זהו סיפור הולדתם של 3 מאכלים שכולנו מכירים, נולדו במדינה צעירה והפכו לסמלים ישראלים
כשאנחנו חושבים על ההיסטוריה של מדינת ישראל, רוב הסיכויים שנחשוב על מלחמות ועליות של חלוצים שבאו להפריח את השממה. השילוב של מדינה צעירה, מחסור במזון והראש היהודי, הביאו לחידושים יצירתיים בתחום המזון, שנותרו איתנו עד היום. מדוע הפתיתים נקראו 'אורז בן גוריון'? מה עומד מאחורי ממרח 'השחר העולה'? ואיך המציאו בישראל את פסטרמת ההודו?
לפעמים חדשנות נובעת מתוך חוסר. ישראל שאחרי קום המדינה הציבה את חברות המזון והמפעלים בפני מחסור בחומרי גלם בסיסיים, מה שהוביל לפיתוחים יצירתיים במיוחד. החל מהפתיתים המפורסמים שהיוו תחליף לאורז וקוסקוס, דרך ממרח בטעם שוקולד שעדיין מנצח את המותגים הבינלאומיים, ועד הולדתה של פסטרמת הודו ממש כאן בישראל - אספנו כמה סיפורים של חדשנות מזון ישראלית למהדרין.
זוגלובק ממציאה את הנקניק מחזה הודו
היום 'פסטרמה הודו' היא חלק בלתי נפרד מכריכים לבית ספר ונשנושים בבית. מה שהרבה ישראלים לא יודעים הוא שנקניק הודו הומצא בישראל על ידי חברת זוגלובק, ונבע ממחסור בחומרי גלם.
ראשיתו של המפעל המשפחתי של משפחת זוגלובק בשלזיה, גרמניה, שם הוקם על ידי אברהם ריינהולד זוגלובק ואשתו אירמגרד. ב-1937 עלתה משפחת זוגלובק לישראל והעתיקה את המפעל לנהריה, ממנו יצאה התוצרת לשוק המצומצם של אותה תקופה שהיה יכול לרכוש מוצרי מותרות כמו נקניק. באותה תקופה חומרי הגלם היו בשר הבקר והעגל, מעדרים מקומיים וגם מארצות שכנות כמו סוריה.
לאחר קום המדינה נותק המסחר עם מדינות שסיפקו את חומרי הגלם, ומשפחת זוגלובק החלה בחיפוש אחר תחליף. ב-1955 נמצאה האלטרנטיבה: המפעל החל לייצר נקניק מבשר תרנגולי הודו, לאחר תהליך של מחקר ופיתוח. מדובר בתהליך שהיווה פריצת דרך עולמית בתחום המזון, שבעקבותיו החלו בייצור מסחרי של נקניקים מבשר הודו עוף. בהתחלה המוצרים היו מיועדים לאניני טעם, אך על רקע ההתפתחות הטכנולוגית והירידה בעלויות התפעול, הצליחה זוגלובק להביא את המוצר גם לקהל הרחב, וזכתה להצלחה גדולה.
ב-1969 זוגלובק הצליחה להפיץ את הבשורה ולהביא את החדשנות שלה לעולם הרחב: החברה השתתפה ביריד מזון בקלן שהוביל להזמנות ראשונות מחו"ל, והשאר היסטוריה.
פתיתים - הקוסקוס הישראלי
הפתיתים הומצאו בתקופת הצנע של ישראל, אז מלאי המזון היה נמוך במיוחד. על רקע המחסור וההרגל של חלק מהישראלים הטריים לאכול אורז וקוסקוס, פנה ראש ממשלת ישראל, דוד בן גוריון, לחברת אסם, יצרנית הפסטות, בבקשה לייצר מקמח תחליף לאורז. התוצאה: גרגירי פסטה אפויים, הלא הם פתיתים. בעקבות הבקשה של ראש הממשלה, הפתיתים קיבלו בשנים הראשונות את הכינוי 'אורז בן גוריון'. בחו"ל הם מכונים 'קוסקוס ישראלי', ונחשבים אחת התרומות הקולינריות המקוריות היחידות של ישראל לעולם. עידן הבריאות הנוכחי הביא למדפים פתיתים מקמח מלא וקמח כוסמין.
העובדה שאתם אולי לא יודעים, הוא המזון שהיווה השראה לפתיתים. אויגן פרופר, ממייסדי אסם, השתמש במאפה המזרח-אירופי פרפעלך, ששימש חלק מ'סעודה שלישית' בערב שבת, וגם אחד מהמאכלים של ראש השנה.
עוד סיפור מעניין הוא הכניסה של הפתיתים לארוחות גורמה מעבר לים. בישראל הפתיתים נחשבים למזון עממי שילדים אוהבים, אבל כיום הפתיתים נמצאים גם במסעדות בארצות הברית ונחשבים 'מזון בריאות'. אחת הגרסאות מספרת על כך שהכניסה של הפתיתים לתפריטי המסעדות התחילה כשהשף הניו יורקי דון פנטבונה, התארח אצל השפית הישראלית-אמריקאית מיקה שרון וראה על השולחן סיר עם פתיתים שהכינה לבתה.
השחר העולה - ממרח השוקולד שהפך לאחד מסמלי המטבח הישראלי
ממרח 'השחר העולה' נמצא איתנו באותה אריזה, ללא שינוי בלוגו ובעיצוב, מאז 1955. מפעל השחר העולה קיבל את שמו בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת, אז חברה משפחת לבקוביץ' לבית המלאכה הקטן של משפת וידברג שהיה קרוי 'השחר', וייצר טחינה, חלה, וופלים וריבות. שתי המשפחות הביאו מאירופה קווי יצור של מוצרי שוקולד שונים וסוכריות, והחלו לשווק אותם בארץ.
כשבעלי המשפחות הבינו שהשוק רווי במוצרים מסוג זה, הם ניסו למצוא מוצר שחסר בשוק, והגיעו לשוקולד למריחה. אחרי כמה חודשים של ניסיונות למצוא את הנוסחה הנכונה בתוך סיר במפעל, נוצר ממרח 'השחר העולה', אשר נמכר כפי שהוא עד היום. את הנוסחה הסודית יודעים רק קומץ בני משפחה. הממרח המפורסם החל מסדרה של מוצרים, אבל הפך בהדרגה למוצר הדגל שכולנו מכירים.
למרות הכניסה של מותגים מחו"ל וניסיונות של ענקיות המזון מישראל, 'השחר העולה' שמר על פופולאריות גבוהה במשך עשרות שנים, והוא אחד המותגים המזוהים ביותר עם המונח 'ישראליות'. גם היום אפשר למצוא אותו בבתים רבים בישראל וגם אצל יהודים ברחבי העולם. הצרכנים של היום רואים מוצאים בו טעם נוסטלגי, שמזכיר טעמי ילדות, כזה שלא השתנה מהיום בו יוצר לראשונה.
בימינו, כאשר ישראל ידועה בתוך סטארט אפ ניישן, ואחראית לאינספור חידושים עולמיים במגוון תחומים, ביניהם תחום המזון, כדאי להיזכר בתקופות בהן הנסיבות הקשות של המדינה הצעירה, יחד עם התושייה של התעשיינים, הובילו לחדשנות יצירתית במיוחד, וליצירת סמלים ישראלים שנשארו איתנו עד היום.
