ניר מהאח הגדול על הסוכרת בחייו: "אין דבר שרציתי ולא עשיתי"
לפני 10 שנים גילה ניר אבישי כהן, יוצא האח הגדול, שהוא חולה בסוכרת נעורים. אחרי ההלם הראשוני והכעס, החליט שהמחלה לא תעצור אותו מלחיות את החיים שהוא רוצה. היום הוא אומר לחולים החדשים: "המחלה הזו לא תעצור אתכם, בדיוק כפי שהיא לא עצרה אותי, בשום דבר"
קיראו עוד על החיים עם סוכרת נעורים:
סוכרת נעורים: "החיים השתנו ב-180 מעלות"
צפו: איך לחיות עם סוכרת נעורים
השבוע לפני 10 שנים בדיוק, אובחנתי כחולה סוכרת מסוג 1, מה שאנשים מכירים כסכרת נעורים. האגרוף סימל כנראה את התסכול והחששות שלי מאיך ייראה העתיד שלי, איך ישתנו חיי.
מה זו סוכרת מסוג 1? בגדול זו מחלה אוטואימונית (מחלה שהגוף תוקף את עצמו) בה הלבלב מפסיק להפריש הורמון שנקרא אינסולין, ובכך מופר איזון משק הסוכר בגוף. בכך בעצם נגזר על החולה הסוכרתי לדאוג בעצמו לאיזון הסוכר בגופו, על ידי הזרקה של אינסולין (בעזרת מזרק או משאבה) ובדיקות של רמת הסוכר בדם (בדיקה ידנית או בעזרת מכשיר שמותקן על הגוף).
שגרת חיי כוללת הזרקת אינסולין 5-6 פעמים ביום ואני בודק את רמת הסוכר בדם (על ידי דקירה קלה באצבע) 6-7 פעמים ביום. כל יום, כל שבוע, כל חודש, כבר 10 שנים. אני יודע שזה נשמע הרבה, אבל נשבע לכם שאחרי שבוע כבר התרגלתי וזה לא מזיז לי. חלק משגרת חיי הטובה.
מאז אותו אגרוף הצלחתי לעשות כל מה שרציתי, להגשים הרבה שאיפות וחלומות שלי. אין דבר שרציתי ולא עשיתי. הספקתי לסיים תואר ראשון ותואר שני, להיות מורה לחינוך גופני ומאמן ריצה. התאהבתי בעולם הריצות הארוכות וספורט הסיבולת. רצתי אינספור מרתונים ואולטרה מרתונים, סיימתי שבע תחרויות של איש הברזל, ואפילו אימנתי סוכרתיים להתמודד עם הריצה והסוכרת.
מאז אותו אגרוף המשכתי לשרת במילואים, ועם הסוכרת מוניתי להיות מפקד פלוגה של לוחמים במילואים. יכולתי לפרוש, להשתחרר בקלות מהשירות בצה"ל, אבל אז זו הייתה כניעה מבחינתי, והרי בחרתי להמשיך את שגרת חיי, גם בזכויות וגם בחובות. עד היום אני משרת במילואים, וכיום אני משרת כקצין אג"ם של חטיבת חי"ר, בדרגן רס"ן.
עם הסוכרת עבדתי כמאבטח בשירות המדינה בארץ ובחו"ל, לעיתים במקומות רחוקים, פעמים במדינות פחות ידידותיות. עם הסוכרת נכנסתי לפוליטיקה - הייתי יועץ פרלמנטרי, התמודדתי לכנסת, והייתי הדובר של ארגון שוברים שתיקה. עם ההזרקות ובדיקות הסוכר הייתי בחצי עולם כחלק מההפקה בשלוש עונות של "המירוץ למיליון", ואפילו שהיתי שלושה חודשים בבית האח הגדול.
10 שנים אחרי, ואני יודע היום לומר בוודאות שהסוכרת לא שינתה את מסלול חיי, אני חי איתה בשלום, ולא פחות חשוב מכך, אני מאוזן ובריא.
הרבה מאוד מהמאובחנים כחולי סוכרת מסוג 1 הם נערות ונערים, ילדים וילדות. חשוב לי לומר להם ולהורים שלהם, תאכלו נכון, תעשו פעילות גופנית, תבדקו את רמות הסוכר אבל הכי חשוב אל תתנו לעצמכם הנחות, אתם תוכלו לעשות כל מה שתרצו, תוכלו להיות מה שתחלמו. המחלה הזו לא תעצור אתכם, בדיוק כפי שהיא לא עצרה אותי, בשום דבר.
לפנייה לכתב/ת 
