ראש ממשלת יוון יגיע היום לביקור: "מחכים לקבל את הישראלים"
קיריאקוס מיצוטקיס ושישה משריו מגיעים לביקור כדי להחזיר את הישראלים למלונות ביוון בהמשך הקיץ. בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" הוא אומר: "משוכנע שהטיסות יתחדשו בקרוב". הוא גם מסביר איך מיגר את הקורונה, למה מתנגד לסיפוח וקורא לטורקיה להפסיק להתנהג "כבריון השכונתי"
"אני בטוח שהטיסות מישראל יתחדשו בקרוב מאוד. אנחנו כבר מצפים לקבל את פניהם של החברים הישראלים שלנו". כך אמר ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס בראיון בלעדי ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" לרגל ביקורו בארץ היום (שלישי) למפגש בין ממשלות שתי המדינות.
מיצוטקיס מגיע לישראל יחד עם שישה שרים וסגן שר לביקור של כיממה. זהו הביקור הראשון שלו מחוץ ליוון מאז פרוץ משבר הקורונה. ילוו אותו בישראל שרי ההגנה, החוץ, התיירות, איכות הסביבה, האנרגיה והמים, הפיקוח על השקעות, הממשל הדיגיטלי וסייבר וסגן שר האחראי על תחום החדשנות. איריס עמבור, מנהלת מחלקת דרום אירופה במשרד החוץ והאחראית על היחסים עם יוון, ציינה כי החלטת מיצוטקיס להגיע לישראל נועדה להמחיש את החשיבות שהיוונים מייחסים לקשר בין המדינות.
עקב העלייה בנתוני התחלואה בישראל, היוונים מבינים כעת שקיים קושי לוותר על תקופת הבידוד הנדרשת מהנופשים כפי שתוכנן לפני כשבועיים, מה שמעכב את תוכנית החזרה לשגרה בתחום התיירות. ובכל זאת, הם מבקשים "אופק לפתרון", בשאיפה לקבל את התיירים הישראלים עוד הקיץ. ההערכה היא שמהמפגש בין הממשלות תצא הצהרה כללית שכאשר ישראל תוכל לפתוח את השמיים שלה, יוון, שנחשבת מדינה "ירוקה", תהיה בין הראשונות לקלוט את התיירים שלה.
"עונת התיירות ביוון מוכנה לצאת לדרך", הבהיר מיצוטקיס, "ואני בטוח שהתיירות מישראל תתחדש בקרוב מאוד. כמעט מיליון ישראלים מבקרים ביוון מדי שנה. הקיץ הזה יהיה שונה בהשוואה לעבר בגלל הקורונה, אבל אני מבטיח לכם שכבר קבענו את נוהלי הבריאות הנדרשים. ההגנה על בריאות הציבור והמבקרים היא בראש סדר העדיפויות שלנו. חוויית הקיץ היוונית תהיה מרגשת מתמיד. נקפיד על נוהלי הבריאות בכל בתי המלון והריזורטים. אני שואף להפוך את יוון ליעד הבטוח באירופה".
הכרזת מיצוטקיס במסיבת עיתונאים בסנטוריני על פתיחת יוון לתיירות:
"קשר עם פוטנציאל אדיר"
אביו של מיצוטקיס כיהן כראש ממשלה ב-1990. הוא היה שותף לשדרוג היחסים עם ישראל ולפתיחת השגרירויות של המדינות. בגלל הקורונה המשלחת היוונית תשהה בקפסולות במלון בירושלים ולא תצא ממנו. רק ראש הממשלה ורעייתו יורשו לצאת לביקורים ולפגישות.
"בחרתי להגיע לישראל כדי לסמל את השותפות האסטרטגית בין המדינות, ואת הקשר הרגשי העמוק בין היוונים לישראלים", הסביר מיצוטקיס. "יוון וישראל הצליחו לנהל את משבר הבריאות חסר התקדים הזה בצורה מוצלחת, וביקורי אצלכם הוא עדות להצלחה הזו. אנחנו חוגגים 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים המלאים. פסגת ראשי הממשלה מסמלת את הבחירה של המדינות להמשיך לקדם את הקשר ביניהן. שיתוף הפעולה הזה מגיע לשיאים חסרי תקדים. יש פה פוטנציאל אדיר לפעולות בתחומים רבים: תיירות, השקעות, הגנה, טכנולוגיה, חדשנות וגם בריאות. שיתוף הפעולה בזמנים סוערים כאלה הוא הכרחי לחיזוק היציבות, הביטחון והשגשוג של העמים".
איך אתה מסביר את היחסים הטובים בין המדינות שנשמרו גם כאשר ביוון התחלפו ממשלים, סוציאליסטיים ושמרניים?
"היחסים בין העמים מתבססים על קשרים היסטוריים. הם נטועים בכבוד הדדי ובתרבות וחזון משותפים. זה קשר שמתעלה על הפוליטיקה. השותפות בהחלט נבנתה באופן שיטתי במהלך שלושים השנים האחרונות. עכשיו אנחנו מעניקים תנופה חדשה לשותפות הזו".
כיצד הצלחתם לבלום את הקורונה?
"התמודדנו בהצלחה עם הנגיף משום שהשגנו איזון נדיר: הממשלה סמכה על המלצות המומחים במהלך המשבר והציגה תוכנית ברורה שהאזרחים יכלו להאמין בה ולפעול על פיה. אבל בראש ובראשונה הייתה החלטה אחת מכרעת שקיבלתי - להעמיד את בריאות הציבור מעל לכל שיקול אחר".
האם טורקיה יכולה להזיק לפרויקט הצינור שיעביר גז טבעי מישראל ליוון דרך קפריסין וכרתים ומשם לאיטליה, בשל שליטתה בצפון קפריסין?
"שיתוף הפעולה המשולש - יוון, קפריסין וישראל - אינו פונה נגד מישהו או מדיר אותו. שיתוף פעולה אזורי תמיד פתוח לכולם. עם זאת, יש תנאי מוקדם: לכבד את הדין הבינלאומי ועיקרון השכנות הטובה. טורקיה מסכנת את היציבות באזור. מטרתה לשלוט, פוליטית וצבאית, בכל מזרח הים התיכון. הם רוצים שתהיה להם אמירה, הם רוצים להיות הגורם המחליט באזור. טורקיה מוזמנת לוותר על חלומות הצינור האימפריאליסטיים (הקמת צינור גז ללוב - א"א) שלה ולשתף איתנו פעולה כשותף שווה ושומר חוק - ולא כבריון השכונתי".
"לא לסכן את עתיד האזור"
יוון וקפריסין הן אמנם מדינות ידידותיות מאוד לישראל, אך בסוגיית הסיפוח נוקטות זהירות רבה: להכרה במהלך עשויות להיות השלכות על המשבר עם טורקיה סביב החלק הצפוני של קפריסין. שתיהן מקפידות לשמור על הדין הבינלאומי, ולכן יש להניח שבאופן רשמי יתמכו בפתרון שתי המדינות ויתנגדו לצעדים חד צדדיים. ואולם בשל הקשרים הטובים בירושלים מצפים שיוון וקפריסין לא יהיו "לוחמניות" בהקשר זה. ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לבקש ממיצוטקיס שיוון תסייע לישראל מאחורי הקלעים בבלימת יוזמות גינוי וסנקציות.
"אנחנו רוצים לראות את הישראלים והפלסטינים חיים זה לצד זה בשלום ובביטחון", אומר מיצוטקיס, "ומוכנים לעשות כל מאמץ לסייע במימוש החזון הזה. זו הסיבה שאנחנו מעדיפים לראות דיאלוג במקום פעולות חד צדדיות, משני הצדדים, העלולות לסכן את העתיד באזור. במהלך הביקור אני רוצה להקשיב לדעות של ההנהגה הישראלית ולראות מה יוון יכולה לעשות בנושא. אדבר גם עם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס עם שובי לאתונה. אנחנו מוכנים לסייע בכל דרך אפשרית לחדש את השיחות. אני יודע שהפתרון לסכסוך הוא יותר מדחוף. עם זאת, אני משוכנע שצריך פתרון הדדי מוסכם".
מה דעתך על התגברות האנטישמיות באירופה, כולל ביוון, וכיצד הממשלה שלך מטפלת בתופעה?
"העלייה בשנאת זרים, גזענות ואנטישמיות היא מציאות כלל עולמית. הממשלה וגם החברה ביוון רואות באלימות גזענית לא רק מעשה פלילי פסול אלא גם התקפה נגד הכבוד האנושי. הקהילה היהודית היוונית היא חלק בלתי נפרד מהחברה שלנו. כיוונים אנחנו גם רואים חובה לשמור בחיים את זיכרון השואה. הזיכרון הזה חייב להישאר בלתי ניתן למחיקה, כדי להבטיח שהפשיסטים של ימינו לא ימצאו קרקע פורייה להפצת השנאה שלהם”.
לפנייה לכתב/ת 
