"אין גל שני בישראל - וההוכחה היא במספרים"

לפי דיווחי משרד הבריאות הגל השני בעיצומו. לטענתם, מתחילת "הגל" הצטברו כבר 5,000 חולים ויותר, במנות יומיות של 100-400 חולים. הגדרתם היחידה של "חולים" אלה היא תוצאה חיובית בבדיקה לנגיף. במאמר קודם הראינו שאחוז גבוה (למעלה ממחצית) מהמוכרזים כ"חולים" הם חסרי-תסמינים (כלומר אסימפטומטיים), וזאת בהתבסס על בסיס הנתונים של משרד הבריאות הקרוי "מאפייני הנבדקים".

נביאי הקטסטרופה הממשמשת ובאה טענו שאין להאמין למשתמע מנתונים אלה מפני שהם מעודכנים שוב ושוב ימים רבים לאחר הרישום הראשוני, ושהתסמינים מופיעים מאוחר יותר. לאחר בדיקה נוספת, ולמרות כל הטיעונים הללו נותר ברור שכמחצית מן הנשאים הם חסרי תסמינים.

משבר הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet

מסתבר שיש עוד סיבות שלא להסתמך אך ורק על בסיס נתונים זה. קריטריון אמיתי לקבלת החלטות אסטרטגיות בדבר הקשחת סגרים חייב להיבנות על נתונים משמעותיים יותר מאשר האם נבדק חיובי לנגיף גם משתעל או מצהיר על כאב גרון. מסתבר שבפינה אחרת של מקבץ בסיסי הנתונים הממשלתי מסתתרים נתונים רלוונטיים עוד יותר – מספר המאושפזים ומצבם. נתונים אלה משכנעים ללא עוררין שאין בישראל גל שני ראוי לשמו.

הגרף שלהלן מתבסס על נתונים ממשלתיים אלה, ומראה את הצטברות "החולים" החדשים (להלן "נשאים", שכן רק נשאות משותפת לכולם). הציור מראה באופן מפורש ש-5,500 הנשאים שהצטברו בחודש האחרון מן הרגע שבו החלה התוספת היומית של נשאים לעלות, הם ברובם המכריע לא-חולים.

קל לראות שהמספר המצטבר של מאושפזים חדשים (מעבר ל-110 בשארית מן הגל הראשון) מגיע עתה ל-130 בלבד (2.4%). לעומת זאת, בגל הראשון, כאשר המספר המצטבר של נשאים הגיע אז ל-5,300 היה אחוז המאושפזים גדול פי 5 (12.4%), עדות לדלילות החולים הממשיים בקרב הנשאים בחודש האחרון. בסופו של דבר האשפוז הוא המייצר את האיומים, ולכן יש להתחשב בו כגורם מרכזי. מוזר שכלי התקשורת מבשרים על פתיחה מחדש של מחלקות קורונה כהוכחה לקיום גל שני. חשבון פשוט מראה שבכל אחד מכ-20 בתי החולים הגדולים יש בממוצע שישה מאושפזים חדשים בחודש שלם. כלומר ההכנות לאסון בבתי החולים הן בשל התחזיות המופרכות, ולא בשל הצפה בחולים.

האיום הגדול באמת הוא מספר המונשמים והמתים. ובכן, הגרף שלעיל מראה בפירוש שלכל עניין וצורך מספר המונשמים קבוע לאורך החודש האחרון כולו. אפקטיבית, כל הגל הזה לא יצר מונשמים חדשים. אך גם אם נתייחס בכבוד לעלייה הקטנטנה בשיעור המונשמים מאז שישה ביוני, ואף ניקח בחשבון את העיכוב הצפוי מיום האשפוז עד יום הצורך בהנשמה, לא נראה שצפויים יותר מתריסר מונשמים מ-130 המאושפזים החדשים עד כה.

אין סיכוי, ולו גם קטן, לשיא של 2,000 מונשמים, מספר המשמש ברגעים אלה בסיס מוצהר להחלטות הממשלה. (אם גם על בסיס נתונים שלא פורסמו). ובעניין הנפטרים, יצויין שמ-5,500 הנשאים החדשים מתו רק 16 (ניתוחינו מראים שחלק מ-28 המתים שנוספו בתקופה זו מתייחס למאושפזים מן הגל הראשון). מספר מתים קטן זה מתאים אף הוא לכך שרוב גדול של הנשאים המדווחים אינם חולים של ממש.

מהיכן צצים כל אלפי הנשאים הבריאים הללו? התשובה לכך כבר תוארה במאמרנו הקודם: יש במדינתנו מזה זמן רב, וכמו בשאר העולם, 1-2% של נשאים אסימפטומטיים. אלה הם בסבירות גבוהה תוצא של הגל הראשון. במאמר הקודם כינינו זאת "התחתית הנסתרת של קרחון הקורונה". זו מורכבת מאנשים שנותרו בריאים למרות חדירת הנגיף לגופם, ורב הסיכוי שכך הדבר בגלל חיסון מוקדם.

בגרף הבא  שנלקח ישירות מאתר משרד הבריאות רואים את השיעור הזה בדיוק של חיוביים לנגיף מכלל הבדיקות. קביעות האחוז מעידה על כך שבמקום לגלות חולים אנו דוגמים בעיקר את תחתית הקרחון. כלומר, מדובר ב"גל" המורכב בעיקרו מבריאים ואולי אף ממחוסנים. וחשוב עד מאד: אם נגדיל עוד יותר את מספר הבדיקות, כולל סרולוגיות, ונמשיך לקרוא לכל נשאי הנגיף "חולים", הצפי הוא שנגיע לאורך זמן למספרי "חולים" בתחום ה-200,000, 2% מאוכלוסית ישראל, גבוה פי 10 מגובה הגל הראשון. מי שיאמין לנתונים אלה יצטרך להתמודד עם השאלה כיצד הפכה לפתע ישראל לשיאנית אחוז החולים לנפש - 2% - לעומת 0.25% כעת אצלנו, ו-0.8% אצל האלופה הנוכחית – ארה"ב.

האחוז הגבוה המוכח של חסרי התסמינים, ובמקביל מיעוט המאושפזים, המונשמים והנפטרים שיצר "גל" זה מעיד שמדובר ב"זנב" של הגל הראשון ותו לא. זנב זה מורכב בהערכה גסה, מפחות מ-60 חולים אמיתיים ליום, כולל בלתי מאושפזים, שיצטברו לכל היותר לאלפים מעטים בעוד חדשיים.

אנו משוכנעים שהמדיניות חסרת השחר של דיווח כל החיוביים לנגיף כלוקים במחלת הקורונה מביאה את המדינה אל עברי פי פחת. יש לחזור מייד להגדרה המקורית של חולים מאומתים: גם נוכחות הנגיף וגם סממנים ברורים של המחלה. אם לא כן, ננודה על ידי כל מדינות העולם בענייני תעופה (תהליך שכבר החל), ונפעיל סגרים בלתי נחוצים בעליל שידרדרו סופית את הכלכלה למקום ממנו לא נוכל לשוב. וכל זאת בשל טעויות חישוב ופענוח. ראוי שכל האמור לעיל יילקח בחשבון ללא דיחוי בהחלטות הנגזרות ממה שבטעות מכונה שובה של המגפה.

פרופ' דורון לנצט הוא פרופסור מן המניין במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן ברחובות, ראש מרכז קראון לחקר הגנום; פרופ' יצחק בן ישראל הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטה, ויו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה