הקזינו הגדול של הקורונה בישראל

במשרד הבריאות אין מדיניות, ברשויות אין אכיפה ולממשלה אין שמץ של תכנון לאן מועדות פנינו במלחמה בנגיף. זה מחדל מתמשך וברדק לאומי כללי

שרית רוזנבלוםעדכון אחרון: 18.06.20 , 12:22

(צילום: דוברות קופת החולים לאומית)

שבדיה הייתה המדינה היחידה בעולם שהחליטה להתמודד עם מגפת הקורונה מתוך חזון מקורי ונועז: הממשלה נמנעה באופן מכוון מהטלת סגר והניחה למשק במדינה להתנהל כמעט כסדרו, תחת המלצות כלליות לריחוק חברתי בסיסי - אך לא מחייב.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

בסוף באפריל עוד נראה שהאסטרטגיה הזו עובדת: ראש תחום המחלות המידבקות במדינה הודיע שתושביה בדרך הנכונה לחסינות עדר. אבל התמונה התהפכה במהירות. תוך זמן קצר טיפס מספר הקורבנות, ובתחילת יוני הודה מי שעמד מאחורי ההחלטה הגורלית הזו כי המדיניות שהוביל הייתה שגויה.

בניגוד לשבדיה, שהשיגה תוצאה עגומה מתוך מחשבה תחילה, הגם שהתבררה בדיעבד כמוטעית, צועדת כעת מדינת ישראל באותה דרך בדיוק. אך לא מתוך החלטה מושכלת, אלא מתוך מחדל מתמשך וברדק לאומי כללי. במשרד הבריאות אין מדיניות, ברשויות אין אכיפה, בממשלה אין שמץ של תכנון לאן מועדות פנינו במלחמה בנגיף ומה ייעשה בכל שלב כדי לשמור את ההדבקה תחת שליטה ולהימנע מסגר נוסף.

ההחלטות שמתקבלות כעת – בהן ההחלטה התמוהה האחרונה להתיר אירועים של מאות אנשים דווקא בנקודה שבה חייבים לעצור את ההקלות בחריקת בלמים ולחשב מסלול מחדש כדי לעצור את התחלואה – נגועות בפופוליזם ובבורות מקצועית. זה משחק מסוכן ברולטה רוסית. הקורונה כבר הוכיחה כמה פעמים שגם הימור שגוי אחד עלול להיות קטלני. אצלנו המדינה כולה מתנהלת כעת כמו קזינו אחד גדול.

נגיף הקורונה הוא עדיין תעלומה. הנזק הנורא שהוא מחולל בגוף מפתיע את הרופאים מדי יום, וכך גם יכולת ההדבקה וההישרדות שלו. גם טובי המומחים נזהרים, ובצדק, מלהעריך לאן מועדות פנינו במאבק מולו. איש לא יודע מה צפוי לנו ואיך ייראה העולם בתום המגפה הדרמטית והמסוכנת הזו. אבל ניסיונן המר של מדינות אירופה ושל ארה"ב מחייב משנה-זהירות וענווה גדולה: עדיף לקחת שולי ביטחון רחבים ולהסתכן בביקורת על חרדתיות-יתר מאשר להכות על חטא בדיעבד בגלל צעדים הכרחיים שהוחמצו.

רבות נכתב על הפעולות הנדרשות כדי לעצור את התפשטות הנגיף, וטרם בוצעו. אבל במלחמה מול הקורונה נדרש צעד הכרחי נוסף: נסיגת הפוליטיקאים לאחור מתוך הבנה שקריירה פוליטית, מוצלחת ככל שתהיה, אינה מספיקה על מנת לנצח נגיף רצחני. במקום זאת, יש להעביר את המקל לידיהם של מומחים מקצועיים ממגוון תחומים, שיגבשו אסטרטגיה משותפת, מושכלת ומנומקת.

אסור שההחלטות על ההקלות או האיסורים החדשים ייגזרו מלחצים מפלגתיים או לוביסטיים. גם התייעצויות נקודתיות עם מומחים ישראלים או עולמיים, כפי שעשה ראש הממשלה נתניהו במהלך החודשים האחרונים, אינן מספיקות כדי להתוות את הדרך לניהול המשבר הבריאותי המתמשך והמתעצם הזה. אם אנחנו רוצים סיכוי אמיתי לנצח את המגפה ולהחזיר את החיים של כולנו למסלולם, חייבים לנטוש את תרבות החפיף ואת אווירת הזלזול. מההימור שהממשלה לוקחת עכשיו על גבנו כולם ייצאו מופסדים. כולם, חוץ מהקורונה.