(צילום: נועה בנוש, עריכה: אייר עוזיאל)
בשנת 1998 היה הזמר הישראלי, נמרוד לב, בין השמות הכי חמים בתעשיית המוזיקה בארץ. אין בית שבו לא נשמע שיר האהבה הפופולרי "זה כל הקסם" שכתב. אך דווקא אז החליט לב למרוד בסצנה המוזיקלית ולהפוך לאמן אינדי עצמאי. 10 שנים לאחר מכן, כבר הספיק להתקרב לאלוהים, להתחתן עם נועה בנוש – ולהוציא שיר אמוני חדש בימי הקורונה האלה, בשיתוף פעולה עם בחירת לבו, צלמת מחוננת ואתאיסטית.
"היה לי חשוב להוציא את 'יודוך עמים אלוהים', ממזמור ס"ז בתהילים, דווקא בתקופת הסגר", אומר לב. "הלחן הזה חיכה לרגע הנכון. זה מזמור אוניברסלי של ברכה והודיה, שמדבר על כך שעלינו ועל כל העמים להודות לה'''.
עוד תרבות בערוץ היהדות:
תופעה: חתונות של דוסים? לא רק מוזיקה חסידית
תפילה: מצדיעים לצוותים הרפואיים בשמונה שפות
פרויקט: המגילה החתרנית שלהן
סרט: "יש כבר מי שמכנה את הקורונה 'השפעת היהודית' "/ y+
דוקו: את אחי אנוכי מבקש: מצאו את אלוהים, איבדו את המשפחה
לצד הלחן הרך והמקסים של לב מופיעים גם צילומי נוף מרהיבים שצילמה בנוש. "לשמחתי היא הסכימה", לב אומר, "וכך נוצרה יצירה הרמונית שמשלבת את זוויות הביטוי האמנותיות השונות שלנו ל'שלם' הרמוני. זו זכות גדולה לחבר בין עבר להווה, ולהלביש מילים מעוררות השראה שנכתבו לפני אלפי שנים - בצליל עכשווי, יחד עם מראות מגדולתה של הבריאה".
בנוש אולי מתחברת פחות לפליאה האלוהית, אבל שותפה ליצירה הטבעית: "הסיבה שהפכתי לצלמת היא בגלל ובשביל הרגעים האלה, שבהם עומדים פעורי פה מול טבע שאין לו סוף ואין לו התחלה; טבע שגורם לך להרגיש כל כך קטנה וכל כך גדולה בעת ובעונה אחת. כל מה שצריך בשביל לזכות בכל השפע הזה הוא לעצור לרגע, לשים לב לדבר קיומו ולומר עליו תודה. כך שלמרות שנמרוד ואני קוראים לבריאה בשמות אחרים, אנחנו אומרים בדיוק אותו הדבר".
לגשר על הפער ולהפוך לשלם
יש מי שיגידו כי לב הוא ציפור משונה בנוף התרבות המוזיקלי. על פי נתוני אקו"ם להיטו, "זה כל הקסם", היה בין שלושת השירים הכי מושמעים ברדיו בעשור הקודם, אך דווקא אז החליט לנטוש חוזה עם חברת הלהיטים, להפוך לאמן עצמאי (אינדי) שקורא לעמיתיו מהברנז'ה "לשחרר" את המוזיקה לרשת ללא תשלום – וגם להפוך לשומר מצוות, או במילותיו, "מאמין".
"אני לא מגדיר את עצמי כדתי", לב מדגיש. "לא שיניתי את מקומי ואת חבריי. אני גר בתל אביב, העיר העברית הראשונה, יוצר מוזיקה, מפיק, מלמד, כשלזה נוספו המצוות. רק אחרי גיל 30 התוודעתי לאוצרות חוכמת היהדות והתאהבתי בהם. אני מרגיש שבעזרת שמירת המצוות הפכתי לאדם שלם יותר".
גם מבחינה זוגית לב בחר בדרך מאתגרת, ומאז 2013 הוא נשוי לבנוש שכאמור מגדירה עצמה כאתאיסטית. החל מ-2011 היא כותבת טור שבועי ב-ynet יחסים. באחד מהם, גם ניתחה כיצד בעזרת אהבה, סובלנות וכבוד ניתן לגשר בין חילונית-אתאיסטית שכמותה, לשומר המצוות שעמו היא חולקת את חייה.
"נמרוד ואני נפגשנו באירוע חברתי. התחלנו לשוחח ומהר מאוד השיחה גלשה לדיון שהיווה רמז מטרים למידה שבה הדעות שלנו שונות", היא צוחקת. "נמרוד חייך אלי ואמר 'את ואני אומרים בדיוק אותו הדבר'. מיותר לציין שאמרנו דברים שונים בתכלית, אבל כשמסירים מהם את הקליפה, מתגלה אותו גרעין. גרעין של כבוד הדדי, הקשבה והבנה שמה שלא מתאים לך בהכרח, דווקא עשוי להתאים לצד השני. שנינו אנשים מאמינים, בלי קשר לפן הדתי. אנחנו מאמינים בזכותו וחירותו של הפרט לבחור איך לקיים את חייו, ומאמינים שהבחירה של כל אחד מאיתנו היא לגיטימית באותה המידה".
"זה באמת לא מובן מאליו", לב מוסיף. "היא מכילה אותי וזה מדהים, אבל זה מצריך כמובן מאמץ משותף. אם באמת רוצים, אז אלה לא שני חצאים שמתחברים והופכים לשלם, אלא שני שלמים שמתאחדים לשלם שהוא גדול מסך חלקיו".
לשמור על הבריאה
לב הוא לא הראשון שהבחין בייחודיות של מזמור ס"ז בתהילים. יוצאי עדות המזרח אומרים אותו פעמיים ביום - בשחרית ובמנחה - ואשכנזים אומרים אותו, בין היתר, בזמן קידוש הלבנה. על פי הקבלה מדובר במזמור חשוב וסימטרי, הכולל 7 פסוקים, ו-49 מילים (7 כפול 7). גם המסורת מספרת כי על המגן שדוד המלך נשא בקרבותיו, היו חרוטות מילים אלו המתארות כיצד כל העולם יכיר בבורא, יתפלל אליו ויהלל אותו.
לדברי לב, "הלחן היה מוכן אצלי וחיכה לרגע הנכון עבורו. בעת הסגר, כשכולנו היינו ספונים בבתינו, פתאום היה לי צורך לשתף בו את כולם כדי לחזק ולעודד - כי זו מהותו, העצמת ההתבוננות בטוב שיש. כך שפשוט התיישבתי בחדר, ניגנתי, הקלטתי ושחררתי אותו אל העולם בפייסבוק, בלי צורך להוציא אותו 'בצינורות המקובלים'. הרגשתי שזהו רגע משמעותי, והיה לי חשוב שאנשים יוכלו להתחבר. לשמחתי הוא התקבל באהבה גדולה מאוד".
הצילומים המופלאים של בנוש תועדו במסעותיהם המשותפים ברחבי העולם של טרום תקופת הקורונה "בתקופה שבה ניתן היה לנוע בחופשיות ולא רק על כנפי הדמיון", כדברי לב. "לא חייבים להיות דתיים כדי להתחבר אל תודעה של הכרת תודה, ולהיות מסוגלים לברך על הבריאה. הצילומים שלה נותנים פרספקטיבה לגדולתה של הבריאה, ומזכירים לנו להודות על הטוב שיש לנו. אנחנו שומרי הגן וצריכים לוודא שהבריאה תישמר; שלא נהרוס אותה".
