"ביום שאחותי טבעה השתנו לי החיים"
לפני 18 שנה אחותה הקטנה של ציפי גולדשטיין טבעה בים. בעקבות מקרה הטביעה האחרון, היא מבקשת להעביר מסר להורים: "תשאלו ותתעניינו עם מי הילד הולך, לאיזה חוף, האם יש מציל ועד איזו שעה נכנסים למים"
"ערב יום שישי, אוגוסט 2002. נכנסה אמא שלי בסערה לחדר שלי - 'תמי טבעה בים, תמי בבית חולים', ומכאן השתנו חיי. במשך שלושה ימים קרסו מערכות גופה של אחותי בזה אחר זה אחרי שגופה הקטן הוצף במים בעת שטבעה בחוף ים לא מוכרז בפארק הלאומי באשקלון", כך החל הפוסט שכתבה ציפי גולדשטיין.
עוד היא כתבה - "עברו כבר 18 שנים והיום אני אמא והלב שלי לא יכול להכיל את הכאב של אמי, שעד מותה מסרטן לפני כארבע שנים סחבה את הכאב של לאבד ילדה. הייתה לי אחות קטנה ומטריפה שכל החיים עמדו לפניה והחלטה דבילית אחת הפכה חיים שלמים. אז בבקשה, הורים, האחריות היא שלכם, לדעת, להתעניין, לאיזה חוף, יש מציל, אין מציל, באיזו שעה. תחפרו, תהיו נודניקים. אל תיתנו להם את האחריות להחליט".
"המקרה האחרון שקרה באשדוד החזיר אותי 18 שנים אחורה למקרה של אחותי", מספרת גולדשטיין בראיון לאולפן ynet. "זה פשוט מקרה ששבר אותי. מקרים כאלו קורים כמעט כל שנה ולא כל שנה יש לי אומץ לכתוב פוסט. השנה הנסיבות היו מאוד דומות והרגשתי שאני חייבת להעלות את המודעות של ההורים שייקחו אחריות וישאלו ויתעניינו. ההורים צריכים לדעת לאן הילד הולך ועם מי. זה נכון שהוא הולך עם חברים וזה בסדר ללכת לים עם חברים אבל השאלה לאן והאם החוף מוכרז".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
מה היה במקרה של תמי? איך זה קרה?
"היא הוזמנה ליום הולדת של משפחה של חברה והם היו אחראים עליה. זה היה בפארק הלאומי באשקלון. מי שמכיר את הפארק יודע שיש שם ירידה לחוף הים, ירידה לחוף לא מוכרז. מסיבת יום ההולדת הייתה בשעת אחר הצהריים, ההורים שלי ידעו שזה יום הולדת בפארק, הם לא ידעו שתהיה כניסה למים.
"לקראת שעת ערב מאוחרת החברות פשוט נכנסו יחד למים. הן היו שלוש חברות, שלושתן נסחפו, שתיים הצליחו לצאת, תמי לא הצליחה לצאת. היא הייתה בת 12 ועשרה חודשים. פינו אותה בניידת טיפול נמרץ אבל הסיכויים היו אפסיים מלכתחילה כי הייתה המון זמן מתחת למים".
המסר שלך היום להורים - אל תשלחו את הילדים לבד לים?
"לאו דווקא. אני מורה ומחנכת של ילדים בחטיבת ביניים. אני יודעת שהם רוצים לצאת לפעמים לחוף הים אבל שההורים ידעו ויתעניינו - 'אתה הולך לחוף שיש בו מציל?', 'עד איזו שעה אתה נשאר?', 'אל תישאר אחרי שהמציל הולך'. אלו דברים מאוד בסיסיים. גם המקרה של יהודה מאשדוד וגם המקרה של אחותי זה פשוט כניסה למים בחוף לא מוכרז בשעות הערב".
לפנייה לכתב/ת 
