צוואה וגירושין – למנוע את המשבר המשפחתי
רבים עורכים הסכמי גירושין אך רק מעטים דואגים לצוואה, אף שמדובר בשני מסמכים משלימים שעשויים לתרום לוודאות בהורשת נכסים לילדים
צוואה זה חשוב. חשוב כשצעירים, חשוב כשמטופלים בילדים והכי חשוב כשהילדים הופכים ממטופלים למטפלים. צוואה היא הדרך היחידה שבה אפשר לדאוג ליקרים לנו (וגם לרכוש) לאחר שכבר לא נהיה פה כדי לדאוג להם בעצמנו.
לא בכדי גירושין וירושה נזכרים כמעט בנשימה אחת כשעוסקים בסכסוכים במשפחה. שני התחומים הללו עוסקים בהתפרקות התא המשפחתי. לא אחת משברים מסוג זה גורמים לסכסוכים שמעמיקים את הכאב והצער ומכאן החשיבות הרבה שבמניעת הסכסוך בטרם הוא פורץ.
עדיין, מחקרים מראים שרבים עדיין בוחרים בערוצים המלבים את הסכסוך במקום להסדיר אותו במקרה של גירושין ורבים עוד יותר נמנעים מלהסדיר את חלוקת עיזבונם בדרך של צוואה. יתרה מזאת, למרבה הפלא, דווקא במשפחות שכבר חוו גירושין, מעטים המוכנים להקדיש זמן ומאמץ לכתיבת צוואה שתגן עליהם ועל ילדיהם מפני משבר נוסף סביב הירושה.
הסכם גירושין-צוואה
כאן המקום להבהיר כי על אף הדמיון במטרתם של הסכם גירושין (או הסכם ממון אחר) וצוואה, הם אינם מייתרים זה את זה ומדובר בכלים משלימים.
מטבעו כהסכם בין שני אנשים, הסכם ממון אינו מכיל הוראות לאחר המוות ותחולתו היא אך ורק בזמן חיים. ככל שרוצים לקבוע הוראות שיחולו לאחר המוות חייבים לעגן הוראות אלו באמצעות צוואה. ללא צוואה, גם אם בהסכם כתובות הוראות מפורשות העוסקות בהורשה, הן לא תהיינה תקפות אלא במקרים חריגים.
לכן, גם אם ---ערכתם הסכם גירושין מקיף ומפורט – ללא צוואה יתכן שלאחר מותכם רצונכם לא יקוים ואף יתפתח סכסוך ירושה שיחמיר את השבר המשפחתי אותו התאמצתם לאחות או למנוע בהסכם.
מה עלול לקרות אם לא עורכים צוואה לאחר הגירושין?
כחלק משיקולי הצדדים בנוגע לחלוקת הרכוש בזמן הגירושין, יש חשיבות לעתידו של הרכוש המשותף לאחר מות ההורים. זאת, הן במקרים בהם חלקו של צד אחד נרכש על ידי הצד השני והן במקרים בהם הצדדים מסכימים להשהות את פירוק השיתוף בנכס.
זוג שמתגרש ומעוניין שדירתם תעבור לילדיהם המשותפים לאחר מות שניהם חייב להבטיח זאת בצוואה. ללא צוואה תחול ברירת המחדל שבחוק הירושה כך שאם לאחד מהם יהיה בן זוג או ילדים ב״פרק ב׳״ הם עשויים לקבל נתח מהדירה.
בצוואה המנוסחת כהלכה ניתן לעגן את רצון ההורים כי רק ילדיהם המשותפים יירשו את הדירה המשותפת.
הגרוש כאפוטרופוס
סוגיה נוספת שמתעוררת בממשק שבין גירושין לירושה נוגעת לשליטה בירושת קטינים. סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. לכן, במידה ולאדם ילדים קטינים במותו, האפוטרופוס הטבעי של ילדיו הוא אביו או אמו הביולוגיים, שהם לפעמים בן הזוג לשעבר של אותו אדם ממנו התגרש. משכך, יתכן מצב בו במות הורה יירשו ילדיו את כל רכושו, אך רכוש זה ינוהל על ידי ההורה השני שנותר בחיים (הגרוש), אשר בתור אפוטרופוס על הרכוש יכול לפעול (כמעט) כרצונו.
צוואה מפורטת יכולה להבטיח כי רצון המוריש לדאוג לילדיו הקטינים יקוים. בצוואה יפורט מי יהיה הנאמן אשר יחזיק ברכוש לטובת ילדי המוריש ומה יהיו תנאי הנאמנות ואפילו דרכי פעולתה. כך לדוגמה, ניתן לקבוע בצוואה כי הרכוש יועבר לידי ילדי המוריש בהגיעם לגיל מסויים, לפי בחירת המוריש, או להתנות מה יעשה עם הכספים.
גם לאותם זוגות שהתגרשו בטוב מומלץ לכתוב צוואה בה יפורטו רצונותיו בקשותיו והנחיותיו של כל אחד מההורים להורה השני, בנוגע לטיפול בקטינים המשותפים וברכוש שהותיר להם. צוואה שכזו, סביר להניח, תמצא אוזן קשבת אצל ההורה שנותר ותסייע לו להמשיך ולמלא את בקשותיו של ההורה הנפטר.
אם כן, כתיבת צוואה חשובה לכולם ובמיוחד להורים לאחר הליכי גירושין. קיומה של צוואה חשוב לא פחות לאורך תקופת הליכי הגירושין, עד לגט הסופי. כיוון שעד מתן הגט בני זוג נחשבים כנשואים, הרי שבהתאם לכללי חוק הירושה, אם אין צוואה, בן הזוג שממנו המוריש רצה להיפרד יירש מחצית מרכושו. זאת גם במקרים שמוכח סכסוך מר בין בני הזוג ואף במקרי עגינות בהם המוריש הוחזק בכוח וללא רצונו בתוך מוסד הנישואין.
לכן מומלץ כבר עם הכניסה לתהליך גירושין לכתוב צוואות מתאימות שיחסכו עוגמת נפש וסכסוכים עתידיים.
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אסנת הכהן עוסקת בדיני משפחה, ירושות וצוואות
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
