"אני רוצה להאמין שבראשית השנה הבאה יתחילו להיות חיסונים נגישים לאנשים", אומר בזהירות ד"ר רודריגו ילין, מומחה לביוכימיה ומנהל תוכניות בכיר בחברת התרופות האמריקאית ארקטורוס. ילין הוא ישראלי משלנו, שעבר לארצות־הברית בעקבות הקריירה, והוא בהחלט יודע על מה הוא מדבר — מדובר באחת הדמויות המרכזיות במאמץ העולמי לפיתוח חיסון לקורונה.
עוד כתבות על הקורונה למנויים:
בחמשת החודשים האחרונים מנהל ילין מרדף עיקש אחר פתרון למגפה שמשגעת את העולם, וכעת נראה שאפשר להכתיר את מאמציו כהצלחה: ניסויים שנערכו לאחרונה בבעלי חיים הראו שכמות ואיכות הנוגדנים לווירוס הקורונה, שנוצרו בזכות החיסון שפיתח הצוות של ילין, גבוהות מהמצופה. בקרוב, יחלו גם ניסויים קליניים בבני אדם. התוצאות המרעישות הפכו את ארקטורוס, חברת ביוטכנולוגיה שבדרך כלל מפתחת תרופות למחלות גנטיות נדירות, לאחת התקוות הגדולות של עולם המדע והרפואה בתחום הקורונה.
"בגלל התפקיד שלי בחברה, אני הראשון שרואה את התוצאות", אומר ילין, שהראיון איתו נערך באמצעות הזום ממשרדו בסן־דייגו. "אני זוכר היטב את השיחה עם הצוות שלנו בסינגפור, עשרה ימים אחרי שהזרקנו שם את הווירוס לעכברים. הם אמרו לי שיש תוצאות, אבל משהו בהן מוזר. שאלתי אותם, 'משהו לא טוב?' והם ענו לי 'לא. משהו טוב מדי'. באותו רגע הבנתי שיש סיכוי שהצלחנו. פתאום אתה קולט שמה שאתה עושה זה וואו, משהו שיכול להביא המון ערך להרבה מאוד אנשים בעולם".
בחודש פברואר, כשילין וחברת ארקטורוס יצאו לדרך, איש לא ידע כיצד היא תסתיים. "אני ביולוג", הוא אומר. "מחקר מדעי זה דבר קשה כי אתה מצליח פעם אחת ולא מצליח 20 פעמים. עד שאני לא רואה תוצאות, מאוד קשה להאמין. אבל כן האמנו ביכולת הבסיסית שלנו, וכאשר אתה עובד בזמן אמת על פתרון למגפה עולמית, זה מאוד מדרבן. זה ממלא אותך באנרגיות ובאדרנלין".
ילין היה זקוק לכל האנרגיות הללו. כמי שמנהל את הפרויקט למציאת חיסון לקורונה מטעם החברה, הוא שולט בצוות של עשרות אנשים הפרוסים בכל רחבי העולם, מארצות־הברית, קנדה וסינגפור ועד ניגריה, לבנון, הודו ואפילו איראן. "בעצם אני הקמב"ץ של הפרויקט", הוא מסביר. "זה שיודע בדיוק מה קורה בכל מקום".
ביומיום זה נראה ממש כמו בסרטים, כלומר עיניים טרוטות מחוסר שינה, שקיות של טייק־אוויי שמציפות את המשרד ושעון שמתקתק לאחור. "בגלל הפרשי השעות, עבדתי עד שתיים בלילה", הוא אומר. "ותחשוב שהיינו חייבים לצמצם את כמות העובדים במעבדה, בגלל הגבלות הקורונה. כשהיינו צריכים למשל לשלוח את הנסיוב מסן־דייגו לסינגפור, שם נמצאת מעבדת הניסויים, היה סיפור רק למצוא מטוס שייקח אותו לשם".
ברקע התנהל גם מאבק בין כמה חברות מתחרות, שכולן עבדו במרץ על פריצת דרך שתוביל למציאת חיסון. בתוך מערך הכוחות המדעי התבלטה ארקטורוס כסיירת מטכ"ל של חברות התרופות — כזו שבתקציב נמוך יחסית הצליחה לפתח חיסון אפקטיבי במיוחד, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת וחדשנית, שנגיע אליה מיד. "זה בהחלט נדיר שפתאום יש 50 חברות שמנסות לייצר את אותו חיסון", אומר ילין. לדבריו לא היו עימותים גלויים בין החברות השונות, אך הוא מגלה שבמהלך חודשי העבודה על החיסון נעשה ניסיון לגנוב מידע מחברת ארקטורוס. "פתאום הרבה אנשים מהחברה קיבלו הצעות מפתות להפוך ליועצים בחברות אחרות", הוא אומר. "אבל עלינו על הניסיון הזה מיד".
בשבוע שעבר התפרסם כי מדינת ישראל חתמה על חוזה מול חברת הביו-טק האמריקאית המתחרה מודרנה, שמניותיה זינקו לאחרונה לאחר שהכריזה על ניסויים קליניים מוצלחים בחיסון לנגיף הקורונה. אגב, גם בחברת "מודרנה" מכהן ישראלי בתפקיד בכיר, פרופ' טל זקס, המנהל הרפואי של החברה. ההסכם מבטיח שאם מודרנה תמצא חיסון יעיל לנגיף, מדינת ישראל לא תהיה האחרונה בתור לקבל אותו. אלא שלדברי ילין, החיסון של ארקטורוס, חברה שיש לה שורשים ישראליים (החברה התמזגה לפני שלוש שנים עם חברת אלקוברה הישראלית, ועד לפני שנה עוד הייתה רשומה בישראל), יעיל יותר וזול יותר מזה של המתחרים. כדי להבין מדוע, צריך להבין כיצד פועל החיסון שפיתחה.
חיסון מסורתי לווירוס כמו קורונה, מורכב מנגיפים מומתים או מוחלשים המוזרקים לגוף, כדי שהמערכת החיסונית תזהה אותם כגורם זר, תפתח אליהם נוגדנים ותתחיל לתקוף ולהשמיד אותם. אלא שהשיטה החדשנית של ארקטורוס, המבוססת על טכנולוגיה בשם מסנג'ר RNA, עובדת בצורה אחרת: באמצעות ביוטכנולוגיה השיטה למעשה מעתיקה רק חלבון אחד, הנמצא במעטפת של הווירוס, ואז מחדירה אותו למחזור הדם, מה שמאפשר לגוף "ללמוד" את צורתו החיצונית של הווירוס.
במקרה של הקורונה — וירוס שזכה לשמו משום שמבחינה חיצונית הוא נראה כמו כתר — הנוגדנים שנוצרים כתוצאה מהחיסון מוֹנעים מהשפיצים המחודדים שעל ראש ה"כתר" לחדור לתאי הגוף, ובכך להדביק אותם. "בעצם הנוגדן תופס את הווירוס ולא מאפשר לו להיתפס על התאים", מסביר ילין.
בניגוד לווירוסים מומתים, החלבון המהונדס של ילין יודע לשכפל את עצמו בצורה מהירה ובלתי מזיקה, ונותר במחזור הדם לזמן רב יותר. את הזמן הזה מנצלת המערכת החיסונית של הגוף כדי לפתח עוד ועוד נוגדנים. "בחיסון רגיל הגוף רואה את החלבון למשך יום, יומיים או שלושה ימים בסך הכל", מסביר ילין. "אבל בחיסון שלנו החלבון מסתובב בגוף הרבה יותר זמן וגם יודע לשכפל את עצמו, מה שמסייע למערכת החיסונית 'להכיר' את הווירוס טוב יותר. לכן בחיסון שלנו לא רק כמות הנוגדנים גדולה יותר, אלא גם האיכות שלהם".
כתוצאה מכך החיסון של ארקטורוס מתבסס על כמות חומר קטנה יותר (בגרם אחד של החומר ניתן לחסן בין מאה אלף למיליון בני אדם), מה שהופך אותו לבטוח יותר ולזול יותר לייצור. ובעיקר, יהיה אפשרי לספק את החיסון באמצעות זריקה אחת בלבד, וזאת בניגוד לחיסון של מודרנה, למשל, שיינתן בשתי זריקות לפחות.
"כשהחלטנו לתקוף את השפיצים של הווירוס, מתישהו באמצע פברואר, אף אחד בעולם לא ידע אם זה יעבוד", אומר ילין, ומוסיף שמי שהימרה על החברה הייתה ממשלת סינגפור, מדינה מתוירת מאוד הסמוכה לסין, שבאותה תקופה סבלה מהתפרצות חמורה של קורונה. סינגפור השקיעה חמישה מיליון דולר בחברת ארקטורוס, כסף קטן יחסית, וכעת נראה שזה היה הימור מוצלח. "אבל צריך לזכור שהחלק הכי יקר זה לא מה שעשינו עד עכשיו, אלא הניסויים הקליניים", מבהיר ילין. "הניסויים הקליניים בבני אדם ייערכו בסינגפור ויתחילו בחודשי הקיץ".
אז מתי ניפטר מהקורונה הזאת?
"הניסויים הקליניים בבעלי חיים הוכיחו את עצמם, ועכשיו צריך לראות איך הגופים הרגולטוריים יגיבו. בדרך כלל עורכים ניסויים על עשרות אלפי בני אדם ולוקח שנים לקבל אישורים. הפעם צריכים להחליט אם לקחת סיכון ולתת אישורים מוקדם יותר".
הוא בן 49, נשוי למי שכמוהו נולדה בארגנטינה ורכשה השכלה כמדענית, וזה עתה השלימה פוסט־דוקטורט בנוירוביולוגיה. לפני שלוש שנים הם הגיעו לסן־דייגו ("מצב הקורונה פה היה תחת שליטה") יחד עם שני ילדיהם, בני 8 ו־12, והקטן ביניהם כבר מדבר אנגלית טוב יותר מעברית וספרדית. ממש כמו המרדף אחר החיסון לקורונה, גם תולדות חייו של ילין חוצות יבשות. הוא נצר למהגרים יהודים ממזרח אירופה שהגיעו לפני כמאה שנה לדרום אמריקה, השתקעו בכפרים של ארגנטינה והקימו חוות חקלאיות. "עד היום, למשפחה שלי יש אדמות עם גידולים ופרות בהרים", הוא אומר. "אבל סבא וסבתא שלי, אחרי שהיה להם מספיק כסף, וכמו יהודים טובים, שלחו את הילדים ללימודים באוניברסיטה בעיר".
הוא עצמו נולד בעיר רוסאריו וגדל בבית עם זיקה יהודית וציונית. "ביסודי הלכתי לבית ספר יהודי, אבל בהמשך, ככל שהתפתחה אצלי המשיכה למדעים, עברתי לבית ספר אחר שמשויך לאוניברסיטה המקומית", הוא מספר. כתלמיד מצטיין שקפץ כיתה הוא סיים את התיכון לפני גיל 17 ואז החליט לעלות לישראל. "שילוב של ציונות וההבנה שהמדע בארץ מאוד מתקדם", הוא מסביר.
אחרי חצי שנה באולפן הוא התגייס לעתודת העולים של צה"ל והחל את לימודי הביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במהרה השלים גם דוקטורט בביוכימיה ולאחר מכן שירת כשנה בחיל הרפואה. "עסקתי בבריאות הצבא", הוא מדקלם מבלי לפרט, אך בהמשך מסביר ש"מי שמפתח תרופות וחיסונים אלה לא רופאים אלא כימאים וביולוגים".
במקביל החל לעבוד בשוק הפרטי, הוביל פרויקטים בתחום חקר הסרטן ותרופות חדשניות לדלקות אוזניים. בין היתר אפילו הוביל פרויקט לפיתוח זנים של תירס שצורכים דשן בצורה יעילה יותר. לפני שלוש שנים הצטרף לחברת התרופות האמריקאית ארקטורוס כמנהל תוכניות בכיר. "לפתח חיסון לקורונה זה תחושת שליחות", הוא אומר. "אבל גם כשפיתחתי תירסים שצריכים פחות דשן, הרגשתי שזה עבור סיבה טובה. מה שמיוחד בחיסון לקורונה זו המיידיות — אנחנו מפתחים תרופה בזמן אמת וזה מדהים. המוטיבציה נובעת לא רק מתוך אינטרס מסחרי, אלא גם מתוך רצון אמיתי להציל אנשים. בסוף יש פה משהו שמאיים כמעט על כל אדם באנושות, כי גם אם לא חלית בקורונה יכול להיות שפוטרת ואין לך מה לאכול. צריך לזכור שאנחנו עדיין לא נמצאים מעבר לשיא, הווירוס עוד יחזור. לכן החיסון הוא הפתרון האולטימטיבי שיאפשר להוציא אנשים חזרה לרחוב ולהניע כלכלות. רק חיסון יכול למנוע את המגפה".
מן הסתם, אם תצליחו החברה שלכם תעשה אקזיט נאה.
"החברה לא נבנתה לצורך אקזיט", מפתיע ילין. "זו לא השפה שאנחנו מדברים בה. מדובר בחברה אמריקאית, והשאיפה שלה זה לא הצלחה קטנה ואז אקזיט. זו תרבות אחרת שגם אני, שעבדתי בישראל בשלושה סטארטאפים שונים, עדיין לומד. במקביל לחיסון לקורונה, למשל, התחלנו לפתח תרופה חדשה למחלה נדירה מאוד בכבד, וזה משהו שאנחנו נמשיך לעסוק בו. אנחנו מקווים שההשקעות שהחברה תקבל בזכות החיסון לקורונה, יאפשרו לנו לפתח חיסונים חדשים גם למחלות אחרות".
