ג'ו ביידן לא ינצח. לכל היותר טראמפ יפסיד

למועמד הדמוקרטי חסרות התכונות של מנהיג צמא שלטון. אבל הוא יכול להרוויח מהמשבר הכלכלי, הטיפול הכושל בקורונה והמחאות ברקע הגזענות

אורלי אזולאיפורסם: 14.06.20 , 12:03

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ(צילום: gettyimages, AFP)

ג'ו ביידן לא ינצח בבחירות הקרובות בארה"ב. גם אם בסופו של המרוץ הוא יושבע לנשיאות, יהיה זה רק משום שדונלד טראמפ הפסיד. לביידן יש תכונות טובות: הוא ידען, משכיל, בעל ניסיון מדיני רב, הוא יודע להפגין חום אנושי ואמפתיה במצבי משבר של האומה. אבל אין לו מה שנחוץ למנהיג צמא שלטון: כדור אש בבטן וסכין בין השיניים.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

הוא מועמד חלש כי לא הוא האיש שיידע להצית את הרחוב הפוליטי, במצב שבו המרכז הדומם איבד כל אמון במערכת הפוליטית. ביידן יכול להבטיח לבוחריו שהוא יעיף להם את טראמפ מהעיניים, אבל אין לו משנה סדורה לשיקום אמריקה המדממת והשסועה, תוכנית עם סעיפים לביצוע, עבור אומה הנמצאת בדרך אל המהפכה.

כוחו של ביידן הוא בהבטחה למחוק את החרפה שבשנות כהונתו של טראמפ, שנות הבריונות, הגזענות, הרעש והצלצולים הבלתי פוסקים, השנאה הבוערת לאחר, לשונה, לזר, כמו גם השנאה היוקדת לנשים. ביידן יכול להיות ההפוגה, הגשר למשהו חדש, האדמה הטובה שמצמיחה נבטים של מנהיגות, כאשר הקמפיין שלו צבוע יותר מאי פעם בצבעים סוערים של שחור ולבן.

הקמפיין ינוע על שלושה צירים מרכזיים. הראשון הוא הכלכלה - טראמפ הבטיח לאמריקה כי יהפוך את אזרחיה לעשירים כמוהו. יהיה לו קשה לתחזק את האשליה הזאת כאשר הבורסה קורסת, אחוז המובטלים מרקיע שחקים, דרי הרחוב ממלאים את הערים ומשפחות מושלכות מבתיהן.

הציר השני הוא הטיפול הכושל של טראמפ במגפת הקורונה, אחרי שבזבז חודש וחצי בהכחשתה, ואחרי שנחשף לעולם כי במעצמה העשירה מערכת הבריאות היא כמו בעולם שלישי.

הציר האחרון הוא מחלת הגזענות - ההתקוממות ברחובות לא תירגע עד יום ההצבעה בנובמבר. הפעם דורשים המפגינים צעדים מוחשיים: להקטין את תקציב המשטרה ולחלק את הכסף לקהילות נזקקות ולמערכות הבריאות והחינוך (ולא לבטל את המשטרה, כפי שמנסה להפחיד טראמפ), להפסיק את הקלות הבלתי נסבלת של השימוש באחיזות חנק מצד שוטרים ועוד.

אחוזי התמיכה בטראמפ נמוכים מאי פעם, ועל כן הוא נוהג כמי שאין לו מה להפסיד. ממילא אומרים עליו שהוא גזען, אז הוא לוחץ על הכפתור הזה חזק יותר כדי לקרוץ לבסיס שלו. לאותת להם שהוא עדיין איתם, נשיא של "חוק וסדר" ולא נכנע ל"טרוריסטים", כך הוא מכנה את המפגינים.

ביידן יצטרך לשכנע שהוא המרגוע לאומה דואבת, המבוגר האחראי שיניח יד אוהבת על הפצעים וינסה לרפא אותם. הוא יצטרך את תמיכת השחורים (שם יש לו ממליץ חשוב: ברק אובמה), את תומכי ברני סנדרס, וגם מנהיגה חזקה לצידו לתפקיד סגנית הנשיא: כרגע על הכוונת שלו סוזן רייס וקמלה האריס, שכל אחת מהן תהיה הברקה.

טראמפ מצידו יפתח מחדש את הקמפיין שלו, השבוע, בעצרת המונים באוקלהומה: מדינה רפובליקנית שמרנית עם ניחוחות עזים של גזענות. הוא בחר בטולסה, העיר שבה ב-1921 אירעו מהומות על רקע גזעי שבמהלכם התבצע טבח נורא בשחורים. אוהדי טראמפ יריעו לו על הבחירה דווקא במקום הזה כדי להשמיע את יריית הפתיחה מחדש.

טראמפ או ביידן - מי מהם שייבחר - יביא מהפכה לאמריקה בעצם העובדה שיקבע מה תהיה דמותה אחרי השבר הגדול.