קרן חדאד, רווקה חרדית כבת 34, מאסה במסכת השידוכים המייגעת עבור נשים בגילה. משם הייתה הדרך להחלטה הלא שגרתית לפתיחת מיזם "חרדיות 28 פלוס" באינסטגרם – קצרה למדי. כעבור 3 חודשים מפתיחת העמוד נולד גם זוג ראשון.
כבר מהיכרות שטחית ברור שקרן חדאד קורצה מחומר אחר. היא גרפיקאית עצמאית, חרדית ממשפחה מזרחית "קלאסית" וברוכת ילדים – ואין לה שמץ מבוכה כאשר היא מונה את הדרישות מהמיועד.
"רוב האחיות שלי נשואות לאברכים. אני פחות מתחברת", היא פותחת בישירות. "אני כן רוצה מישהו מפרנס - ובמגזר החרדי אם את מחפשת משהו שעובד, זה לא נראה טוב. זה לא שיש לי משהו נגד גברים שלומדים תורה, אני פשוט רוצה משהו אחר. יש ציבורים חרדיים שזה מאוד מקובל בהם. בסביבה שלי לא, אז משדכים לי אינסטלטורים".
"חרדים נמצאים שם, ועוד איך"
במגזר החרדי שבו נערות מגיעות לשלב הנישואין מוקדם בהרבה מאחיותיהן החילוניות, רווקה בגיל 24 כבר מעוררת דאגה, אך הדרך אל הנפש התאומה חייבת לעבור דרך צד שלישי שעורך את ההיכרות, או בלשון המסורתית - "עושה שידוך". כאשר אין אפשרויות להכיר גברים מחוץ למסגרת השידוכים, רווקות כמו חדאד מוצאות את עצמן בבעיה: "ככל שהגיל מתאחר, אין לשדכניות הצעות בכלל בגיל הזה. אנשים שמנסים לעזור מציעים כל מיני הצעות לא קשורות בעליל, וככל שהגיל מתאחר זה נהיה חמור יותר".
חדאד מודעת לכך שהימצאותן של נשים חרדיות במרחבי הרשת האינטרנטיים, ובפרט באפליקציה שמיועדת לבני הגיל הצעיר, עלולה לעורר תהיות הן בצד החרדי והן בצד החילוני. "אני יודעת שזה נשמע קצת נועז ואנשים יגידו שחרדים לא נמצאים שם, אבל הם נמצאים ועוד איך. היום המגזר החרדי מאוד פתוח לאינסטגרם.
"בתור עוקבת שקטה, חרדים נמצאים ברשתות חברתיות וגם באינסטגרם דווקא בשכבת הגיל המבוגרת יותר. הקטע של אינסטגרם זה גלובליזציה, זה חושף לכל העולם. נכון שלא כל מה שאני צריכה יהיה שם, אבל הבסיס טוב".
תחילת המיזם נולדה במקרה, ולדבריה לא כללה בכלל בחורות אחרות. "פשוט רציתי שאנשים יכירו אותי כדי לקבל יותר הצעות. אמרתי לעצמי, בואי נפתח חשבון אינסטגרם ונתחיל להיות פעילה ברשתות החברתיות, ואז הבנתי שיש עוד בחורות באותה סיטואציה כמוני, וככה נולד הרעיון".
סושיאל תחת "גדרי צניעות"
אז איך זה עובד בדיוק? חדאד מסבירה כי "זה מאוד דומה להיכרות בשיטת השידוכים, רק שזה דרך האינסטגרם. אני מעלה תמונות ופרטים שבחורות שולחות לי, ומי שעוקב אחרי החשבון הן נשים אחרות; נשים שמחפשות שידוך לבן, לגיס, לאח".
חדאד ממהרת להדגיש כי לא כל אחת מרגישה בנוח עם המרחב הווירטואלי – ולא כל אחת חייבת להתחבר לשם כדי למצוא חתן. "אני לא מעודדת לפתוח חשבון אינסטגרם. מבחינתי בחורה לא צריכה לפתוח חשבון כזה. אם אין לה, היא שולחת לי פרטים ותמונה ואני מעלה בשבילה. זה מאפשר גם לבחורות מאוד שמרניות להיות שם. בנוסף, זה חשבון סגור. אני מאשרת עוקבות אחת-אחת אחרי שאני מוודאת באופן פרטני מיהן".
זה לא קצת מגביל שזה חשבון סגור ורק לנשים אחרות יש גישה?
"זה מגביל, אבל אם אני רוצה את הבחורות הנכונות ואת הקהל הנכון אני צריכה לשמור על גדרי הצניעות. יש מטרה לחשבון הזה, לא נמצאים שם בשביל צחוקים, אלא בשביל למצוא שידוך".
נראה כי ההחלטה שקיבלה חדאד מוכיחה את עצמה. "התגובות היו מאוד חמות. בנוסף, כל מי שהעלתה פרטים קיבלה הצעות, ועכשיו גם יש זוג ראשון שנולד בעקבות המיזם, וזה מאוד מרגש".
לא מחפשות רחמים
המיזם של חדאד שופך אור על תופעה הולכת ומתרחבת במגזר החרדי - רווקות מאוחרת. צעירות רבות שבעשורים הקודמים כבר היו עמוק בתוך תא משפחתי עם ילדים, מוצאות עצמן עם קריירה ועם שיטת היכרויות שלא תואמת לצרכיהן. "הן לא נמצאות רק בפינה שלהן", אומרת חדאד על חברותיה הרווקות. "הן מתפתחות מקצועית, ונמצאות ברשתות החברתיות. בנות בגילי מסתכלות קדימה. כבר לא יושבות ומחכות שזה יקרה.
"זו חוויה לא פשוטה. זה ניסיון לא פשוט באמונה. זה כל היום בראש ולא עוזב. אני מרגישה שכל החיים שלי תקועים. אני רוצה לעשות הרבה דברים ואני אומרת זה יחכה, כי אני רוצה לעשות את זה עם מישהו.
"אנחנו, הרווקות החרדיות המבוגרות, מנסות לשמור על אופטימיות אבל בפנים התחושה מאוד קשה. מצד שני, אנחנו לא מחפשות רחמים, רק שידוך. פשוט השיטה הקלאסית של השדכנות לא עובדת במקרה שלנו. באינסטגרם ההצעות מגיעות על בסיס היכרות. וזה חוסך המון פגישות מיותרות".
