בתי המרקחת והסופרים שרוקנו בשכונות אחרות; ניחוח של המהפכה הצרפתית. על מקצת חנויות היוקרה זוקק המסר לגרפיטי קולע ברוח ז'אן-ז'אק רוסו "Eat the Rich", מסר שחדר עם טרנספורמציה גם להפגנות, שם קראו לסיום הקפיטליזם הלבן.
הזעזוע מפרשת ג'ורג' פלויד - עוד מקרה מוות מזעזע, מתועד ומיותר בידי שוטרים - נחת על קרקע פורייה של מצוקה שהוחרפה בשל חודשים ארוכים של סגר. מגפת הקורונה הכתה ללא פרופורציה באוכלוסיות המוחלשות ביותר בארה"ב. בשעה עובדי המקצועות החופשיים עברו לעבודה מהבית ומהזום, עובדי שכר מינימום הצטרפו למעגל האבטלה במספרים חסרי תקדים.
האמפתיה הרבה שלה זוכים המפגינים למען חייהם של השחורים חוצת מפלגות ומעוררת השראה. תוצאותיה המיידיות נראו בהגשת כתבי אישום נגד השוטרים במינאפוליס והצעות קונקרטיות לרפורמות בתחום השיטור והאכיפה.
מולה בולט זיכרון הדיכוי בימי המשבר הכלכלי של תנועת Occupy Wall Street, שלא זכתה להזדהות מצד התקשורת או לקשב מצד הרשויות. באותו האופן, בימים שלפני המגיפה, צופפו המועמדים הדמוקרטיים שורות כדי להתאחד כנגד עלייתו בסקרים של המועמד הסוציאליסטי, ברני סנדרס, שהציע סדר יום כלכלי חדש ורדיקלי.
הרתיעה האמריקנית לעסוק בעיוות שקפיטליזם פראי יצר בקרבה מבטיחה שהמחאה הבאה מסתתרת מאחורי הפינה ובה אולי ישלפו גם הקלשונים.
- אסף מור הוא מפיק ישראלי המתגורר בלוס אנג'לס
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
