הם מתרגשים מהמבנה שמסמל את האסון שלי
לאלה שנשטפו בפרץ סנטימנטלי עקב קריסת הלבניה בחיפה מומלץ להגיע לאונקולוגית ברמב"ם, ולראות ילדים חיוורים וקרחים נלחמים על החיים
אמיר סוסן
אני רותח אף שאני אדם שתמיד מחפש ומוצא את הזווית החיובית בחיים. אם לא הייתה לי התכונה הזו ספק איך הייתי מתמודד כל כך הרבה שנים עבור בתי לינוי, שחלתה בגיל חמש בלוקמיה ומאז התהפכו חיינו והוקדשו להצלתה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אני לא מאחל לאיש להתמודד עם שאלות כמו מה עוד אפשר לעשות כדי להציל את הבת שלנו? איך מקדישים תשומת לב לאח התאום שלה ולא מקפחים אף אחד בגלל המאבק שקורע את הנשמה ושודד את כל כוחות הנפש והגוף? מה עונים לילדה קטנה ושברירית שעוברת כימותרפיה, ובפנים חיוורים ועיניים עצובות שואלות שאלות שילדה בגילה לא צריכה לשאול?
ואז, ביום שישי נפל חצי מאחד ממגדלי הלבניה בבתי הזיקוק, וכאן בחיפה כולם עצובים ומתרגשים מכל עבר. כמעט בוכים על "הסמל" של העיר. אבל אני לא אוהב את הלבניות, וכמוני כל חולי וחולות הסרטן באזור ובני ובנות משפחותיהם. הלבניות בשבילנו הן סמל לאסון, מחלה, מוות, עצב ושכול.
ויש אנשים שעוד תכננו להפוך את פיסת "האדריכלות" הזאת - שהייתה סמל לפשעים סביבתיים ומפגעים בריאותיים - למעין אתר מטופח לתיירות ובילוי, כדי להשכיח את האסונות שנפלו על המשפחות ולהשכיח שמאחורי נזקי הלבניות עומדים בני אדם, חלקם קטינים שלא טעמו מהחיים.
רגעי הקריסה של הלבניה בחיפה (מתוך מצלמות האבטחה של בתי הזיקוק )
אני בסך הכול פקח קטן בעיריית חיפה, אבל אני מבקש מכל אלה שמגיבים ברגשנות וסנטימנטליות לנפילת הלבניה לחשוב רגע עלינו, אלה שהסרטן שהגיע מבתי זיקוק ומהמפעלים המזהמים פגע בהם ישירות. בבקשה, תפסיקו עם ההתלהבות הזו ממבנה בטון שמסמל עבורנו את האסון. זה רק שריד מבתי הזיקוק שממילא לא עובד, ואת זה שלידו הפכו למרכז מבקרים שבו מסבירים לכל מי שמגיע בטיולים מאורגנים למה חשוב שיהיו בתי זיקוק.
חשובים למי? לנו, המשפחות שנפגעו מהזיהום? לאלה שחלו בסרטן ומתו?
לאלה שלא מבינים אני מציע להגיע לקומה השביעית במרכז הרפואי רמב"ם, למחלקה האונקולוגית, או לבית החולים לילדים ע"ש רות רפפורט, למחלקת ההמטולוגית-אונקולוגית, כדי לראות ילדים וילדות בכל הגילאים, חיוורים, קרחים, סובלים ונלחמים על חייהם. אחר כך אני מציע להם לחזור ולספר כמה הם עצובים על הלבניה של בתי הזיקוק.
- אמיר סוסן הוא עובד עיריית חיפה ואביה של לינוי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
אמיר סוסן
מומלצים
