כששניאור אייזן, חסיד חב"ד, נכנס לעבודה בחברת ההיי-טק אינוויד (Innovid), הוא לא רק היה חסר "לימודי ליבה" - רמות המתמטיקה והאנגלית שלו תאמו לאלו של ילד שנכנס כעת לכיתה ב'. אבל כיום, ארבע שנים אחרי, שניאור הוא אחד העובדים המבריקים בחברה, מפתח תוכנה שהצוותים הבכירים רואים בו רכיב מרכזי ומאזינים בתורות להרצאות ממנו. מאחורי התופעה הזו עומד יזם היי-טק חרדי מצליח בשם יוסי רבינוביץ', שהחליט להפוך את הכמעט בלתי אפשרי לאפשרי והחדיר בחורים חרדים חסרי ידע מינימלי לחברות ההיי-טק הגדולות במשק.
עוד כתבות על היי-טק למנויים:
על פניו, הסיכוי של חרדי להתקבל לעבודה בחברה מובילה בהיי-טק הוא אפסי. קחו את אייזן לדוגמה. כחסיד חב"ד הוא למד בתלמוד תורה שבו דיברו רק יידיש. הוא אומנם למד פיתוח תוכנה בקורס במשך שנתיים וחצי, אבל כשסיים גילה שהוא צריך להתמודד עם צעירים חילונים שלמדו באופן מקיף מחשוב ופיתוח, מתמטיקה ואנגלית. מטבע הדברים, כשבוחנים מועמדים למשרה בחברת היי-טק השם של אייזן כלל לא יעלה לדיון. "המעסיקים לא רוצים להתמודד עם הרפתקה כזו. למה לקחת בחור חרדי שנעדר כמעט כל יכולת וידע בתחום?", הוא אומר.
6 צפייה בגלריה
שניאור אייזן. למד ביידיש - והגיע עד לעמדה בכירה בהיי-טק
שניאור אייזן. למד ביידיש - והגיע עד לעמדה בכירה בהיי-טק
שניאור אייזן. למד ביידיש - והגיע עד לעמדה בכירה בהיי-טק
(צילום: יח"צ)
קיימות טענות שיש בשוק ההיי-טק אפליית חרדים.
"יש גם אפליה, אבל אין ספק שאלמנט הידע משחק כאן תפקיד מרכזי", אומר אייזן, ורבינוביץ' מודה: "לא הייתי מקבל אחד כמוני לעבודה הראשונה שעבדתי בה – בחברת ריטליקס. אני מחזיק עסק גדול שמגלגל מיליונים וחייב לרוץ, אין לי פנאי לניסויים חברתיים או פילנתרופיים. חברת היי-טק היא לא ארגון צדקה או מוסד לסידור עבודה".
רבינוביץ' ייסד את חברת "סלף פוינט" העוסקת בסחר אלקטרוני, ואף עשה איתה אקזיט גדול לפני כמה שנים. כיום רוב חברות המזון הגדולות בארץ משתמשות בשירותיה. בימים אלו הוא עובד על סטארט-אפ שיאיץ את מנגנון השליחויות, ויביא לכך שמשלוח שהוזמן באינטרנט יגיע ליעד בתוך שעתיים מרגע ההזמנה במחיר של עשרה שקלים. "כשהקמתי את 'סלף פוינט' שאלו אותי אם אני מוכן לקבל בחור בן 16 שנפלט מהישיבה אליי לעבודה - גאון שלא מצא את מקומו על ספסל הלימודים. הסכמתי. כיום הוא אחד מבכירי 'סלף פוינט'". אחרי הבחור הראשון הגיע עוד בחור ועוד בחור, ורבינוביץ' הבין שהוא עלה על משהו: לצעירים חרדים חכמים אין לכאורה כל סיכוי בעולם ההיי-טק, אך עם מעט רצון טוב הם דווקא עשויים להפוך למובילים בו.
"הגעתי לרבינוביץ' עם חוסר בתקווה ואמון", נזכר אייזן, "הוא עשה לי מבחנון קטן ואז אמר לי: 'יש חברה בשם 'אינוויד', הם מחפשים מישהו כמוך. הגעתי שוב ללא אמון ומיואש, ומהר מאוד גיליתי שהרמה שלי נושקת לכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי, אבל אז עברתי תהליך אבולוציוני של שלוש שנים, וכיום אני נמצא היכן שאני נמצא".
"הוא מצטנע", אומר רבינוביץ, "כשאני שומע שמחלקת המוצר רבה על 'שעות שניאור' יש לי דמעות בעיניים. אני מרגיש שעשיתי משהו שהוא מעבר לצדקה רגילה – הצלתי משפחה".
כמה "אייזנים" יש?
"זו שאלה טובה", מודים השניים, "התחרות בעולם ההיי-טק קשה מאד, ולמרות ניסיונות ברוכים של חברות פילנתרופיות חרדיות כמו 'קמא-טק' שעזרה לנו להכניס עובד לחברת 'טאבולה', הזירה מאוכלסת בעיקר על ידי נשים חרדיות. גברים משקיעים שנים בלימודים בנושאים טכנולוגיים לאחר נישואיהם, ורק בשנה השלישית מגלים מה החשיבות של ממוצע הציונים, אבל אז זה כבר מאוחר מדי - ומול כרישי ההיי-טק החילונים, שמגיעים עם ים של ניסיון וידע באנגלית ומתמטיקה, אין להם כמעט סיכוי".
אז איך בכל זאת עובד הפרויקט שלך? "כשהייתי מנכ"ל סלף פוינט הייתי נוסע יום-יום בשאטל עם אחד הבכירים באינווויד. באחד הבקרים סיפרתי לו על הרעיון והבטחתי לו שהוא לא יפסיד מזה, דחפתי לו את אייזן. כיום הוא מבקש ממני עוד, והוא יקבל עוד".
6 צפייה בגלריה
יוסי רבינוביץ'. ''מרגיש שעשיתי משהו שהוא מעבר לצדקה רגילה''
יוסי רבינוביץ'. ''מרגיש שעשיתי משהו שהוא מעבר לצדקה רגילה''
יוסי רבינוביץ'. ''מרגיש שעשיתי משהו שהוא מעבר לצדקה רגילה''
(צילום: יח"צ)
"הסוד טמון ברצון ובנכונות של הצעירים החרדים להשיב את מלוא התמורה לחברה שקיבלה אותם", אומר אייזן. "כשאתה צומח בתוך חברה, חי ונושם אותה, אתה נותן את כל-כולך עבורה – הרבה מעבר לעובד 'רגיל'. יש פה אלמנט ערכי שבו אתה מבליט את המצוינות שיש בך בכל הפרמטרים שעומדים לרשותך, והתוצאות בהתאם – אם אני לא ידעתי לגעת במקלדת, וכיום אני נמצא במקום שבו אני נמצא, יש לזה אימפקט אדיר לגבי דור ההמשך". החלום של אייזן הוא להמשיך את מה שעושה רבינוביץ', ולהוכיח לחברות הגדולות שהדבר כדאי עבורן.
סוגיית לימודי הליבה מרחפת כל העת במהלך הריאיון. חוסר הידע באנגלית ובמתמטיקה בקרב הציבור החרדי הופך את המיזם של רבינוביץ' לכה חיוני. אייזן לא חושש להתבטא בגלוי: "הגיע הזמן לשלב לימודי ליבה. אין לי טענות לציבור החרדי כי זה לא יקרה ביום אחד, אבל זה מוכרח להשתנות".
איך זה ישתנה? "את הילד שלי אני אשלח ללמוד לימודי ליבה עוד לפני נישואיו. אני מדבר על שינוי תפיסה מובהק בדור הבא – והשינוי הזה לא יפגע בנו רוחנית. אני נשארתי חרדי בדיוק כשהייתי, אבל ההבנה שלי ביחס לנחיצות הלימודים הללו השתנתה".
רבינוביץ' לעומתו נזהר ולא מוכן לחוות דעה - "זו לא שאלה שאני צריך לענות עליה, זה דיון שנתון בידי גדולי הדור" - אבל על אקסיומה אחת הוא כן מבקש להתעקש: "הטענות שניתן להצליח בעולם ההיי-טק ללא לימודי ליבה, אלא בזכות לימודי הקודש למשל, פשוט משוללות יסוד. אי אפשר להצליח בעולם המורכב הזה בלי לימודי ליבה. האם הגיע זמנם? את השאלה הזו תפנה לגדולים ממני".
לפני שהפך למפתח תוכנה בכיר עשה אייזן מסלול מכובד בנתיבים החב"דיים, כאשר מילא שליחויות ברחבי העולם: הוא שימש שליח בתאילנד, באוקראינה ובבולגריה, ואף קיבל סמיכה לרבנות בפרנקפורט. מה שמוביל לשאלה, האם משרה בכירה במקום עבודה חילוני לא פוגעת בהישגים הרוחניים שצבר? "התשובה היא לא", אומר אייזן באופן חד-משמעי, "כל השיחות והפגישות הנערכות בעבודה, עם נשים ועם גברים, נערכות באופן מקצועי. גם כשהייתי שליח חב"ד נתקלתי בסיטואציות מורכבות, ומעולם זה לא הוביל אותי אל מעבר לגדר".
רבינוביץ' לעומתו מודה שבלתי אפשרי להתעלם מהמשתנה הזה: "להגיד לך שזה לא משפיע בכלל זה לא יהיה נכון, אבל בסופו של יום העיסוק שלי הוא עם אנשים נשואים, וצריך גם לדעת לסמוך על הציבור שלנו".
בשלב הזה חוזר רבינוביץ' שוב ושוב על המילה diversity (מגוון): "דיוורסיטי אינה מילה ריקה מתוכן. כשהצוות מורכב מאישה חרדית, מצעיר מדימונה, מאתאיסט שלא צם ביום כיפור ומחסיד חב"ד, אנו מקבלים שני דברים: ראשית, עלייה משמעותית במיוחד בפריון; שנית, מקום עבודה שאנשים נהנים לפעול בו. כשהצוות הומוגני כל אדם צריך לבדל את עצמו, וכך נוצרות מתיחויות".
6 צפייה בגלריה
''אי אפשר להצליח בעולם ההיי-טק המורכב ללא לימודי ליבה'' (למצולמים אין קשר לכתבה)
''אי אפשר להצליח בעולם ההיי-טק המורכב ללא לימודי ליבה'' (למצולמים אין קשר לכתבה)
''אי אפשר להצליח בעולם ההיי-טק המורכב ללא לימודי ליבה'' (למצולמים אין קשר לכתבה)
(צילום: גיל יוחנן )
"המנהלים החילונים חוששים מאוד מהחרדים", מודה רבינוביץ', ומצביע על תופעה מטרידה: "כשהחרדי כבר נכנס למקום העבודה המעורב מנסים, לעיתים מתוך כוונות טובות, להיערך לקראתו - למשל ביחס לנשים או מזון - אבל הדבר האחרון שהחרדי מבקש הוא יחס שונה. הוא יודע שהוא מגיע לעבוד במקום שבו יש גם נשים שאינן דתיות בהכרח - ויש לו העולם הפרטי שלו, שאינו שייך כלל לעבודה. האם העובדה שאני הולך בשבת לבית הכנסת, או אוכל מזון בהכשר מסוים, צריכה להעיב במשהו על התפוקה שלי בפיתוח? למה?"
הצפה של "אייזנים" בשכבות הגבוהות של עולם ההיי-טק עדיין אין, אבל השניים משוכנעים שהמיזם הוא בר-מימוש: "הצעירים האלו נותנים את כל מה שיש להם לחברה שמפתחת אותם. הם נאמנים לה, והתוצאות שהם מציגים אחרי כמה שנים שוות לחברה גם אם ביום הראשון המועמד מתקשה עדיין עם שברים פשוטים. זה פשוט קורה, יש לנו המספרים והשמות. אנחנו מבקשים מהחברות לשתף פעולה ולקחת סיכון קטן. מבחינתנו, אנחנו נבטיח שזה יצליח".