להרוס את הציונות לטובת משיחיות פנאטית
53 שנה התאפקו מנהיגים כמו בגין, שמיר ושרון מלהחליט על סיפוח בגדה. הם הבינו שישראל תמצא את עצמה לא יהודית, לא ציונית ולא דמוקרטית
במצעד האיוולת של ההיסטוריה היהודית לא חסרים מנהיגים פנאטים, קנאים, סיקריים משיחיים, מגלומנים ומניפולטיביים, שגרמו במדיניותם הרס וחורבן, איבוד העצמאות המדינית ושחיקת העם. הסיפוח אינו צעד שנועד לשרת את האינטרסים הביטחוניים. זהו יישום של אידיאולוגיה לאומנית והעמדת ארץ ישראל כערך עליון, גם מעל לחזון הציוני שהוא פתרון לעם היהודי בארץ ישראל, ולא ארץ ישראל לעם היהודי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
הנימוק הביטחוני שחסידי הסיפוח מנסים להשתמש בו כצידוק הוא עלה תאנה נידף, תירוץ שלא תואם לעליונות הצבאית של ישראל, לא למציאות הערבית ובוודאי לא לעידן הנשק התלול מסלול החדיש.
לבקעת הירדן כגבול אבד הערך הביטחוני שהיה לה בעידן שלפני הטילים. כיום אין כל חשיבות לעשרות או מאות קילומטרים של עומק אסטרטגי. איום הטילים האיראניים – וכל ירי תלול מסלול - ימשיך להתקיים גם אם גבול המדינה יוסט לבקעת הירדן. ובכלל, השלום עם ממלכת ירדן חזק יותר מגדרות ומכשולי גבול.
גם להתנחלויות אין ערך ביטחוני, להיפך – הן מעמסה ביטחונית. הייעוד של האוגדה המורחבת ביהודה ושומרון הוא בראש ובראשונה לשמור על ביטחון המתנחלים.
תוכנית הסיפוח - טורים נוספים:
- להחיל ריבונות עכשיו – אבל בתנאי אחד
- הסיפוח - מעשה פירומניה חפוז בברכת טראמפ
- החלת ריבונות עכשיו. שלום, אולי אחר כך
- חמישים גוונים של סיפוח, ואנחנו עיוורי צבעים
הסיפוח לא ישנה את המציאות הישראלית בבקעת הירדן. ממילא השליטה שם מוחלטת. האוכלוסייה הפלסטינית בשטח - להוציא את מובלעת יריחו, שנמצאת מחוץ למפת הסיפוח וטוב שכך - היא דלילה, מוזנחת ופריפריאלית לא רק לישראל, אלא גם לרשות הפלסטינית. האוכלוסייה הזאת לא מהווה בעיה או מטרד ביטחוני, ומותר להניח שגם תחת ריבונות ישראלית היא תישאר כזאת.
הסיפוח שיעניק לאוכלוסייה הפלסטינית מעמד משפטי של תושבי קבע, בדומה למעמד הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים, ייאלץ את ישראל להעניק להם זכויות של חינוך, בריאות, ביטוח לאומי וכו'. מבחינת ישראל – זה עוד נטל כלכלי. מבחינת הפלסטינים - משמר הגבול יחליף את חיילי חטיבת הבקעה. עבורם זו אותה גברת בשינוי אדרת.
נתניהו להוט ליישם את הסיפוח כמפעלו הפרטי, בלי דיון מעמיק במועצה לביטחון לאומי, בכנסת או בממשלה, וגם בלי לשמוע משפטנים, אנשי רוח או מומחים אחרים. היעדר דיון שכזה ניתב את השיח התקשורתי לשוליים של הבעיה ולא למוקד. כלומר - לתגובה האלימה הפלסטינית, לפגיעה בשלום עם ירדן ומצרים, לשיבוש היחסים החשאיים עם מדינות ערביות מתונות ולהעכרת היחסים עם אירופה. כל זאת במקום השאלה המרכזית: עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וציונית.
אינני מזלזל בתרחישים הביטחוניים והמדיניים. אני לא רוצה לראות אוטובוסים מתפוצצים, לא את סילוק השגריר הישראלי מירדן ואינני רוצה לראות קברניטים ומפקדי צה"ל וביטחון על ספסל הנאשמים בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג. אבל כל אלה לא מהווים סכנה קיומית.
הסכנה האמיתית מהסיפוח - במבט היסטורי, אסטרטגי, דמוגרפי, דמוקרטי ויהודי – היא ההידרדרות במדרון החלקלק לעבר מציאות של מדינה דו-לאומית שלא תהיה יהודית, לא ציונית, לא דמוקרטית, והיא תוכתם כמדינת אפרטהייד.
כך יהפוך הסיפוח האידיאולוגי הלאומני והמשיחי לחרב פיפיות ויירשם בהיסטוריה כעוד מהלך במצעד האיוולת היהודית שהוביל שוב להרס עצמי. במשך 53 שנה התאפקו מנהיגים כמו מנחם בגין, יצחק שמיר או אריאל שרון לקבל החלטות על סיפוח הגדה. הנשיא ראובן ריבלין, בית"רי ברמ"ח אבריו, העיר בצדק ובממלכתיות, שהחלטות הרות גורל שכאלה מחייבות דיון ציבורי נרחב יותר.
בתוך חרדות הקורונה, מגפה זמנית, חייבים להשאיר מקום הרבה יותר נרחב לחרדות הסיפוח. עוד בטרם תתקבל החלטה, ככל הנראה על ידי אדם אחד וייתכן שמתוך שיקולים זרים, חייבים להרחיב את הדיון כדי לקבל החלטה מושכלת ונכונה בסוגיה גורלית לעתידינו. לא כדאי להרוס את החזון הציוני בעבור מאווים משיחיים.
- ד"ר רוני שקד הוא חוקר החברה הפלסטינית במכון טרומן באוניברסיטה העברית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
