הסיפוח הוא ברדק. ככה לא מנהלים מדינה
1 ביולי קרב ואיש לא יודע מה אם בכלל יסופח לישראל. שלא לדבר על הכנה ביטחונית ודיפלומטית. סגן ראש המל"ל לשעבר קורא לעצור את הטירוף
(צילום: AP)
פחות משבועיים לפני מועד הסיפוח המוצהר ב-1 ביולי, איש עדיין אינו יודע במה מדובר. סיפוח של כל הגדה, או אפילו רק 30% המותרים על פי תוכנית טראמפ? כנראה שכבר לא. הבקעה והגושים? או הגושים בלבד? אולי צעד סמלי בלבד? נראה שגם ראש הממשלה לא יודע. ואם יודע – הוא לא אומר.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
השמאל התנגד מלכתחילה, הימין נחצה לאחרונה בין אלה שרואים במהלך שעת כושר היסטורית להישג חלקי, לבין אלה הרואים בו ויתור על ארץ אבות, שבסופו מדינה פלסטינית. כך מתגלגלת ישראל לאחת ההחלטות הגורליות בתולדותיה, החלטה שהיא עצמה יוזמת, כשהיא במצב כאוטי, כאילו מדובר במשחק רולטה בקזינו. בלי קשר לעמדות בסוגייה, כל אזרח בר-דעת צריך לזעוק: לא כך מנהלים מדינה.
האם התבצעה עבודת מטה מעמיקה הבוחנת באיזו מידה משרתות חלופות הסיפוח השונות את האינטרסים של ישראל, ואת השלכותיהן האזוריות והבינלאומיות? כנראה שלא במועצה לביטחון לאומי (המל"ל), בוודאי לא במערכת הביטחון. חור שחור.
אין עוררין שמדובר באירוע היסטורי, אך מבלי לדעת מהו, השיח הציבורי מתמקד בחומרת נזקיו. יש הגורסים שהתגובה האזורית והבינלאומית תהיה מאופקת יחסית ותחלוף במהרה, בדומה לתגובות להכרת ארה"ב בירושלים וברמת הגולן. ייתכן. אולם הפעם מדובר בצעד חד-צדדי ישראלי, לא אמריקני, וישראל עדיין אינה מעצמת-על.
הפלסטינים עלולים להגיב באלימות ובטרור, אולי עד כדי אינתיפאדה נוספת שתעלה בחייהם של ישראלים רבים. מהגדה יכול הזעם להתפשט לרצועת עזה ולהסלמה עם חמאס, המתקשה גם כך לשמור על השקט היחסי השורר. צה"ל ייאלץ לתפוס שטחים נוספים והרשות הפלסטינית, המתנדנדת ממילא, עלולה לקרוס - בין אם בלחץ האירועים או בהחלטה עצמית. כך, אפילו סיפוח סמלי עלול להיגמר בשליטה ישראלית מחודשת על יותר מ-2.5 מיליון פלסטינים.
איראנים על כביש 6? דיון בסיפוח באולפן ynet (צילום: אלי סגל)
ד"ר צ'ק פרייליך
סוגיית הסיפוח - טורים נוספים:
- גישת "הכול או כלום" תוביל לשום ריבונות / פנחס ולרשטיין
- אם לא ניתן למנוע סיפוח, לפחות תעצרו את הגזל / פרופ' דניאל פרידמן
- פלירטוט מסוכן בשטח C / גלעד שרון
- תוכנית ב' של נתניהו היא סיפוח על סטרואידים / עדינה ווגל איילון
מדינות באירופה כבר הודיעו על כוונתן להטיל סנקציות. דונלד טראמפ יתמוך - אולי - אך יריבו הדמוקרטי בבחירות ג'ו ביידן כבר הודיע על התנגדותו הנחרצת וצפוי לבטל את ההכרה בסיפוח אם ייבחר, אפשרות ההופכת סבירה על רקע המצב בארה"ב.
בכלל, במחנה הדמוקרטי בארה"ב הצטבר זעם עצום כלפי ישראל. אף שביידן, שהוא ידיד אמת, יסכל כנראה מהלכים קיצוניים כגון הקריאות הגוברות להתניית הסיוע הצבאי בשינוי מדיניותה בגדה - היחס ישתנה ובכל מקרה צפויים לחצים קשים לקצץ בסיוע החוץ נוכח השפל הכלכלי החמור בארה"ב.
הסיפוח משרת היטב את איראן, האיום הביטחוני העיקרי הניצב בפני ישראל. הוא יפיח רוח ב"חזית ההתנגדות" שבהובלתה, יסיט את תשומת הלב ממהלכיה בתחום הגרעיני, ויקשה על ישראל לפעול נגד פרויקט הדיוק של רקטות חיזבאללה ונגד המשך בניית נוכחותה בסוריה.
הסיפוח גם יעמיס נטל חמור על המשק הישראלי הנאבק במשבר הקורונה ויעלה מיליארדים החיוניים להתמודדות עם האבטלה, המגפה הנמשכת, מערכות החינוך והבריאות הקורסות, הפקקים בכבישים ועוד.
היתרונות, אם ישנם, אינם מצדיקים את המחירים הביטחוניים והכלכליים, בוודאי אם מדובר בצעד סמלי בסוף. סיפוח חד-צדדי, שלא בהסכם עם הפלסטינים, הוא בגדר משחק רולטה על עתיד המדינה, מעין הטלת קוביות על החיים ועל המוות. לא מאוחר לעצור את הטירוף.
- ד"ר צ'ק פרייליך היה סגן ראש המל"ל. לאחרונה יצא לאור ספרו "תפיסת הביטחון של ישראל: אסטרטגיה חדשה לעידן של תמורות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר צ'ק פרייליך
מומלצים
