בגלל רצח הנערים: מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר הוכר כנפגע עבודה
פרופ' ארנון אפק, ששימש כמנכ"ל משרד הבריאות, תבע את הביטוח הלאומי לאחר שטען כי זיהוי גופות הנערים במבצע "שובו בנים" ואירועים אחרים גרמו להתפרצות מחלת הסוכרת אצלו. הביטוח הלאומי סירב להכיר בכך וטען כי לחץ הוא חלק מתפקידו. השבוע התקבלה תביעתו
פרופ' ארנון אפק(צילום: עידו ארז)
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את התביעה של פרופסור ארנון אפק (57), המנהל בפועל של בית חולים תל השומר ומי שהיה במהלך מבצע "צוק איתן" בשנת 2014 מנכ"ל משרד הבריאות, והכיר בו כנפגע עבודה. זאת, לאחר שנקבע כי קיים קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת שהתפרצה אצלו לבין זיהוי גופות שלושת הנערים החטופים ושביתת האסירים הביטחוניים שאירעו באותה תקופה אשר גרמו לו לדחק (סטרס) חריג.
רצח שלושת הנערים, גיל-עד מיכאל שער, יעקב נפתלי פרנקל ואיל יפרח, בוצע ביוני 2014 בידי מחבלי חמאס, לאחר שחטפו אותם בגוש עציון. גופותיהם נמצאו כשבועיים וחצי לאחר מכן במסגרת מבצע "שובו בנים". בהמשך התחולל מבצע צוק איתן שנמשך 50 ימים בהם התנהלה לחימה בין צה"ל לחמאס וארגוני המחבלים ברצועת עזה.
שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו
אפק נחשב לאחד האנשים המוערכים ביותר במערכת הבריאות. הוא רופא ומומחה לפתולוגיה ולמנהל רפואי וזוכה אות יקיר שירות המדינה.
אפק אף טען בתביעתו כי גם שביתת הרעב הגדולה של האסירים הביטחוניים שבה נאלץ לטפל בראשית דרכו בתור מנכ"ל משרד הבריאות בשנת 2014 גרמה לו ללחץ חריג עקב החשש שמוות של אסירים יביא למלחמה.
למרות זאת, ביטוח לאומי דחה את התביעה של אפק להכרה במחלת הסוכרת והחרפתה כקשורה בקשר סיבתי לאירועי הלחץ שחווה, ואף טען כי לחץ הוא חלק מתפקידו כמנכ"ל.
ייצגה את פרופ' אפק. עו"ד ענת גינזבורג
עוד קבעה השופטת כי "בענייניינו, נוכח האירועים הקשים והסבוכים עמם נדרש התובע להתמודד קבע המומחה כי די בהם כדי 'לגרום לפרוץ המחלה במלוא חומרתה בחודש יולי'. בית הדין קבע לבסוף כי הוכח קיום קשר סיבתי משפטי בין מחלת הסוכרת ממנה סובל התובע ובין האירועים החריגים בעבודתו". משמעות ההכרה הינה מתן קצבה חודשית וטיפולים הנדרשים למחלת הסוכרת.
אפק מסר כי "לא הרגשתי בשום שלב חמלה מצד הביטוח הלאומי וזה מאוד פגע בי אישי,ת ולכן אמרתי שלא אוותר. רציתי להראות שאפשר להיות מנכ"ל משרד הבריאות עם מחלת הסוכרת. לא הסתרתי את המחלה והתראיינתי על כך כדי שאנשים יידעו על הקשר. מקווה שגם ביחס של הביטוח לאומי דבר מה ישתנה. מה יעשה אדם שלא מלווה על ידי עורכת דין כמו שהיתה לי ותמכה בי ולא בקיא בנושא".
גינזבורג מסרה בתגובה: "נוכח האירועים החריגים אשר חווה אפק, על המוסד לביטוח לאומי היה להכיר מלכתחילה בקשר הסיבתי בינם לבין הסוכרת והחלטתו לדחות את התביעה היתה מוטעית. בית הדין לעבודה קיבל בצדק את טענותינו ודחה את עמדת הביטוח הלאומי".
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' ארנון אפק
צילום: עידו ארז
מומלצים
