גרמניה ואוסטריה מחלימות, ישראל מזנקת מחדש | ניתוח נתוני הקורונה
עד סוף מאי נראה היה שישראל הצליחה לנצח את הקורונה ומספר המאובחנים היומי היה דו-ספרתי. מאז מזנקים המספרים. במדינות כמו גרמניה, אוסטריה, דנמרק ושווייץ נמצא מספר החולים בירידה מתמדת למרות ההקלות. כיצד הן פעלו? כל הנתונים
ב-26 במאי היו בישראל 1,909 חולי קורונה פעילים בלבד, הגבלות רבות הוסרו ונראה היה שהמגפה מאחורינו. מאז, בניגוד למדינות מערב אירופה שחלקן הקלו בסגר כבר באמצע אפריל, נרשמה בישראל עלייה מדאיגה במספר החולים המאובחנים - מ-1,909 בתאריך זה ל-2,722 אמש (יום שלישי). בגרמניה ואוסטריה מספרי החולים יציבים, בדנמרק ובשווייץ אפילו אין חובת מסכות - ובניו זילנד הגיעו ל-0 חולים. כיצד הן פעלו ואיפה הן עומדות בהשוואה לישראל?
נתחיל בנתונים של ישראל. ראשית, נציין כי מאז 26 במאי משרד הבריאות כמעט שאינו מדווח על חולים שהחלימו, וגם לא מתייחס לשאלה למה אין כמעט מחלימים בשבועיים האחרונים. עם זאת, הנתונים המדאיגים נעוצים במספר החולים היומי הגבוה: בעוד שבין 16 במאי ל-25 במאי אובחנו פחות מ-30 חולים חדשים מדי יום, ב-26 במאי זינק המספר ל-50 חולים חדשים, למחרת נוספו עוד 40 חולים ויום לאחר מכן עוד 77.
ב-29 במאי, לראשונה אחרי כמה שבועות, הגיע מספר המאובחנים החדשים למספר תלת ספרתי – 113. השיא היה שלשום, ולפי נתוני משרד הבריאות אובחנו ביום שני לא פחות מ-176 חולים חדשים, כשהמוקד העיקרי עבר מירושלים לתל אביב.
בניגוד למדינות כמו גרמניה, אוסטריה, דנמרק ושווייץ – שנקטו במדיניות של הקלות עוד לפני ישראל ומספר החולים הפעילים בהן לא עלה – דווקא אצלנו יש מגמה הפוכה. למעשה, ב-25 במאי מספר המאובחנים היה 16,708, ואתמול הוא כבר עמד על 18,180. כלומר, בשבועיים האחרונים אובחנו 1,472 ישראלים כחולי קורונה, לעומת 301 מ-10 במאי ועד 25 במאי.
מ-10 עד 25 במאי נערכו בישראל כ-86,500 בדיקות קורונה, רובן בישרו לחולים כי הם כבר לא חולים. מאז 25 במאי ועד אתמול בבוקר נערכו בארץ כ-131 אלף בדיקות, כלומר עלייה של למעלה מ-50% במספר הבדיקות. ומה עם המחלימים? ב-31 במאי עמד מספרם על 14,792 ואתמול הוא עמד על 15,159 – כלומר רק 367 ישראלים החלימו מקורונה החודש, לפחות על פי נתוני משרד הבריאות.
אז מה ההבדל בין ישראל למדינות אחרות?
גרמניה
בגרמניה, שבה חיים כ-83 מיליון בני אדם, נדבקו מאז חודש פברואר כ-186,300 בני אדם בקורונה. כ-170 אלף מהם החלימו וכ-8,800 מתו. בסך הכול, נכון לאמש יש בגרמניה כ-7,300 חולים פעילים. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, 91.6% ממי שחלה בקורונה בגרמניה – החלים.
אחוז התמותה בגרמניה מקורונה הוא בין הנמוכים במערב אירופה ועומד על 4.7%, פחות מספרד, איטליה ובלגיה – אך גבוה בהרבה מזה של ישראל. גרמניה, המדורגת במקום התשיעי בעולם מבחינת הנדבקים, הגיעה לשיא ב-6 באפריל, אז היו במדינה כמעט 73 אלף חולי קורונה פעילים. מאז ירד המספר באופן חד. למרות מספר החולים הפעילים הנמוך יחסית, בגרמניה מתגלים מדי יום כמה מאות של חולים חדשים. עם זאת, מספרם של החולים הפעילים יורד בהדרגה.
לפי הנתונים, בגרמניה בוצעו למעלה מ-4.3 מיליון בדיקות קורונה, אבל אם משווים את גודל האוכלוסייה לזה של ישראל - עולה כי בארץ נערכו יותר בדיקות למיליון תושבים.
בגרמניה מייחסים את הצלחתם לשלושה גורמים: מערכת בריאות ממומנת היטב, יעילות טכנולוגית והנהגה החלטית. מערכת הבריאות הגרמנית הייתה במצב טוב כשנכנסה למשבר, ולכל התושבים הייתה גישה מלאה לטיפול רפואי. רופאים כלליים טיפלו בחולים שסבלו מתסמינים קלים, בזמן שבתי החולים התמקדו בחולים הקשים יותר. כמו כן, קיבולת מחלקות הטיפול הנמרץ עלתה מ-12,000 מיטות ל-40,000 במהירות, ובכך נמנעו תמונות הדומות לאלה שנצפו באיטליה, שם בתי חולים קרסו תחת העומס. בנוסף, בגרמניה ישנן מעבדות רבות שיכולות לבצע בדיקות אבחון לנגיף.
ב-8 במרץ, כשהתבררה חומרת ההתפרצות, המליצו בגרמניה לבטל את כל האירועים הציבוריים הגדולים. חמישה ימים לאחר מכן, מרבית מדינות המחוז בגרמניה סגרו את בתי הספר והגנים. ואז, ב-22 במרץ, הממשלה סגרה חנויות ומסעדות ואסרה על התקהלות של יותר משני אנשים. במקביל לכל אלה, ברלין השיקה חבילת סיוע כלכלית מסיבית ששוות ערך ל-10.1% מהתוצר הגולמי של המדינה – גדול מזה של כל מדינה מערבית אחרת.
אחד מעמודי התווך במדיניות הגרמנית הייתה רשת של 400 רשויות בריאות מקומיות, שביצעו מעקב אחר מצבם של החולים ודאגו לבודד את מי שבאו איתם במגע. עובדי ציבור רבים גויסו למשימה מרשויות שכלל אינן קשורות לתחום הבריאות, וכשהיה צריך עובדים נוספים גרמניה גייסה אותם ביעילות.
בניגוד לארצות הברית, שם הנשיא דונלד טראמפ הרבה להתקוטט עם מושלי המדינות, בגרמניה נרשמו מתחים מינוריים יחסית בין מדינות המחוז לקנצלרית אנגלה מרקל. מרקל - בעלת דוקטורט בכימיה פיזיקלית - פיקדה על המשבר ביחד עם ראש לשכתה הלגה בראון, רופא במקצועו, ותיאמה מהלכים ביחד עם כל מושלי המחוזות. הידע המדעי והמקצועי של השניים סייע להם לזכות באמון הציבור, ובגרמניה מציינים גם כי מרקל הקפידה להתייעץ עם מומחים רבים בטרם קיבלה החלטות – כך שלווירולוגים היה תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות.
ב-15 באפריל, כשמספר הנדבקים היומי היה במגמת ירידה משמעותית, שוחחה מרקל עם מושלי המדינות במטרה לדון באסטרטגיית הפתיחה מחדש. הצעד הראשון היה פתיחה מצומצמת של תיכונים בסוף חודש אפריל, תוך שמירה על הריחוק החברתי. במקביל נפתחו גם חנויות, מסעדות, מוזיאונים ומקומות עבודה – בתנאי שיוכלו לעמוד במגבלות הריחוק החברתי. ב-16 במאי חזרו משחקי הכדורגל ללא קהל, הליגה הראשונה בעולם לעשות זאת. ב-15 במאי פתחה גרמניה את הגבול עם אוסטריה, שווייץ וצרפת, וב-15 ביוני תאפשר כניסה ללא הגבלות לאזרחי האיחוד האירופי, בריטניה ואזור שנגן.
לצד זאת, בכל מדינות המחוז בגרמניה אסורות התקהלויות המוניות עד ל-31 באוגוסט. מרקל גם האריכה את כללי הריחוק החברתי עד ל-29 ביוני.
למרות הכל, בעקבות הירידה בשיעור הנדבקים, מדינות מחוז החלו לפעול על דעת עצמן בכל הקשור להקלת המגבלות. מרקל הזהירה מפני הסרת המגבלות בצורה מהירה מדי, ותבעה לעשות זאת בצורה "זהירה וחכמה", אך אלפי בני אדם יצאו למחות בדרישה להקל בצעדים. מרקל ציינה גם כי תפעיל "בלם חירום" במקומות שבהם תהיה התפרצות מחודשת.
דנמרק
בדנמרק, שבה חיים כ-6 מיליון בני אדם, אובחנו עד כ-12 אלף חולי קורונה - ומספר החולים הפעילים הגיע לפחות מ-600. מספר המתים במדינה מהנגיף עומד על 593, כלומר אחוז התמותה הוא 4.96% ומזכיר את זה של גרמניה השכנה.
דנמרק, המדורגת במקום ה-54 בעולם מבחינת הנדבקים, הגיעה לשיא ב-10 באפריל, אז היו במדינה כמעט 3,800 חולי קורונה פעילים. מאז ירד המספר באופן חד. מאז 10 במאי מתגלים בדנמרק כמה עשרות חולים חדשים מדי יום, אך מספר המחלימים גבוה יותר.
לפי הנתונים, בדנמרק בוצעו למעלה מ-730 אלף בדיקות קורונה, כלומר כ-126 אלף בדיקות למיליון תושבים, נתון גבוה יותר מזה של ישראל.
ההצלחה של דנמרק מיוחסת בעיקר להחלטה המהירה שלה להטיל סגר כללי. למעשה, היא הייתה המדינה השנייה שעשתה זאת באירופה, כשהראשונה הייתה איטליה שכבר סבלה מהתפרצות חמורה. דנמרק הודיעה על סגר כבר ב-11 במרץ, אז היו בה כמה מאות מקרי הידבקות מאובחנים. מגבלות הסגר בדנמרק היו קלות בהרבה ממדינות אחרות – ללא הוראה לציבור להישאר בבתים. מכוני כושר, ברים ומספרות נסגרו, אך חנויות רבות נשארו פתוחות במטרה לשמור על יציבות הכלכלה.
דנמרק עודדה את הציבור להפחית את השימוש בתחבורה הציבורית, והפצירה להשתמש באופניים לצורך נסיעה למרחקים קצרים. במקביל, היא הוסיפה רכבות ואוטובוסים כדי שיהיה ניתן לעמוד בכמות האנשים המותרת בכל נסיעה.
דנמרק הייתה גם בין המדינות הראשונות להפחית את ההגבלות – והחלה בכך כבר ב-14 באפריל. למרות זאת, ובעקבות הקפדה על הריחוק החברתי, היא לא חוותה התפרצות נוספת – והאפידימיולוג הראשי במדינה העריך כי התפרצות גל שניה במדינה היא אפשרות "מאוד לא סבירה". מניעת הגל השני בדנמרק מיוחסת בשלב זה בעיקר למשמעת ציבורית, והמדינה אפילו לא חייבה את הציבור לעטות מסכות.
מעונות יום ובתי ספר יסודיים חזרו בדנמרק כבר ב-14 באפריל, והילדים הגיעו אליהם ב"משמרות". ילדים בני 16-12 חזרו ללמוד ב-18 במאי.
מספרות, מכוני יופי ועיסוי ושירותים נוספים נפתחו מחדש ב-20 באפריל. ליגת הכדורגל חזרה ב-28 במאי. מרכזי הקניות נפתחו מחדש ב-11 במאי, תוך שמירה על מגבלות הריחוק החברתי. בתי קפה ומסעדות נפתחו מחדש ב-18 במאי, ואחריהם גם בתי הקולנוע, התיאטראות והמוזיאונים ב-21 במאי.
ב-8 ביוני התירה דנמרק התקהלות של עד 50 אנשים. ב-8 ביולי תאשר המדינה התקהלויות של בין 50 ל-100 אנשים, ולאחר מכן תאפשר התקהלות של עד 200 איש. הגבולות נותרו סגורים, אך ייפתחו מחדש לתיירים מגרמניה, נורבגיה ואיסלנד ב-15 ביוני.
הצעדים היעילים של הממשלה זכו לאמון הציבור – ונתון שיכול להסביר זאת הוא העובדה שאחוז מאבדי העבודה בדנמרק הוא הנמוך ביותר באיחוד האירופי, ועומד על כ-9.5% אחוז לעומת ממוצע האיחוד שעומד על 28.5%.
אוסטריה
באוסטריה, שבה חיים כ-9 מיליון בני אדם, אובחנו עד כ-17 אלף חולי קורונה - ומספר החולים הפעילים הגיע לפחות מ-450. מספר המתים במדינה מהנגיף עומד על 672, כלומר אחוז התמותה הוא כ-4%.
אוסטריה, המדורגת במקום ה-46 בעולם מבחינת הנדבקים מעט אחרי ישראל, הגיעה לשיא ב-3 באפריל, אז היו במדינה כ-9,300 חולי קורונה פעילים. מאז ירד המספר באופן חד, והחל מ-16 באפריל מאובחנים באוסטריה כמה עשרות חולים חדשים מדי יום - ומספר המחלימים גבוה יותר. למעשה, יש היום בירושלים יותר חולי קורונה פעילים מאשר בכל אוסטריה, שהתגברה בצורה מעוררת השתאות על הנגיף הקטלני.
לפי הנתונים, באוסטריה כחצי מיליון בדיקות, נתון נמוך מזה של ישראל בהשוואה לכמות התושבים.
גם ההצלחה האוסטרית מיוחסת למהירות שבה הטילה הגבלות על הציבור, וב-16 במרץ הוטל סגר כללי. יום לאחר הטלת הסגר השלימה אוסטריה בנייה של בית חולים מאולתר בווינה, ובנוסף הפעילה לאורך המשבר קו חם שדרכו הוזמנו צוותים רפואיים לבתיהם של אנשים שפיתחו תסמינים כדי לבדוק אותם. המטרה הייתה למנוע מאותם אנשים להגיע לבתי החולים ולהדביק אנשים נוספים בדרך. הפעלת המערכת לא הייתה חפה מתקלות, אך הוגדרה כהצלחה.
אוסטריה הייתה המדינה הראשונה באירופה שהודיעה על הקלת ההגבלות – ועשתה זאת כבר ב-6 באפריל. ההקלות נכנסו לתוקף ב-14 באפריל, אז התאפשר לחנויות קטנות להיפתח מחדש, לצד פארקים ומקומות ציבוריים. הפתיחה המחודשת לא גרמה לזינוק במספר הנדבקים, מה שאפשר פתיחת בתי ספר, חנויות גדולות, מרכזי קניות ומספרות כבר בתחילת מאי. מפגשים של עד 10 אנשים הותרו גם בתחילת מאי, מסעדות ובתי קפה נפתחו באמצע מאי ובריכות שחייה, חדרי כושר, מלונות ובתי קולנוע נפתחו בסוף מאי. המדינה פתחה את כל גבולותיה, מלבד זה עם איטליה, ב-4 ביוני. ב-16 ביוני ייפתח הגבול עם איטליה.
מדיניות הפתיחה המוקדמת של אוסטריה ספגה ביקורת, אך זו התמעטה לאחר שלא נרשמה עלייה חריגה במספר החולים. כמו כן, הפופולריות של הקנצלר סבסטיאן קורץ נסקה בזמן המגפה – ולפי מרבית הסקרים הוא זוכה לתמיכה גדולה יותר מזו שזכה לה בבחירות שהתקיימו בספטמבר. לצד החששות מגל שני במדינה עצמה, שלא התממשו לעת עתה, הציבור האוסטרי חושש גם מהתפרצות נוספת של המגפה ברחבי העולם – היות שרבים מהאזרחים מתפרנסים מתיירות, ומייחלים לשובם של התיירים.
שווייץ
כמו אוסטריה, גם שווייץ גובלת בצפון איטליה, אזור שנפגע מאוד מנגיף הקורונה. על פי הנתונים, במדינה שבה חיים כ-8.6 מיליון בני אדם אובחנו עד כה כ-31 אלף חולי קורונה, 1,923 מהם מתו. אחוז התמותה עומד על 5.4%. מנגד, 28,700 החלימו ומספר החולים הפעילים כיום עומד על פחות מ-350.
שווייץ הגיעה לשיא ב-31 במרץ, אז היו במדינה למעלה מ-14 אלף חולי קורונה פעילים. אך כמו גרמניה, אוסטריה ודנמרק – מספר החולים ירד בצורה חדה ובשבועות האחרונים מאובחנים כמה עשרות חולים מדי יום ברחבי המדינה.
בשווייץ נערכו כ-430 אלף בדיקות קורונה, וביחס בדיקות למיליון נערכו בה פחות בדיקות מאשר בישראל.
שווייץ, שסבלה מהתפרצות קשה, לא הטילה סגר מלא על הציבור, והתמקדה בעיקר בהגנה על האוכלוסיות הפגיעות ביותר – מבוגרים ואנשים שסובלים ממחלות רקע. בתי הספר נסגרו ב-13 במרץ, וב-16 במרץ נסגרו ברים, חנויות ומקומות נוספים. רק ב-20 במרץ אסרה המדינה על התקהלויות של יותר מ-5 אנשים.
שווייץ לא הייתה ערוכה להתפרצות המגפה וסבלה ממחסור בציוד רפואי כמו מסכות. עם זאת, התגובה המהירה יחסית של הממשלה כאשר הנגיף התפשט בקנטונים הגובלים באיטליה מנעה משבר גדול יותר. בנוסף, איכות מעבדות המחקר הציבוריות והפרטיות של שווייץ אפשרו לה לחזק במהירות את יכולת הבדיקות שלה, והובילו לפיתוח הבדיקות הסרולוגיות הראשונות.
למעשה, שווייץ מתמודדת כעת עם בעיה הפוכה: מה לעשות עם מיליוני המסכות שהזמינה בשיא המגפה וכעת אין בהן שימוש? נציין כי המדינה לא הטילה חובה לעטות מסכות, ורק המליצה לעשות זאת בשעות העומס בתחבורה הציבורית ובמצבים מסוימים נוספים.
אסטרטגיית היציאה של שווייץ, שבינתיים לא הובילה לגל השני, מבוססת בעיקר על אחריות אישית של הציבור. מנהיגי שווייץ נמנעו לאורך המשבר מהרטוריקה הצבאית והצעדים הכפייתיים שבוצעו במדינות אחרות, אך גם בה נרשמו הפגנות נגד ההגבלות שהטילה הממשלה. עם זאת, עם התמתנות המגפה גדל אמון הציבור במוסדות השלטון.
ב-16 באפריל הודיעה המדינה על תוכנית תלת-שלבית להפחתת ההגבלות. הצעד הראשון התחיל ב-27 באפריל, אז נפתחו מספרות ומכוני יופי. בשלב השני, שהחל ב-11 במאי, נפתחו תחת הגבלות, ספריות, מוזיאונים וחנויות. ב-30 במאי הותר לקבוצות של עד 30 אנשים להיפגש, בתי קולנוע ותיאטראות נפתחו ב-6 ביוני ואירועים ציבוריים אושרו עד 300 אנשים. בשלב השלישי, שהחל ב-8 ביוני, הוקלו ההגבלות על בתי הספר המקצועיים, האוניברסיטאות, גני החיות והספריות.
ניו זילנד
היתרון הגדול של ניו זילנד, שבה חיים כ-5 מיליון בני אדם, היא שאין לה מדינות שבהן היא גובלת. זו אולי אחת הסיבות העיקריות לכך שמספר חולי הקורונה הפעילים כיום במדינה עומד על אפס.
הנגיף הגיע למדינה ב-28 בפברואר. מאז אובחנו בה בסך הכל כ-1,500 חולים, 22 מהם מתו. לפי הנתונים, ב-19 במאי אובחנו חולי הקורונה האחרונים במדינה, שלשום החלים החולה האחרון.
בניו זילנד נערכו כ-295 אלף בדיקות וביחס של תושבים למיליון, המספר נמוך מזה של ישראל.
ניו זילנד, הראשונה בעולם להכריז על חיסול נגיף הקורונה בתחומיה, הסירה שלשום לחלוטין את כל ההגבלות שהוטלו בזמן המשבר – למעט הבקרה המוגברת בגבולות.
הצלחתה של ניו זילנד מיוחסת להגבלות שנאכפו במשך 75 ימים, בכלל זה כללי-סגר נוקשים שיושמו במשך שבעה שבועות ושבמסגרתם נסגרו רוב בתי העסק ורק לעובדים חיוניים הותר לצאת לעבודה. למרות ההצלחה, מפלגות האופוזיציה בניו זילנד מתחו ביקורת על החלטתה של ראש הממשלה ג'סינדה ארדרן להשאיר את ההגבלות על כנן זמן רב כל כך, בזמן שמקרים חדשים של נדבקים בקורונה לא אובחנו במשך יותר משבועיים.
מדינות נוספות שהצליחו להתגבר על הקורונה: איסלנד שבה נותרו שלושה חולים פעילים, טייוואן (6 חולים), קרואטיה (11), סלובניה (18), לוקסמבורג (34), הונג קונג (55), סין (58), סלובקיה (101), גאורגיה (119), קפריסין (145), ירדן (179), אסטוניה (194) ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
