כשארה"ב בערה בגלל קרב איגרוף
אחרי שג'ק ג'ונסון ניצח את ג'ים ג'פריז ב-1910 והפך לאלוף העולם השחור הראשון התחוללו מהומות שגרמו למותם של עשרות. פורץ הדרך, שלעג לגזענות, ניפץ דעות קדומות ונחשב לשנוי במחלוקת, נרדף ע"י השלטונות ומצא את מותו בתאונה היום לפני 74 שנים
ג'ק ג'ונסון לא היה אולי המתאגרף הגדול בכל הזמנים, אבל ללא ספק אחד המשפיעים ביותר בתולדות הענף. ספורטאי שהפך לסמל, נחשב לשנוי במחלוקת וגם גרם לכך שמהומות פרצו ברחבי ארצות הברית על רק גזעי. לא בגלל ששוטר התעלל בו ברחוב, אלא פשוט בגלל שהעז לפרק יריב לבן בזירה.
ג'ונסון, שהיום (ד') מלאו 74 שנים למותו, היה אלוף העולם השחור הראשון באיגרוף במשקל כבד כשהחזיק בתואר מ-1908 עד 1915. לדעת חלק ממומחי האיגרוף הוא לא ראוי להיחשב לאחד הגדולים דוגמת מוחמד עלי או מייק טייסון מכיוון שמעולם לא הביס יריבים בעלי שיעור קומה כמו ג'ורג' פורמן, ג'ו פרייזר או איבאנדר הוליפילד, אבל הוא היה ללא ספק אחד המשפיעים ביותר. דמות בהיסטוריה של אמריקה ומהסמלים הגדולים למלחמה בגזענות.
ג'ון ארתור (ג'ק) ג'ונסון נולד ב-31 במרץ 1878 בגלווסטון שבטקסס לזוג עבדים משוחררים, הנרי וטינה (שמונה אחים גדלו במשפחה מלבדו). אביו עבד בצוות האזרחי של גדוד השחורים בצבא האמריקני ואימו כשוטפת כלים. בגיל 11 עזב את לימודיו לטובת עבודות מזדמנות ובמהלך אחת מהן, כעובד תחזוקה באולם ספורט בדאלאס, הכיר מקרוב את עולם האיגרוף. בגיל 16 עבר להתגורר בניו יורק, אבל חזר לעיר הולדתו אחרי שפוטר מעבודתו בחווה בגלל שגרם להתשת אחד הסוסים. הוא השתתף בקרבות מאולתרים, עד שבגיל 19 החל את הקריירה המקצוענית וזכה באליפות טקסס במשקל בינוני כאשר ניצח בנוק אאוט את צ'ארלי ברוקס בסיבוב השני.
"אם השחור ינצח - אחיו הבורים יפרשו זאת לא נכון"
באותן שנים הייתה הפרדה בקרבות האיגרוף בין שחורים ללבנים. ב-1901 ניצח ג'ונסון את ג'ו צ'וינסקי ושניהם נעצרו לאחר הקרב, מכיוון שמענקים עבור השתתפות בקרבות היו אסורים אז על פי החוק. חבר המושבעים פסק שהם ישוחררו בערבות של 5,000 דולר, אבל מאחר שלא היו מסוגלים לשלם את הסכום נשארו במעצר. בסופו של דבר הסכים השריף לשחררם כעבור 23 יום אחרי שהסכימו לנהל קרב לעיני האסירים בכלא.
ב-1902 ניצח ג'ונסון את פרנק צ'יילדס, אלוף העולם לשחורים לשעבר, ובכך קיבל את הזכות להילחם על התואר העולמי לבני הגזע שלו כשהחזיק במאזן של תשעה ניצחונות ושלושה הפסדים (ושלוש תוצאות תיקו). ב-1903 הוכתר לאלוף העולם לשחורים כאשר ניצח את האלוף הקודם, דנבר אד מרטין, ובהמשך הגן על התואר 17 פעמים.
ג'ים ג'פריז, שהיה אלוף העולם ללבנים, סירב להתמודד מולו והכריז ב-1905 על פרישה ללא הפסד. ב-1907 ניצח ג'ונסון בנוק אאוט בסיבוב השני את אלוף העולם לשעבר, הבריטי בוב פיצימונס וב-26 בדצמבר 1908 הוכתר כאלוף העולם לאחר שניצח בסידני שבאוסטרליה את הקנדי טומי ברנס. ברנס הסכים להתמודד מול ג'ונסון רק אחרי שקיבל 30,000 דולר והובס בקרב חד צדדי. ההתמודדות בין הקנדי הלבן לאמריקני השחור עוררה פרץ של גזענות בארצות הברית ואפילו בניו יורק טיימס נכתב לפניה: "אם המתחרה השחור ינצח, אלפים מאחיו הבורים יפרשו שלא נכון את הדבר כהתגלמות הצדק והשוויון".
אמריקה הייתה נגועה בגזענות, אבל עולם האיגרוף ייחל לקרב בין ג'ונסון לג'פריז, שבסופו של דבר הסכים לחזור מפרישה תמורת 120,000 דולר, סכום גבוה מאוד באותם הימים וכונה בשל כך "התקווה הלבנה הגדולה". "קרב המאה" הראשון בהיסטוריה נקבע ליום העצמאות האמריקני, 4 ביולי 1910 מול 20,000 צופים בנבאדה.
"אני מגיע לקרב הזה על מנת להראות שהאדם הלבן טוב יותר מהשחור", הכריז ג'פריז. בזירה עצמה לא היה שום כיסוי למילותיו. ג'ונסון שלט בקרב והפיל את יריבו פעמיים עד אמצע הסיבוב ה-15. אנשיו של המתאגרף הלבן, שהבינו שהוא עומד לספוג תבוסה, מיהרו לזרוק את המגבת לזירה כדי שההפסד לא ייחשב כנוק אאוט, לא לפני שהקהל שאג לעברם "אל תיתנו לכושי להפיל אותו בנוק אאוט".
"לא יכולתי לנצח את ג'ונסון גם בשיאי", הודה ג'פריז. "לא הייתי מצליח להגיע אליו גם בעוד 1,000 שנים". ג'ונסון הכריז שכבר בסיבוב הרביעי ידע שינצח, אחרי שהכניס אגרוף תחתי (אפר קאט) לפניו של ג'פריז: "הסתכלתי עליו ומיד זיהיתי את המבט שלו, זה אומר שהספינה טובעת".
ג'ונסון הרוויח באותו לילה 65,000 דולר, סכום השווה לכשני מיליון דולר כיום. התקדים בו ניצח מתאגרף שחור יריב לבן וזכה לראשונה בהיסטוריה בתואר העולמי חולל מהומה גדולה בארצות הברית, מכיוון שסתם הרבה פיות וגזעניים לבנים רבים הרגישו מושפלים למראה חגיגות השחורים.
במקום חגיגות יום העצמאות, לפחות 20 בני אדם נהרגו (המספר המדויק לא ידוע עד היום) ומאות נפצעו בהתפרעויות ובקטטות בין שחורים ללבנים שנמשכו יומיים ברחובות הערים ברחבי ארצות הברית. הדיווחים בעיתונות התאפיינו גם הם בביטויים גזעניים. כך למשל דיווח אחד העיתונים המקומיים: "אדם אחד נורה בארקנזס, שני כושים נהרגו ליד אגם פרובידנס". עיתון מקומי ביוסטון דיווח: "גרונו של צ'ארלס וויליאמס, אוהד איגרוף כושי, שוסף מאוזן לאוזן על ידי אדם לבן רק בגלל שחגג בקול רם מדי את ניצחונו של ג'ונסון".
במנהטן הוצת בניין בו התגוררו שחורים, תוך שהלבנים שביצעו את המעשה חסמו את דרכי היציאה כדי למנוע מהקורבנות להינצל. בוושינגטון נדקרו למוות שני לבנים והמשטרה עצרה 236 בני אדם. בווירג'יניה המערבית ביצעו שחורים לינץ' בנהג לבן, הוציאו אותו מרכבו ותלו אותו.
בעקבות זאת, מדינות רבות ברחבי המדינה אסרו על הקרנת הקרב מחשש שהדבר יוביל להתחדשות המהומות. הזכייה הראשונה של מתאגרף שחור בתואר חוללה מהפך והובילה לעידן חדש באיגרוף העולמי, וגם לימדה לקח לא מעט מהגזענים בקרב הלבנים.
"גדלתי עם לבנים, הם לא יותר טובים ממני"
ג'ונסון הפך לאחד הסלבריטאים השחורים הראשונים בארצות הברית ולאדם השנוא ביותר בקרב הלבנים כאשר האפליה על רקע גזעי עדיין הורגשה היטב בחברה האמריקנית ומעשי אלימות נגד אפרו-אמריקנים התרחשו השכם והערב. לדבריו, הוא מעולם לא חש בשום הבדל: "גדלתי עם ילדים לבנים, הם היו חברים שלי, היינו אוכלים ביחד, יישנים ביחד והאימהות שלהם היו נותנות לי לאכול עוגיות. אף אחד לא לימד אותי שהם יותר טובים ממני".
האלוף ניהל רומנים עם נשים רבות, ביניהן מפורסמות באותה העת כמו השחקנית המקסיקנית-אמריקנית לופה ולס ומיי ווסט, שחקנית לבנה שנודעה בדיבור הגס והישיר שלה ואשר נחשבה לסמל מין. יחד עם זאת, העובדה שלא התמודד מול שחורים משך כחמש שנים עוררה כלפיו כעס גדול בקהילה השחורה. רבים בה האשימו אותו שהוא משתף פעולה עם הלבנים כדי להרוויח כסף ושכח את השורשים שלו.
הכותרות בעיתונים, כמו גם ניהול חיים ראוותני שכלל רכישת רכבים מנקרי עיניים ובגדי יוקרה, גידול נמר כחיית מחמד והליכה ברחובות עם מקל מוזהב, עוררו כלפי ג'ונסון אנטגוניזם, בייחוד בקרב הלבנים הגזענים. באחד המקרים נדרש לשלם דו"ח בסך 50 דולר על מהירות מופרזת בנהיגה, הגיש לפקיד שטר של 100 דולר וכשנאמר לו שאין עודף על מנת להחזיר לו השיב: "לא נורא, שמור את העודף, כי בכל מקרה אנהג שוב באותה המהירות".
בין הנשים הרבות בחייו של ג'ונסון הייתה גם לוסיל קמרון, זונה לבנה בת 18 ממיניאפוליס אותה הכיר בקיץ 1912 ואשר עברה להתגורר עימו בשיקגו. הוא מינה אותה למנהלת בית הקפה שבבעלותו והשניים נראו באופן רשמי בציבור לאחר שאשתו הקודמת, אטה טרי דורייה, שמה קץ לחייה. טרי דורייה שקעה בדיכאון אחרי שהתלוננה על בגידות מצידו של ג'ונסון וטענה שתקף אותה. ב-1913, לאחר שהקשר בינו לבין קמרון הפך לפומבי, הוא נעצר והורשע באופן מעורר מחלוקת בעבירה של "סרסרות באישה לבנה", במסגרת חוק שאסר על העברת נשים מחוץ לגבולות המדינה "שלא למטרות מוסריות".
קמרון סירבה לשתף פעולה עם החוקרים ואימה העידה שהיא "משוגעת", עד שלבסוף הורשע ג'ונסון לאחר ששתי נשים עימן ניהל קשרים מספר שנים קודם לכן העידו נגדו. הוא נשלח לשנת מאסר בכלא, נמלט לקנדה וחי מספר שנים באירופה, עד שב-1920 חזר לארצות הברית, הסגיר את עצמו וריצה את עונשו.
הדעיכה והחנינה המאוחרת מטראמפ
ג'ונסון רשם את הרגע הגדול שלו בזירה בניצחון על ג'פריז כשהיה בן 32 ולאחר מכן הגיעה הדעיכה בקריירה שלו. ב-1915 הפסיד למתאגרף הלבן הענק ג'ס ווילארד בקרב שנערך בהוואנה שבקובה. הוא הופל בסיבוב ה-26 (באותה תקופה לא נהוג היה להגביל ל-15 סיבובים), המשיך להתחרות עד 1932 ופרש בגיל 54. בהמשך השתתף בקרבות ראווה עד שב-10 ביוני 1946, בהיותו בן 68, נהרג בתאונת דרכים בצפון קרוליינה, לאחר שזעם על השירות שקיבל במסעדה מקומית ועזב את המקום ברכבו. הוא נקבר בשיקגו לצידה של אשתו לשעבר אטה טרי דורייה, שהתאבדה ב-1912.
דונלד טראמפ אמר בשבוע שעבר: "עשיתי למען השחורים בארה"ב יותר מכל נשיא אחר, אולי רק נשיא רפובליקני אחד, אברהם לינקולן, עשה יותר ממני". רבים בוודאי יתווכחו עם הקביעה הזו, אבל טראמפ יכול לציין את העובדה שב-2018 הוא היה זה שהעניק חנינה לג'ונסון וביטל את ההאשמות כלפיו 72 שנה לאחר מותו. המחזה "התקווה הלבנה", שהפך בהמשך לסרט קולנוע ב-1970, נכתב על אודותיו.
לפנייה לכתב/ת 
