פוטרה בטיפולי פוריות, ותפוצה ב-106 אלף ש'

אף שלא הציגה אישור רפואי להליך שעברה, השופט התרשם שהמעסיקים של התובעת ידעו על הטיפולים ולכן היה עליהם לקבל היתר לפני הפיטורים

עו"ד ורד שדות | פסקדיןפורסם: 21.06.20 , 21:55

עובדת שהועסקה כשנתיים בעסק משפחתי קטן של עיצוב פנים תבעה פיצוי לפי חוק עבודת נשים מאחר שפוטרה חודש לאחר שעברה טיפול פוריות. המעסיקים טענו שהיא לא הציגה להם אישור רפואי על הטיפולים ולכן הם לא היו צריכים לקבל היתר, אבל בית הדין לעבודה בתל אביב דחה אותם וקיבל את התביעה.

התובעת היא הנדסאית אדריכלות שהועסקה בעסק משפחתי לעיצוב פנים החל מיוני 2015. בספטמבר 2017 היא עברה טיפול הפריה שלאחריו שהתה בחופשת מחלה בת שלושה ימים. חודש לאחר מכן שלחה לה מעסיקתה מכתב שבו הסבירה שהעסק בהפסדים ולכן היא נאלצת לפטר אותה. העסקתה הסתיימה בתחילת נובמבר 2017. זמן קצר לאחר מכן היא עברה טיפול נוסף שלאחריו נכנסה להריון וילדה.

לטענת התובעת היא פוטרה "באופן משונה ומוזר" במהלך התקופה המוגנת בה אסור לפטר עובדת העוברת טיפולי פוריות אלא בהיתר מהממונה על עבודת נשים. בנסיבות אלה על הנתבעים לפצות אותה בגין פיטורים שלא כדין לרבות פיצוי בגין אובדן השתכרות וזכויות סוציאליות.

הנתבעים טענו כי לא ידעו מתי התובעת עוברת טיפולי פוריות שכן היא לא מעולם הציגה להם אישור רפואי על כך. לטענתם, בנסיבות אלה ההגנה שבחוק עבודת נשים לא חלה על המקרה. הם הוסיפו כי פיטרו את התובעת בשל הצורך לבצע צמצומים בעסק כדי לשמור על רווחיותו.

השופט דורון יפת הבהיר כי חוק עבודת נשים אוסר על פיטורי עובדת העוברת טיפולי הפריה למשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות בגין הטיפולים, אלא בהיתר מהממונה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

(צילום: Shutterstock)

הוא ציין כי אמנם אחד התנאים הקבועים בחוק הוא שהעובדת הודיעה מראש למעסיק על הטיפולים והציגה אישור רפואי. לפיכך, ככל שהמעסיק מבקש מהעובדת להציג אישור, והוא זכאי לעשות כן, על העובדת חלה החובה להביא אישור שכזה.

ואולם, בחלק ממקומות העבודה הפרטיים מעסיקים אינם מקפידים על קבלת אישור מחלה כשמדובר ביום או יומיים, כפי שמקובל בטיפולי פוריות. כך, יש צורך שההודעה על טיפולי הפוריות תגובה באישור רפואי מתאים רק כשהעובדת מתבקשת על ידי המעסיק להציג אישור כזה.

במקרה זה התובעת הוכיחה שהנתבעים ידעו היטב כי היא נמצאת בטיפולי פוריות. עוד הוכח כי לא היה נהוג במקום העבודה להציג אישורים רפואיים על מחלה. בין היתר, גרסת התובעת כי היא קיבלה דמי מחלה אף ללא הצגת אישור רפואי לא נסתרה.

השופט הוסיף כי טענת הנתבעים כי היה על התובעת להציג להם אישור כדי לחסות בהגנת החוק אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו. מידת תום הלב חייבה אותם להודיע לתובעת בדיוק כיצד עליה לנהוג מהבחינה המנהלית, למי להודיע, אילו אישורים להמציא וכד׳. משלא עשו כן, הם אינם יכולים להיבנות מהטענה שלא חלה עליה הגנת החוק. בנסיבות אלה היה על הנתבעים לפנות לקבלת היתר לפיטורי התובעת.

השופט פסק לטובת התובעת פיצויים בשיעור השכר לו הייתה זכאית בתקופה המוגנת, ממועד הפיטורים ועד לתום 60 יום מתום תקופת הלידה, בסך כולל של 78,783 שקל. עוד נפסקו לטובתה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וזכויות סוציאליות. בסך הכל ישלמו הנתבעים לתובעת 106,373 שקל בתוספת הוצאות בסך 5,000 שקל.