עובר כל גבול: מסביב לעולם – בלי מטוסים
דניאל ג'ינו הגשים כמעט הכל בחיים, חוץ מחלום ילדות בדמות מפת העולם מעל המיטה. אז הוא עזב הכל ונסע להקיף את הגלובוס על אופנוע ענק, באוטובוסים ורכבות צפופות ובאוניות מסע. יצאו לו מזה כמה רגעים בלתי נשכחים
אם הייתי צריך להצביע על הנקודה שבה הכל התחיל, הייתי חוזר איפשהו לאזור גיל שמונה, עם מפת העולם שהייתה תלויה מעל למיטה שלי והאטלס של אחי הגדול.
מפת העולם הייתה צוהר שדרכו תהיתי כיצד כדור הארץ שלנו מתקמט ומצטמצם לפיסת נייר ממוסגרת, ושעות של התבוננות בדפי האטלס העמיקו עוד יותר סקרנותי ופיתחו את דמיוני. בדפיו שובצו תמונות של דמויות רבות ומגוונות כמו קאובוי טקסני, אינדיאני, אסקימוסי, לוחם מסאיי, סמוראי, נווד מונגולי, סוחר משי סיני, מרקיד נחשים הודי ועוד. הדמויות הללו נראו לי כל כך שונות ממני, אבל יחד עם זה מאוד דומות לי - והן ריתקו אותי.
כבר אז, כילד, היכתה בי התובנה שמפרץ חיפה שהיווה את נוף ילדותי הוא רק עוד חתיכה מזערית בפאזל הגדול והמורכב שנקרא כדור הארץ. כבר אז עלה בי הרצון להבין מה נמצא מעבר לאופק, איך אותן דמויות מהאטלס פזורות בעולם ומה הקשר בינן לביני? כבר אז, ידעתי שיום אחד אצא להקיף את העולם בחיפוש אחרי תשובות לתהיות הללו.
חלומות הם כמו פרחים
סבתא איזבל עליה השלום הייתה אומרת "חלומות הם כמו פרחים שצריך לטפח, לא די רק לחלום - יש צורך להקשיב לחלומות". 20 שנה מאוחר יותר התעוררתי בוקר אחד בביתי הקטן והצנוע שעל שפת הים בשכונת בת גלים בחיפה. מעל למיטתי תלויה לה כמובן מפת העולם, שעליה סימנתי כבר כמה יעדים בתקופת הצבא.
אבל מחוץ לאותה מפה ולאותם חלומות ילדות, במציאות, מתחת לזרועי התכרבלה בלונדה יפהפייה, חשבון הבנק שלי היה במצב מעולה ומבחינה מקצועית ואקדמית הקריירה שלי נראתה מובטחת - היומן היה מלא עד אפס מקום.
ובכל זאת, משהו בי לא היה רגוע, לא שלם. תקראו לזה משבר הכמעט-גיל-30 או חלומות ילדות שלא מרפים, אבל הדמויות מהאטלס החלו לצוץ בתדירות במחשבותיי, כאילו מציבות מולי מראה ואומרות שאני נכנע לנוחות, לבינוניות, לחומר, לנורמה. תמיד יהיו תירוצים שיעכבו, תמיד יהיו סיבות למה לא לצאת. הרגשתי שאני שוכח, שוקע, נותן לחלום להישאר תלוי על הקיר, בזמן שהוא ואני, מעלים אבק ודועכים.
אז הזמנתי כרטיס לכיוון אחד ללוס אנג'לס. לא הייתה לי תוכנית ברורה, אבל ידעתי שני דברים: שמרגע שאצא למסע לא אעלה על מטוס אפילו פעם אחת עד שאגיע לנקודת שבה התחלתי, ושאת ארצות הברית אני הולך לחצות על האופנוע הכי גדול שאמצא - GS 1150 BMW.
למה בלי טיסות? טוב ששאלתם. הניידות בגובה פני הקרקע מלאה בפרטים ומלמדת, והיא החווייה הגיאוגרפית האולטימטיבית. אתה חשוף לאלמנטים ולאנשים בלי חוצצים ופילטרים והדרך מלאה יותר בפרטים וחיבורים. השימוש במטוס משול בעיניי לישיבה בתוך קופסת שימורים מעופפת. אתה שם למעלה בחלל הממוזג, מנותק מהקרקע ומהקישורים הגיאוגרפיים שהעולם שלנו מורכב מהם. במטוס אתה לא מבין את הקשר בין נקודת המוצא ליעד שזו הדרך ועליה אני מבקש לשים את הדגש.
סימני השאלה הנוספים של המסע התבררו תוך כדי, כך שלבסוף את האוקיאנוס האטלנטי חציתי באוניית סוחר, את אירופה באוטובוסים, את אסיה ברכבות, את האוקיאנוס הפסיפי באוניית קרוז ומוונקובר נסעתי עם חבר טוב בדודג' ספורט שחורה חזרה לקליפורניה.
המחשבות על כל אלה יהפכו בקרוב בעזרת השם לספר שכבר נמצא בעריכה, ואם לעשות ספוילר ולבחור – על קצה המזלג – את החוויות הכי משוגעות מהמסע, הנה הן לפניכם.
פילגש מלכותית
להתארח אצל הפילגש לשעבר של המלך חוסיין, ולשכנע אותה ש-15 ניתוחים פלסטיים זה מספיק ושהיא כבר מספיק יפה ככה.
סערה בהרי הרוקי
להימלט מסערה לילית בהרי הרוקי ולהעביר את הלילה בבית מחסה עם עוד שבעה שותפים הומלסים בחדר על מיטת קומותיים. כמה דברים שלמדתי שם... המסקנה העיקרית - אכסניית נוער בארה"ב היא ממש לא אכסניית נוער שאתם מדמיינים מהטיולים של בית הספר.
זן ואמנות אחזקת האופנוע
כששיאנית העולם במהירות ברכיבה על אופנועים ניגשת אלייך באמצע האוטוסטרדה המהירה בעולם במישורי המלח ביוטה ומחליפה איתך חתימות.
פרפרים בבטן
לרכב ב-160 קמ"ש על גבול מקסיקו-טקסס בתוך ענן של מיליוני פרפרים, לקלוט את זה אחרי כמה דקות כשפרפר נמרח לך לתוך הקסדה - ואז לעצור בצד ולגלות שאתה והאופנוע מלאים בחתיכות פרפרים.
רוכב נגד הרוח
לרכב 1800 ק"מ ב-29 שעות ממיאמי לוושינגטון די.סי, כשסופת הוריקן נושפת לך בעורף במהירות של 320 קמ"ש. המסקנה - כשמטראולוג זקן אומר לכם משהו, תקשיבו לו.
הגרמני והים
לחצות את האוקיינוס האטלנטי באוניית סוחר עם 22 מלחים פיליפינים וקפטן וצי'יף פולנים, כשאיתך נוסע רו"ח פנסיונר גרמני שפונה אלייך כל ארוחה בשפת אמו למרות שהסברת לו 200 פעם שאתה לא דובר אותה. מילא זה, בסוף אתה נקלע לסיטואציה שבה אתה עומד בינו לבין הטבח, שאוחז בידו סכין טבחים בגודל הראש שלך ומנסה להרגיע את המצב.. הגרמני הזה כבר יותר מדי זמן בים.
המוזיקה של הדרום
לגור ארבעה חודשים בנקודה הדרומית ביותר באירופה בדירה של חבר שמעולם לא פגשת - ולנגן כל יום כל היום פלמנקו על הגיטרה שבנית באיי גלאפגוס.
מרקש אקספרס
לחכות לרכבת למרקש בתחנת הרכבת של טאנג'יר כשפתאום זקן מרוקאי קולט שאתה יהודי, מרים טלפון ונותן לך לדבר עם חבר שלו היהודי, שאומר לך שחברו ישמור עלייך.
תקווה מהמדבר
כשאישה צוענייה משוכנעת שאתה הזר ההוא שהגיע מהמדבר, זה שאחריו הכל יהיה יותר טוב.
מרי קריסמס
לחגוג קריסמס עם הקרדינל של סביליה, שהוא במקרה קרוב משפחה גנטי שלך.
פורים וצוררים
ואז לחגוג את משתה פורים מעל הבונקר של היטלר בברלין.
הפלנטה האחרת
להגיע בפעם הראשונה לאושוויץ ולעמוד מול השער עם השלט המפורסם "העבודה משחררת", כשלפתע אתה מוצא את עצמך תופס את ראשו של אדם שנמצא בהתקף אפילפסיה.
רוק 30
לחגוג יום הולדת 30 בדירת אוליגרכים עם סאונה, ג'קוזי ו-15 אנשים שאתה לא מכיר, אחרי שהיית במופע בלט של שלוש וחצי שעות.
טרנס סיבירי
למצוא את עצמך יושב בקרון רכבת באמצע סיביר, כשחבורת חיילי נ"מ רוסים משקים אותך בסאמגון תוצרת בית שפאבל המכונאי של החבורה מכין בעצמו.
מרוסיה באהבה
כמעט להיעצר על ידי שוטרים רוסים מחוץ לקרון הרכבת שלך, כשכל רכושך ונכסיך בעולם נמצאים בקרון, ולהיחלץ מהסיטואציה בעזרת פאבל, שהשקה אותך לילה קודם.
אגם ענקית
להשיט רחפת סובייטית מעל אגם בייקל הקפוא בדרך לכפר של בוראטים באי אולחון, שאשתו של צלם איראני שפגשת בפריז המליצה לך לבקר בו.
מסיבת שחרור
לחגוג שבע שנים לשחרור ולספר את שערך הארוך שהגיע עד לתחת בעצמך על גדות נהר קפוא במונגוליה.
האוויר של סין
לעמוד במרכז בייג'ין ולהסתכל לשמים ולראות את השמש בלי משקפיים. הפיח שם נורא. אחרי יומיים לשכב על מיטת טטאמי בחדר משותף עם עוד ארבעה סינים ויפני במעבורת שחוצה את הים הצהוב ולבכות מרוב צער עד כמה שהוא שחור.
הייקו סאדו-מאזו
למצוא את עצמך בערב הראשון באוסקה במועדון סאדו-מאזו, בגלל שמישהי שפגשת לפני כמה דקות במסעדה רוצה להפגיש אותך עם חברה שלה, מנהלת המועדון, כי לה יש אנגלית טובה יותר ממנה.
סוף העולם שמאלה
להגיע לקמצ'טקה (זה הקצה של העולם) עם אוניית התיירים היחידה שמגיעה לשם בשנה. יש לך רק שש שעות לרדת לחוף ואתה אומר לעצמך שתלך עד שתקבל סימן לחזור, ואז אתה פוגש שני רוסים שיכורים, חושב שהם שודדים לך את הצעיף ובסוף מקבל מהם ברכה ומטבע של רובל מתנה.
כדי להבין את הגבול שלכם אתם חייבים לחצות אותו. קומו מהנוחות וצאו להרפתקה. לכו תגלו.
רוצים לשמוע עוד מדניאל? בבקשה: Ginoleh@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
