המובטלים שעדיין בבית: "עובדת בלמצוא עבודה"

מובטלים רבים עדיין לא מצאו את הדרך חזרה לעבודה

בעוד שרוב המשק כבר חזר לשגרה, ישראלים רבים שמצאו את עצמם יום בהיר אחד ללא עבודה, עדיין מתקשים למצוא פרנסה שתאפשר להם את השקט הנפשי והכלכלי של ייחלו אחרי חודשים ארוכים של אבטלה.

אורלי מושקטל, בת 36 מבית אריה ואמא לשני ילדים קטנים, עבדה בשלוש השנים האחרונות בחברת תרופות, ומשבר הקורונה הוביל לפיטוריה. "שנת 2019 לא נגמרה טוב בחברה, ובגלל הבלאגן של הקורונה החליטו לצמצם. פיטרו את ראש הצוות ועוד שני עובדים שאני ביניהם", סיפרה ל-ynet. "אני מחפשת עבודה כל הזמן, אבל המצב בשוק לא טוב. יש היצע, אבל לא בתחום שרלוונטי אליי, נציגות רפואית".

"עובדת בלמצוא עבודה". אורלי מושקטל

מושקטל סיפרה כי "ברוב החברות השוק עדיין לא נפתחו משרות חדשות, ולמרות שהתחלתי תהליכי גיוס בשלוש חברות עוד לפני הסגר, עדיין לא חזרו אליי. כולם הפסיקו לגייס כשהסגר התחיל, וזה תקע את כל התהליכים. גם לאחריו, שתיים מתוך שלוש חברות שהייתי איתן בקשר הקפיאו את הגיוסים, ולכן זה ירד מהפרק. בחברה השלישית כבר בחרו מישהו עם ניסיון גדול יותר משלי".

בארבעת החודשים האחרונים, מושקטל מתקיימת מדמי אבטלה, אך לדבריה הם לא מספיקים כדי לעמוד בהוצאות השוטפות. "יש לי ילדים, והקורונה הביאה איתה הוצאות גדולות", אמרה. עם זאת, מושקטל ניצלה את הכשרתה כקונדיטורית, ובזמן המשבר ניסתה את מזלה במכירת מארזי מאפים כדי להרוויח עוד קצת כסף. "אין פתרונות קסם, זה חמישית מהמשכורת שהייתי מקבלת, אבל הצלחתי להכניס עוד קצת כסף הביתה".

אורלי מודה כי היא חוששת שלא תצליח למצוא עבודה. "אני שולחת קורות חיים בכל יום, ויש ימים שאני שולחת אותן לעשרות כתובות. בכל יום אני פותחת את המחשב ובודקת מה רלוונטי אליי, אבל ממש מעט חוזרים אליי. המצב לא טוב, ומצאתי את עצמי עובדת בלמצוא עבודה, זה מדיר שינה מעיניי, אני בחרדות יומיומיות", אמרה. "אנחנו מצמצים בהוצאות כמה שרק אפשר, מסתמכים על ההורים, אבל זה לא פשוט בכלל. מילא הייתי בתהליכי גיוס למקום חדש, אבל כרגע אין שום דבר על הפרק, וזה מאוד מטריד".

לשכת התעסוקה(באדיבות שירות התעסוקה)

גם מיגל ליסצ'נסקי, איש מחשבים בן 36 מרמלה ואב לשניים, פוטר שבועות ספורים לאחר שהוצא לחל"ת - בשיחת זום. "הסיבה לפיטורים לא הייתה מוצדקת", אמר מיגל. "העסק עבד רגיל, והמנהל שלי ביקש שאמשיך להגיע פיזית לעבודה למרות שאין לי סידור לילדים וביקשתי לעבוד מהבית. הגישה שלו שברה אותי".

מיגל נמצא עם בנו הקטן בבית כבר שלושה חודשים כי החזרתו לגן לא משתלמת כלכלית. "זה נכון שמרוויחים זמן איכות עם הילדים, אבל גם הקושי הנפשי של האבטלה מכביד עליי. זאת תקופה לא פשוטה".

משפחתו של מיגל מתקיימת מהמשכורת של אשתו, שעובדת בהייטק. "הייתי כבר בכמה ריאיונות עבודה, ולמרות שהתחום שלי מבוקש אני מודאג מהמצב. אין סיבה שמישהו כמוני יישאר בבית. מזל שאשתי עובדת אבל אני חושש שלא יקבלו אותי לעבודה מהסיבות שהמנהל שלי פיטר אותי, העדפה לעובדים ללא ילדים".

רן קיסן

גם רן קיסן, בן 30 מתל אביב שעבד בשתיים האחרונות כמעצב גרפי, הוצא לחל"ת בתחילת מרץ - וכעבור חודש פוטר סופית מהחברה. "הייתה לי תחושה שיפטרו אותי במקרה של קיצוצים, וזה באמת קרה", אמר רן. "עכשיו אני מתקיים מדמי האבטלה והחסכונות שלי, אבל המשכורת שלי הייתה גבוהה, ואני מקבל רק חצי ממה שאני רגיל. זה המצב, מה כבר אפשר לעשות".

קיסן הודה שהוא לא מחפש בינתיים עבודה כי המצב בתחומו לא מזהיר. "אני מקווה שזה ישתפר בקרוב ויתחילו גיוסים, אני מנסה לשמור על אופטימיות, עושה ספורט והולך לים. גם ההתעסקות בביטוח הלאומי מעבירה לי את הזמן", אמר. עם זאת, הוא לא שולל לפנות לתחום עיסוק אחר.