השוטרים השחורים בארה"ב קרועים בין שני עולמות
זועמים על מותו של ג'ורג' פלויד, מחויבים לשמור על הסדר: השוטרים השחורים מנסים לשמש גשר בין המפגינים לעמיתיהם הלבנים, למרות הזעם והחשדנות. "אני מחויבת למדים, אך לא אתפשר על האנושיות שלי"
שוטרים שחורים בארה"ב מוצאים את עצמם קרועים בין שני עולמות: כמו שאר בני הקהילה האפרו-אמריקנית הם כואבים את מותו של עוד גבר שחור בידי עמיתיהם השוטרים, אך מנגד הם צריכים להמשיך למלא את חובתם הציבורית ולשמור על השקט בהפגנות הסוערות שפרצו בעקבות מותו.
מחאת ג'ורג' פלויד – סיקור נרחב:
"אנחנו נעשה את השינוי": דיווח מיוחד מוושינגטון
הפגנות ברחבי העולם: "לשרוף את הגזענות"
השוטרים שהטיחו מפגין הושעו, חבריהם התפטרו
טראמפ נאם ועורר תמיהה: "יום נפלא לג'ורג' פלויד"
התחושות הללו, שמוכרות לשחורים רבים שחברים בארגוני אכיפת החוק השונים בארה"ב, מעולם לא היו כה עוצמתיות מאשר בימים שמאז מותו של ג'ורג' פלויד. השחור בן ה-46, נזכיר, נהרג במיניאפוליס לאחר ששוטר לבן לחץ את ברכו על צווארו במשך כמעט תשע דקות ולא הרפה למרות תחנוניו של פלויד שצעק שאינו יכול לנשום, וגם כמה דקות לאחר שפלויד חדל להגיב.
"התחושות שלי, הלהט שלי, אינם חלשים יותר מאשר אלו של האנשים ברחובות", אמרה פליסיה ריצ'רדס, בלשית שחורה ממשטרת העיר ניו יורק. "אני עומדת עם מדים, ואני מבינה מהי המחויבות שלי למדים הללו, אבל לא אתפשר על האנושיות שלי".
לתת תשובות לקהילה
ריצ'רדס, נשיאת "איגוד השומרים" של ה-NYPD, ארגון שמאגד שוטרים אפרו-אמריקנים, אמרה כי היא הזדעזעה כשראתה את הסרטון שצילם עובר אורח ואשר תיעד את התקרית במיניאפוליס שבה נהרג בחודש שעבר ג'ורג' פלויד. היא אמרה שלא הצליחה להבין מה הצדיק שימוש בכוח "כה חייתי". שוטרים שחורים נוספים שראו את הסרטון, חשו לדברי ריצ'רדס תחושות של גועל. "כשראינו שהאיש הזה לא זז, היינו חייבים לתת תשובות לקהילה".
ריצ'רדס, שמשרתת בכוח כבר 34 שנה, אומרת כי המצב המתוח כעת נותן את אותותיו על אורך רוחם של השוטרים השחורים. הם לא יכולים להתאבל כמו שאר אמריקה השחורה, ונאלצים להתמודד עם ציבור זועם.
אך גם בקרב השוטרים השחורים הביקורת על התנהלות עמיתיהם הלבנים קשה, ואיגוד השוטרים השחורים הלאומי פרסם הודעת גינוי חריפה בעקבות מותו של פלויד. "בואו נהיה כנים: באמריקה, ברור שהאנושיות של אנשים שחורים בלתי נראית עבור מערכת אכיפת החוק. איזו סיבה אחרת יכולה להיות לשובין (השוטר הלבן שמואשם כעת ברצח של פלויד) להישען על הצוואר של גבר שחור אזוק עד שמת?".
האיגוד התייחס לתמונות מהפגנות במהלך משבר הקורונה, של מפגינים לבנים חמושים שפרצו לבניין הקפיטול במישיגן במחאה על הגבלות הסגר. "גברים לבנים חמושים עומדים על מדרגות מבני ממשלה כדי למחות על כך שדורכים על החירות שלהם, בלי שאנשי אכיפת החוק מנסים לאתגר אותם. אבל לעתים קרובות מדי, כאשר אזרחים שחורים מואשמים בביצוע עבירות שוליות, החירות שלהם לא מהווה שיקול, ודלתות המוות נפתחות בידי אותם אנשים שצריכים להגן עליהם ולשרת אותם".
יחידה לשיח בונה
מותם של שחורים בידי שוטרים בשנים האחרונות הביא לצמיחתה של תנועת Black Lives Matter ("לחיי שחורים יש ערך"), ומחלקות משטרה ברחבי ארה"ב ניסו להגיב לביקורת כלפיהן באמצעות גיוון כוח האדם. אלא שמיעוטים עדיין לא מיוצגים באופן מספק ביחידות רבות. כך למשל, בעיר ניו יורק, רק כ-5,500 מתוך 36,000 השוטרים הם שחורים.
מייק רנדר, ראפר שמוכר בשם הבמה "קילר מייק", דיבר בלהט במסיבת עיתונאים בשבוע שעבר באטלנטה על אהבתו לבני משפחתו שחברים בכוח המשטרה שם. אביו היה שוטר, וכך גם שני בני דודיו. אך הוא גם נזכר כיצד שמונת השוטרים הראשונים באטלנטה, שהצטרפו לכוח לפני מאה שנה, נאלצו להתלבש בסניף של ימק"א בגלל שעמיתיהם הלבנים לא הסכימו להיות באותן מלתחות עמם. "אני זועם", אמר הראפר. "התעוררתי אתמול ורציתי שהעולם יישרף, בגלל שאני עייף מלראות גברים שחורים מתים".
כמה מהשוטרים השחורים ניסו במחאה האחרונה לשמש סוג של גשר בין המפגינים לעמיתיהם. ג'סמין ניבנס, שוטרת משרלוט שבצפון קרוליינה, שוחחה עם המפגינים שם במטרה להפיג במעט את המתח בין הצדדים. היא אמרה להם שהיא לא יכולה להגן על הפעולות של השוטרים במיניאפוליס, אך הוסיפה שכשהיא נמצאת בתפקיד – היא עושה את המיטב שביכולתה כדי להביא לכך שעמיתיה השוטרים יישאו באחריות למעשיהם.
"אני כואבת בדיוק כמו שאתם כואבים... אני מבינה את הכאב שלכם", אמרה להם ניבנס, שחברה בקבוצת "השיח הבונה" של יחידת המשטרה המקומית. יחידה זו הוקמה לאחר מחאה קודמת מ-2016, שפרצה אז בגלל מותו מירי שוטרים של קית' למונט סקוט.
זו אמריקה
בפורט לודרדייל, בפלורידה, צולם סרטון שהפך במהרה לוויראלי ברשתות החברתיות, ובו נראית השוטרת קריסטל סמית' רודפת אחרי שוטר אחר, לבן, ונוזפת בו על שדחף מפגינה לקרקע, למרות שהיא כרעה על הברכיים והרימה ידיים. מקרה אחר של הטחה לקרקע של מפגין, נזכיר, בבאפלו שבניו יורק, הסתיים בפציעתו הקשה של המפגין בן ה-75 ובהשעייתם של שני השוטרים המעורבים, שהואשמו בתקיפה.
גם השוטרים השחורים מעידים כי הם לעתים סובלים מאפליה, כשהם במדים או כשהם בלבוש אזרחי. ראלף מנוס, שוטר מנורמן שבאוקלהומה, נזכר בחוויה שקרתה לו בזמן שלמד באוניברסיטת המדינה של מיזורי, כשחזר בלילה מעבודתו אז. "מישהו זרק על הראש שלי בירה. התחלתי מיד לברוח והם רדפו אחריי, זרקו בירות והשמיעו מלא קללות גזעניות", העיד. מנוס, שהיה מתאגרף בשנות התיכון, היה אתלטי מספיק על מנת לברוח. הוא קפץ על כמה גדרות והתחבא במחסן בחצר אחורית כלשהי.
גם כשוטר, סיפר, הוא נותר חשדני לגבי שוטרים אחרים. כשהוא נוסע ברכבו, למשל, הוא תולה את תג המשטרה שלו על המראה, כדי שאם ייעצר בצד על-ידי שוטרים אחרים הם יבינו מיד שהוא שוטר. כעת, מנוס מספר, הוא מקבל יחס שלילי משחורים אחרים בעירו, כאשר הם מגלים שהוא שוטר. "הם בדרך כלל נסגרים והופכים לחשדניים או חושבים שאני מנסה לתפוס אותם", אומר מנוס. "הם מספרים בדיחות ערמומיות כאלו. אני מבין מאיפה הם מגיעים".
מנוס נזכר בתקרית נוספת שאירעה לו בעבודתו, כשהיה השוטר הראשון שהגיב לדיווח על אירוע כלשהו בבית. האיש שפתח לו את הדלת סירב לדבר איתו. כששוטר אחר, לבן, הגיע למקום, אותו איש סיפר לו את כל שאירע. כשהשוטרים עזבו את הבית, האיש לחץ לשוטר הלבן את ידו, אך סירב ללחוץ יד למנוס. "אמרתי, 'אוקיי. זו האמריקה שאנחנו חיים בה'".
לפנייה לכתב/ת 
