סליחה, מועצת יש"ע, למה את מדברת בשמי?
מיעוט בפורום שאני חבר בו יצא בקמפיין המתנגד להחלת הריבונות לפי התוכנית האמריקנית. ראש מועצת אורנית טוען שמטעים את הציבור. פעמיים
לאחרונה יצאה "מועצת יש"ע" בקמפיין ציבורי נגד תוכנית השלום של הממשל האמריקני. הוא נושא את הלוגו והחתימה של מועצת יש"ע ושם לו למטרה להגדיל את הסיכוי להחלת החוק הישראלי ולהקטין את הסיכונים בעסקה. על פניו זה נשמע מסע יחסי ציבור נכון וטוב: מי לא רוצה להגדיל סיכויים ולהקטין סיכונים? אלא שהקמפיין הזה טומן בחובו שתי הטעיות בסיסיות של הציבור הישראלי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ראשית, הקמפיין הוא לא באמת של מועצת יש"ע. מועצת יש"ע מורכבת ושואבת את כוחה מחברותם של 24 ראשי מועצות ביהודה ושומרון (בתוספת כמה חברים כמו נציג ארגון אמנה). אולי זה נסתר מחלק מהציבור בארץ, אולם הדעות בקרב ראשי הרשויות חלוקות מאוד לגבי התוכנית. למעשה, עד היום אפילו לא הצלחנו לברר בינינו לבין עצמנו מה מוסכם על מי ומה לא.
באופן כללי, 12 ראשי רשויות תומכים בתוכנית - כמחצית מן הפורום. לעומתם רק שישה התבטאו כנגדה. כלומר, רק כרבע. אז מדוע "מועצת יש"ע" מובילה קמפיין ציבורי כשרק מיעוט מתוכה מתנגד לה פומבית?
התשובה היא שהמתנגד הגדול ביותר הוא דוד אלחייני, ראש המועצה האזורית ערבות הירדן, שלפני חצי שנה נבחר ליו"ר מועצת יש"ע, וכעת הוא מוביל קו ללא תמיכה של רוב החברים. התוצאה: רוב רובם של חברי מועצת יש"ע נחשפו לקמפיין ולמסריו רק לאחר שכבר פורסם לציבור.
איך אפשר היה לעשות זאת נכון? לדוגמה, הקמפיין שמוביל נגד התוכנית יוסי דגן, ראש מועצה אזורית שומרון שגם הוא חבר במועצת יש"ע, תחת הכותרת "אין חצי ריבונות". בניגוד לאלחייני, דגן חתום על הקמפיין באופן אישי וברור.
אולם מלבד הפוליטיקה הפנימית של מועצת יש"ע, ומשום שמדובר באחד המהלכים המדיניים הכי משמעותיים שהתחוללו בישראל, יש להתייחס גם לגופם של דברים. הקמפיין של "מועצת יש"ע" מונה שמונה "סכנות" שאותן הוא מבקש לצמצם. אולם גם כאן יש הטעיה ציבורית, שכן רובן כלל אינן קיימות והיתר אינן מהוות סכנה.
1. "תהיה הסכמה והכרה ישראלית רשמית להקמת מדינה פלסטינית". לא נכון. הדרישה היחידה בתוכנית היא שראש הממשלה יסכים להיכנס למו"מ עם הפלסטינים (וזו ניתנה על ידי בנימין נתניהו כבר בטקס בוושינגטון). בנוסף, ל"סכנה" בהקמת מדינה פלסטינית אין קשר לתוכנית הנוכחית. הפלסטינים יכולים להכריז על הקמת מדינה ולקבל הכרה בין לאומית ללא כל קשר. לאור סרבנות הפלסטינים, הסיכוי שבמסגרת תוכנית זו תוקם להם מדינה נמוך מאשר בכל דרך אחרת.
2. "על פי המפה המוצעת יצטרפו כ-110 אלף פלסטינים לשטח הריבונות הישראלי". סליחה? שרטוט המפות טרם הסתיים (זאת אחת הטענות של המתנגדים) ולא ברור על בסיס אילו נתונים חושבה ה"סכנה". בנוסף, המתנגדים עצמם דורשים את החלת הריבונות על כל שטחי C, שבהם 150-80 אלף פלסטינים.
3. "הפיכת 20 יישובים למובלעות והקפאת בנייה בהם". כבר כיום אותם יישובים מצויים בעומק שטחי יו"ש ומוקפים כפרים פלסטינים רבים. החלת החוק הישראלי עליהם לא תשנה מצב זה. וממילא מדובר בהבנה שגויה של המשפט בתכנית: ( "Israel will not… expand those enclaves… beyond their current footprint”. (P. 38
4. "אובדן שליטה על גבולות המדינה". להיפך: החלת הריבונות על בקעת הירדן רק מחזקת את השליטה על גבולות המדינה. בתוכנית מובטחת שליטה ביטחונית ישראלית בדיוק כמו היום, ואף יותר.
5. "ביטול כביש 60 כעמוד השידרה התחבורתי של יו"ש". אם אכן תמומש ה"סכנה", משמעותה היא תוספת זמן נסיעה בלבד למספר מועט של יישובים.
6. "השתלטות פלסטינית על קרקעות ובנייה מסיבית בלתי חוקית בשטחי C". זאת אכן "סכנה" למי שמעוניין שכל 60% שטחי C יהיו בסופו של דבר תחת החוק והריבונות הישראלית. אולם אין לכך קשר לתוכנית האמריקנית.
7. "חיבור המדינה הפלסטינית לעזה". כאמור אחד התנאים בתוכנית להקמת מדינה פלסטינית הוא פירוז עזה והשגת שקט בדרום. ככל שזה לא יקרה (וכרגע, לצערנו, לא נראה שזה יקרה בשנים הקרובות), לא יהיה כל חיבור. וככל שהפלסטינים יעמדו בתנאים לגבי פירוז עזה - לא תהיה סכנה בחיבורה ליו"ש.
8. "הפיכת חלק ממזרח ירושלים לבירת פלסטין". התוכנית מכירה בשלמותה של ירושלים תחת ריבונות ישראלית, ודורשת הכרה זאת גם מהפלסטינים. מה הסכנה בכך שמשרדי הרשות הפלסטינית יעברו לכפר עקב שצפונית לבירה?
יש דרך נכונה לערוך מסע פרסום ציבורי. חבל ש"מועצת יש"ע" לא בחרה בה ומטעה את הציבור, דווקא במהלך כה גורלי ומשמעותי.
- ניר ברטל הוא ראש מועצת אורנית וחבר מועצת יש"ע
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
