כמו כריש שמריח דם: הסתערות נתניהו על התקציב
דרישת נתניהו לפתוח את ההסכם כדי להעביר תקציב חד-שנתי מעוררת תהייה בכחול לבן אם פניו לבחירות. מי יתקפל? רה"מ שמחפש תחנת יציאה נוחה מהשותפות, או גנץ שחייב לרסן תיאבון לרמוס אותו | פרשנות
בשנים האחרונות, כשהקואליציה שהוביל הורכבה משותפיו הטבעיים לגוש הימין, הוא הקפיד להעביר תקציב דו-שנתי שיבטיח את יציבות המערכת קדימה גם אם הדבר הנכון לעשות היה תקציב חד-שנתי שמתכנן את המערכה לזמן קצר ומדויק יותר.
אלא שעכשיו, דווקא בנקודת הזמן שבה היה מצופה ממנו להעביר תקציב כזה כדי להכניס את המערכת המסוחררת לרגיעה, נתניהו פתאום רואה את הדברים אחרת. באורח פלא, את הדברים רואים בדיוק כמוהו כאיש אחד גם כל צמרת האוצר.
הקרב על תקציב המדינה הוא כבר מזמן לא מאבק עם שאלות ומשמעויות כלכליות. מדובר בקרב פוליטי במשקל כבד שיש בו כדי לסמן לאן פניה של הממשלה שהוקמה בחגיגיות רק לפני חודש.
במהלך הימים והלילות האינטנסיביים של ישיבת צוותי המשא ומתן במבואה בבלפור, בימי טרום האחדות, איש בליכוד לא העלה חשש שתקציב דו-שנתי (במקרה זה מדובר על שנה ורבע של תקציב) יהווה צעד שגוי כלכלית. אף על פי שהשיחות לא נערכו במנותק מהקשר, כולם אז ידעו שהקורונה מכניסה את המערכת הבריאותית והכלכלית למצב מיוחד.
דרישת נתניהו לפתוח את ההסכם עכשיו פעמיים - פעם אחת בגלל החשש מהתערבות בג"ץ בכהונתו שלו כראש ממשלה חליפי ופעם שנייה בגלל התקציב (שבהסכם כתוב במפורש שהוא יהיה דו-שנתי) - מבשרת על כוונותיו. מי שחשב שבני גנץ ישייט בקלילות לבלפור, שיחשוב שוב.
בכחול לבן שוברים את הראש בימים האחרונים בנוגע לטקטיקת הפעולה שיש לנקוט. בשעה שהצמרת - בעיקר גנץ וגבי אשכנזי - סבורים שאם ילכו על בהונות מול נתניהו, הדברים בכל זאת יסתדרו, אחרים במפלגה סבורים שנתניהו הוא כמו כריש שמריח דם. חולשה בצד השני מגבירה אצלו את התיאבון ואחרי שיבטיח את פתיחת ההסכם בעניין כהונתו כראש ממשלה חליפי ויחוקק תקציב חד-שנתי, הוא גם עלול לבקש לפתוח אותו כדי לשנות את הפרק המשפטי, לדרוש פסקת התגברות ועוד ועוד. "אם נתקפל עכשיו", אומר גורם בכחול לבן, "לא יהיה לזה סוף".
מצדדי הגישה הזאת בכחול לבן טוענים שהאקדח של נתניהו ממילא ריק כרגע מכדורים. בשעה שהמשק עדיין מוצף במובטלים, הגרפים של הנדבקים בקורונה ממשיכים לעלות ולא ברור עדיין כיצד ייראה הממשל האמריקני אחרי הבחירות הקרובות שם, נתניהו לא ייצא להרפתקה. לשיטתם, על ציר הזמן יש עדיין מרחב תמרון.
המצב הכלכלי בישראל והמצב הפוליטי בארצות הברית, לדבריהם, הם שני פרמטרים שעומדים לנגד עיניו של נתניהו, והנחת העבודה בכחול לבן היא שבטווח הקרוב מאוד הוא לא ירצה לפרק.
וגם אם כן, להסביר לציבור איך רבע שנת תקציב וסיפוח שלא מעניין את הציבור הכללי הובילו לבחירות, זו לא משימה קלה והיא תהיה על כתפיו של נתניהו.
משחקי פוליטיקה באוצר
בכחול לבן מבינים שאין היגיון במהלך של נתניהו עם התקציב וגם אין בו גרם של תמימות. בחדרים הסגורים היו מי שדיברו על "התקרנפותם של אנשי האוצר", שמביעים עמדה שונה מזו שהשמיעו לאנשי כחול לבן במסדרונות. מבחינת כחול לבן, בחסות החשש לפתוח חזית עם השר שלהם, עברו אנשי האוצר לשחק את המשחק הפוליטי.
הימים הקרובים יציפו שוב ושוב את השאלה מי מהצדדים יתקפל בסוף. נתניהו שחייב לייצר לעצמו נקודת יציאה מהשותפות בלי לפנות את בלפור, או גנץ שחייב לשמור על ההסכם ולרסן את התיאבון הגובר של נתניהו לרמוס אותו.
לאף אחד מהם לא ברור עד כמה נותרו בגנץ ובאשכנזי אנרגיות ולהט לפוליטיקה מהסוג שנתניהו מבקש מהם לשחק בה וכמה אנרגיות נותרו בהם בכלל במצב שנוצר.
דבר אחד הם כן מבינים: אם ההסכם הקואליציוני ייפתח עכשיו סביב התקציב אחרי שנכתב מפורשות מה דינו, מהר משחושבים ימצאו עצמם כחול לבן מתמודדים עם הדרישה הבאה של נתניהו. והפעם היא תהיה מתחום אחריותו של שר המשפטים אבי ניסנקורן.
לפנייה לכתב/ת 
