הלך לעולמו אביו של נחשון וקסמן שנחטף ונרצח
יהודה וקסמן, אביו של החייל שנחטף ונרצח ב-1994, הלך לעולמו. רעייתו אסתר: "עשה הכל להצלת נחשון". נתניהו ספד: "יהודה בחר בחיים - חינך ולימד לערכים, לתורה ולאהבת העם והארץ". בשנה שעברה סיפר יהודה על החיים ללא הבן שנרצח: "אף פעם לא חושב איך החיים היו נראים אם זה לא היה קורה"
יהודה וקסמן, אביו של החייל נחשון וקסמן, שנחטף ונרצח על-ידי מחבלי חמאס באוקטובר 1994, הלך היום (ה') לעולמו בגיל 73. הוא סבל מבעיות בריאות מורכבות ונפטר בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. הוא יובא למנוחות בשעה 19:00 בבית העלמין הר המנוחות בגבעת שאול.
בשנה שעברה התראיין וקסמן האב ל-ynet ול"ידיעות אחרונות", וסיפר על הקשיים בהתמודדות עם מצבו הרפואי הקשה, עם האובדן של נחשון ועם גידולו של הבן רפאל, שנולד עם תסמונת דאון.
וקסמן סבל מאי-ספיקת כליות, אי ספיקת כבד ואי-ספיקת עורקים, וכן מפצע "עמיד" ברגל שלא מתרפא. לפני כ-30 שנה הושתלה לו כליה, אבל היא חדלה לתפקד כעבור שנים. בשנים האחרונות הוא נזקק לטיפולי דיאליזה של ארבע שעות, פעם ביומיים.
רעייתו של יהודה, אסתר, אמרה כי "אף אחד לא הפסיק לרגע לחשוב על נחשון. יש לנו תמונות שלו בכל הבית והוא איתנו כל הזמן. לא מזמן עשינו אזכרה של 25 שנה להירצחו ויהודה דיבר בה על הבן היקר שניתן לנו כהלוואה למשך 19 שנה. כל עם ישראל עקב אחר הסיפור של נחשון, כשהוא הוחזק כבן ערובה יהודה פעל סביב השעון בכל דרך אפשרית להציל אותו ולשווא".
היא הוסיפה כי "יהודה היה איש אשכולות. איש ענק, סקרן, אינטלקטואל, בעל ידע עצום ואוהב את הבריות. כולם העריצו אותו. הוא היה בעל, אבא וסבא למופת. אין מילה רעה לומר על האיש הזה. זו אבידה גדולה מאוד למשפחה ולכל עם ישראל. בתקופה האחרונה הוא סבל עינויים איומים ואני מודה לה' ששחרר אותו מהם".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לווקסמן: "שמעתי בצער על פטירתו. אחרי הרצח הנורא, יהודה בחר בחיים - חינך ולימד לערכים, לתורה ולאהבת העם והארץ. בשמי, בשם רעייתי שרה ובשם כל אזרחי ישראל, אני שולח תנחומים לאסתר ולבני משפחתו. יהי זכרו ברוך".
מבית החולים הדסה עין כרם, שבו נפטר וקסמן, נמסר: "לצערנו אנו מודיעים על פטירתו של יהודה וקסמן בבית החולים הדסה עין כרם". משפחתו, שתודיע במועד מאוחר יותר על מועד ההלוויה, מסרה: "ברוך ה' אבינו נגאל מייסוריו. השירות הפליאטיבי בהדסה עשה חסד של אמת של ממש. בזכותם הוא נפטר כשהוא לא סובל. זה הדבר שהיה עבורו ועבורנו הכי חשוב".
נחשון וקסמן, חייל בגולני, נחטף באוקטובר 1994 בזמן שעלה על טרמפ במכונית שבה ישבו ארבעה מחבלי חמאס שהתחפשו למתנחלים. המחבלים חטפו את וקסמן לביר נבאללה שמצפון לירושלים. אחד הרגעים הכואבים והזכורים מאירוע החטיפה הוא קלטת הווידיאו שבה צולם וקסמן כשאקדח מוצמד לרקתו בעודו מבקש מראש הממשלה יצחק רבין שישחרר את השייח אחמד יאסין ועוד 200 אסירים ביטחוניים תמורת שחרורו.
חמישה ימים אחרי שווקסמן נחטף, איתר השב"כ את הבית שבו הוחזק. סיירת מטכ"ל יצאה למבצע חילוץ שבו חוסלו המחבלים, אך הפעולה גבתה מחיר כבד - וקסמן נורה למוות על ידי אחד המחבלים, ולוחם הסיירת ניר פורז נהרג במהלך חילופי האש שהתפתחו עם הפריצה לבית.
בריאיון בשנה שעברה, אמר וקסמן כי ממשיך תמיד לחשוב על בנו נחשון. "אני חושב עליו הרבה, אבל אני אף פעם לא חושב איך החיים היו נראים אם זה לא היה קורה", סיפר. זה בזבוז אנרגיה, ואני לא אוהב לבזבז אנרגיות נפשיות על דברים שאין עליהם תשובה. בשביל מה? אין צורך. כשאני חושב עליו, אני רואה אותו כמו שהוא היה לפני שנרצח ואני מתמלא גאווה ואהבה. אני מתגעגע, פשוט מתגעגע".
לאחר הרצח של נחשון, יהודה ורעייתו אסתר הפכו לסמל של התמודדות עם השכול. השניים הרצו ברחבי הארץ והעולם על ההתמודדות עם נפילתו של בנם, וגם על ההתמודדות עם גידול בנם רפאל.
"נכון, ראיתי אסון גדול מאוד, הבן שלי נרצח", הוא אמר בראיון לפני שנה. "בנוסף ראיתי את הבן שלי חי עם תסמונת דאון, שזה גם לא היה קל, אבל יש לי עוד ילדים וגם רפאל מסב לי סיפוק ואושר רב. אני חושב שהחיים הם גלגל. נולדים בעל־כורחנו, חיים בעל־כורחנו ואחר כך מתים בעל־כורחנו. אני בשלב השלישי, מוות בעל־כורחי, אז החלטתי שעדיף להשלים עם המוות ולא לריב איתו. מתי שתבוא - ברוך הבא, רק לא בייסורים. אני לא מפחד מהמוות, זה הפחד מהייסורים שלפני המוות".
לפנייה לכתב/ת 
