במיטה ביני לבין אשתי שוכב שוטר
לובש המדים שהפציע בחדר השינה רצה לשתות קפה לפני שעצר אותי. ככה זה בדמוקרטיה החדשה שלנו. אתם מוזמנים לשאול את האזרח אלעד משה
אתמול בבוקר התעוררתי ומצאתי שביני לבין אשתי שוכב שוטר. זה היה מפתיע, כי לא זכרתי שהוא היה שם לפני שכיביתי את האור.
בוקר טוב, אמרתי. קפה?
אני אכין לעצמי, הוא ענה. אני מרגיש פה כמו בבית.
סליחה, הרמתי גבה, אתה באמת שוטר או שאתה פורץ?
מה? מה פתאום פורץ? החוק מאפשר לי להיכנס לאיפה שאני רוצה ומתי שאני רוצה.
אין חוק כזה, ציינתי. עדיין לא. נכון שבמסגרת תקנות החירום של הקורונה, שהן מעין שוט דמיוני עם יכולות פוליטיות ארוכות טווח, מתכננים לתת לך להיכנס לכל חדר בתירוצים עלובים, אבל זה עדיין לא פה.
זה פה, זה פה, הרגיע אותי השוטר לפני שניגש למטבח, מצא את פולי הקפה והרים את כף המדידה.
אחרי שהוא שתה את הקפה הוא שטף את המקינטה והכניס אותה לתיק.
מה אתה עושה? שאלתי.
ראיה, הוא ענה. שמעתי שאתה שותה לחיי אנשים לא ראויים ומשבח את השפלים. אני פה כדי לקחת אותך לחקירה.
מה עם צו חיפוש? מה עם זה שהתפרצת באמצע הלילה למקום האינטימי ביותר שיש ועכשיו ניכסת לעצמך את מכונת הקפה האהובה עליי?
אלה ההוראות החדשות, הוא משך בכתפיו.
והחוק? אתה לא אמור להיות שומר חוק?
לא, פסק השוטר, אתה מתבלבל עם המדינה שהייתה. שם הכנסת חוקקה חוקים ואנחנו שמרנו עליהם. עכשיו זה קצת התהפך. יש שר חדש לביטחון פנים ואנחנו מנסים להתאים את עצמנו לרוח שלו, שנושבת ומועצמת ממשרד ראש הממשלה. הכנסת כבר תחוקק תוך כדי תנועה.
ואם בית המשפט העליון יקבע שזה לא חוקתי? ניסיתי להקשות.
נו באמת, גיחך השוטר לפני שלקח את הנייד שלי ועיין בו כדי לראות אם יש שם תמונות מעניינות ועם מי אני מתכתב. בוא אני אסביר לך משהו: בית המשפט אמר שביבי זה בסדר. הוא עובר גם עם שלושה כתבי אישום. יש מי שהפחיד את בית המשפט, ומי שעבר תרגול כשר משפטים הוא עכשיו שר המשטרה. וזה לא איזה לפלף זכויות אזרח עם עיגולדים. אנחנו יודעים מה מצפים מאיתנו. תארוז תיק קטן. אתה בא איתי.
מותר לי לדבר עם עורך דין? לעשות טלפון?
לא בדמוקרטיה החדשה, פסק השוטר.
והמפקדים שלך, אתה בטוח שהם מסכימים, אני יכול לשאול רגע את הדוברות?
אתה יכול, אבל אתה מעליב אותי. וגם את אוחנה ואת ביבי ואת גנץ. ובדמוקרטיה החדשה כפולת הראש שלנו, אסור להעליב יותר פוליטיקאים, שוטרים, פקחים וכל מי שמותר לו להיכנס אליך הביתה ולהראות לך מי החוק פה.
מה איתו? זה בדמוקרטיה הקודמת. מרגע שבג"ץ קבע שביבי יכול להיות ראש ממשלה, משתנים יחד איתו כל החוקים. לא שמת לב?
איך?
כמו החוק הנורווגי המדלג, הסביר השוטר. אנחנו קובעים והחוק מדלג איתנו.
כתבתי במהירות ושלחתי לדוברות המשטרה. הדוברות מיהרה לענות לי שהמקרה שלי בחקירה ולכן היא לא יכולה לדבר עם העיתונות. זה לא מאוד הפתיע אותי. משטרת ישראל היא גוף נעדר ביקורת עצמית. זאת אומרת, יש מח"ש ויש מפקדים שאני מניח שרובם הגונים וטובים, אבל יותר משנה אין מפכ"ל למשטרה אלא ממלא מקום שנורא רוצה למצוא חן כדי לקבל את הג'וב הקבוע.
אמרתי לך? שאל השוטר בזמן שאזק אותי והחרים לי את האוטו. אנחנו החוק עכשיו.
אני בסדר, תודה. בינתיים. עד שיגיעו השוטרים האמיתיים שיעצרו אותי על הטור הזה. הם בטח יהיו אותם שוטרים שנכנסו ללא צו לביתו של אלעד משה, ערכו חיפוש ללא סמכות, לקחו אותו למעצר וחקרו אותו ללא מתן זכות לעורך דין, רק משום שכתב בפייסבוק פוסט שהשוטרים נעלבו ממנו. קוראים לזה לקחת את החוק לידיים.
חום המים עולה. אם רציתם לדעת איך ייראה העולם שאחרי חוק הקורונה, שנועד לכסות על חוקי חירום דרקוניים שמקבעים את פחדיו ופחדנותו של נתניהו ולשמור עליו מכל משמר בבלפור כשליט יחיד, סיפקה משטרת ישראל דוגמה.
אצל היהודים נכתב: "ולא תהיה לפחד ממשלה". ולנו אין ממשלה – רק פחד. מי יגן עלינו? ראש הממשלה החליפי? שר המשפטים האילם? השר לביטחון פנים שמוריד את המסכה ומסתובב עם גזענים בשכונות הדרום ומטיף לאלימות? רק אנחנו.
- צור שיזף
הוא סופר ועיתונאי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
