הזלזול במקצוע שלי גורם לי לבכות

איבדתם את העבודה בקורונה ויש לכם 3 חודשים פנויים? המדינה מציעה לכם להיות מורים. עבורה זה מקצוע שדורש מינימום הכשרה ומינימום סלקציה

ד"ר ניבה דולבעדכון אחרון: 15.06.20 , 12:04

(צילום: shutterstock)

אני אף פעם לא צופה בתוכניות בוקר. נשבעת. אבל בשבוע שעבר הטלוויזיה דלקה ובמקרה נפלתי על הרגע שבו המגיש התייחס לתוכנית שמקודמת בשבועות האחרונים ומטרתה להכשיר להוראה אנשים שיצאו ממעגל העבודה בגלל מגפת הקורונה. בבחינת, אם יש לכם שלושה חודשים פנויים - תוכלו להפוך למורים. מה רע בזה? אני אפילו לא יודעת ממה להתחיל.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

מזה שמישהו באמת חושב שבשלושה חודשים אפשר להפוך למורה? מזה שמישהו סבור שאנשים שמלכתחילה לא רצו להיות מורים, וכרגע רואים בכך מוצא אחרון, יצליחו לחנך באמת? מזה שנראה שלא שאלו אנשי חינוך ומומחים בתחום מה דעתם על זה? מזה שבא לי לבכות?

מה צריך לקרות כדי שיובן שחינוך זה פרופסיה, כלומר - מקצוע עם בסיס תאורטי, פילוסופי, מחקרי ויישומי? תפקידי איש החינוך כוללים הנחלת ידע לפיתוח קוגניטיבי, פיתוח חשיבה ביקורתית ויצירתיות, פיתוח רגשי להתחלת ערכים וכישורים חברתיים, שמירה על עניין גבוה, רווחה נפשית ויכולות התמדה. אז איך מישהו יכול לחשוב שאפשר להפוך לאיש חינוך בשלושה חודשים? באיזה עוד מקצוע תהיה הכשרה בפרק זמן קצר כזה?

ומה לגבי מיון והתאמה? איך אפשר לחשוב שכל אחד יכול להיות מורה בהכשרה כלשהי, קל וחומר שטחית כזו? מה, אין התאמה למקצוע? כל אחד יכול לעבוד עם ילדים, 35 בבת אחת, במשך המון שעות ועוד עם הורים על הראש? לא נראה להם שצריכים בשביל זה להתאים למקצוע? להיות בעלי יכולות כלשהן, ולא מעט כאלה? ומה לגבי תשוקה ואהבה למקצוע? ותחושת משמעות ושליחות?

ועל שחיקה שמעתם? יודעים שאנשי החינוך הטובים והאידאליסטים ביותר הם אלה שנושרים הכי מהר? ואלה עוד אנשים שזה מה שהם רצו לעשות, אז מה יקרה לכאלה שבאו רק בגלל המצב? מישהו יכול לעשות את זה לאורך זמן? לפעמים שלושה ילדים בשלושה חודשים של קורונה השאירו הורים עם הלשון בחוץ, אז שלושה חודשי הכשרה יסדרו את העניינים?

ואני יודעת שיגידו שחלק מאנשי החינוך כיום לא בדיוק עומדים ברף הציפיות שהצבתי פה, ושאולי יהיו בין נפגעי הקורונה אנשי חינוך טובים. מסכימה. אבל בדיוק בשביל זה צריך להפוך את החינוך למקצוע משמעותי, יוקרתי, שאליו יגיעו הטובים ביותר, ואלה שבאמת אוהבים את המקצוע יעברו הכשרה משמעותית וחדשנית ומתחדשת, ויקבלו תנאים הולמים - לא רק במשכורת אלא ביכולת לחנך כמו שצריך - ויקבלו אמון וגיבוי מהמערכת ומההורים, בלי שיאשימו אותם על כל דבר. כי כשעוזבים אנשי חינוך לנפשם, הם עושים עבודה נפלאה.

אז אני אשת חינוך גאה. וכמוני יש רבים שבאו לא כי לא יכלו לעשות משהו אחר, אלא כי זה מה שהם מרגישים שנועדו לעשות. עשיתי המון דברים נוספים, כולל בתעשייה ובארגונים ממש נחשבים (בעיני אחרים ובעיני מנהל הבנק לפחות), ותמיד החינוך היה בעיני הדבר החשוב והמשמעותי ביותר.