עמי אילון, מה לך ולעלילות שוברים שתיקה?
ראש שב"כ לשעבר, איש שמאל ציוני, נגרר להצטרף לארגון שמהות פעילותו היא שירות הקמפיין האנטי-ציוני. אם נותרה בך טיפת יושרה – חזור בך
עמי אילון(צילום: אורן שלו)
שלום לך עמי אילון.
לפני כמעט שני עשורים היינו שנינו חלק ממחנה השלום. משהו השתנה. משהו קרה למחנה. במקום מאבק לשלום, החל קמפיין למען "זכויות אדם". נשמע מצוין. אלא שלמעשה זה היה הכיסוי לקמפיין ערמומי, מתוחכם ומסוכן. לא עוד מאבק למען הסדר, אלא מאבק שמציג את השליטה הישראלית בשטחים כשורש הרע.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אחד הגופים שקמו אז הוא "שוברים שתיקה" שלקהילת הידידים שלו הצטרפת לאחרונה. כשהם יצאו לדרך, תמכתי גם בהם. הבעיה לא הייתה בעצם חשיפת החריגות. הבעיה הייתה בכך שהחל משלב מסוים הם לקחו את החריגות ועברו לקמפיין שהופך את הקערה: החריגות הן הצבא הישראלי. כדי להוסיף פשע על חטא, אני מזכיר לך כמה מהעלילות שהופצו בעולם על ידי ראשי הארגון.
• יהודה שאול סיפר לקבוצת עיתונאים זרים על "הרעלה של כל מערכת המים" בכפר פלסטיני. לא היה ולא נברא. הוא הוסיף וסיפר על "הכפר שהתפנה מתושביו למשך שנים". לא היה ולא נברא. הסיפור הזה התגלגל והתגלגל, והגיע לנאום הרעלת הבארות של אבו מאזן באו"ם. אבו מאזן חזר בו. שאול לא חזר בו.
• אותו שאול יצא להרצאות באירלנד בחסות TROCAIRE. מה שמטריד יותר מצוי בדברים שאמר חבר הפרלמנט האירי, ריצ'רד בויד בארט, בעקבות אותו ביקור: "יש כאן משטר אפרטהייד טרוריסטי, שברשעות רצחנית הורג חפים מפשע. היו לנו כאן חיילים לשעבר משוברים שתיקה. צריך לקרוא את הספר שלהם (העורך הוא גבריהו), כדי שנבין שכל מה שישראל עושה הוא רצח בזדון". איך בדיוק הטפה אנטישמית כזו מסייעת לשלום?
מנכ"ל שוברים שתיקה אבנר גבריהו. עושה רושם(צילום: לואיז גרין)
• בסיור מודרך שהעביר גבריהו לעיתונאים, לדיפלומטים ולאורחים מחו"ל הוא סיפר על חיילי צה"ל שיורים, עם מכונות ירייה, על אוכלוסייה אזרחית, כמו במשחקי וידאו. נכון או לא נכון? חבריו של גבריהו ליחידה הפריכו את הסיפור. היה שם גרעין של אמת. בשיא האינתיפאדה, ב-2002, היו אירועים בודדים של ירי עם תת-מקלע לכיוון שכונת אבו-סנינא מחברון, שממנה נורו יריות מדי לילה לכיוון השכונות היהודיות. זו לא הייתה שגרה. זה לא היה משחק וידאו. לא היה נפגע אחד מהירי של חיילי צה"ל. זה היה ירי לצורך הרתעה. אבל שוברים שתיקה יצרו רושם שמדובר במשהו שקרוב לטבח המוני.
• אותו גבריהו הופיע באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. על שער החוברת שחולקה שם הופיע מסגד שצה"ל פגע בו. לרוע מזלו היה באולם ג'ונתן אייס, סטודנט אמריקני ששירת בצוק איתן. הוא אמר לו – אני הייתי שם. פגענו במסגד הזה רק בגלל שהוא היה בסיס למנהרת מחבלים, ושני חברים שלי ליחידה נהרגו. גבריהו נותר נבוך ומלמל משהו.
יש עוד הרבה דוגמאות, כך שצריך לשאול: האם ה"עדויות" הללו מקדמות את הפיוס והשלום? ניקח דוגמה משני רבנים, ברנט רוזן ובריאן ואלט, שהשתתפו בסיור של יהודה שאול. שניהם היו ציונים. שניהם הפכו לרועים הרוחניים של JVP ("קול יהודי לשלום"), ארגון שעומד בראש החץ של ה-BDS והמאבק האנטי-ציוני בארה"ב. שניהם סיפרו על ההשפעה המעצבת של שוברים שתיקה על המעבר שלהם מ"ציונות ליברלית" לאנטי-ציונות.
האם יש חריגות? בוודאי. האם חלק מהעדויות נכונות – בוודאי. הבעיה היא בכך שפעילי הארגון יוצרים את הרושם שצה"ל הוא צבא של קלגסים. זה בדיוק מה שטוען בכיר בארגון, נעם חיות. הוא פרסם מאמר תחת הכותרת: "חריג הוא מי שלא מוכן להרוג אזרחים".
וזו בדיוק התעמולה שמפיץ הארגון בעולם. ה-BBC פרסם כותרת: "Israeli military 'fired indiscriminately' in Gaza" בהסתמך על הארגון. אתה יודע, אילון, שזו עלילת דם. צה"ל מעולם לא הורה לפתוח באש על אזרחים. ואתה, אילון, מעניק הכשר לתעמולת הזוועה הזו?
הפגנת שוברים שתיקה במבצע צוק איתן(צילום: מוטי קמחי)
כשהולכים עוד קצת אחורה מוצאים בהנהלה גם את נורית פלד אלחנן. מדובר בדוברת ששקועה עמוק ברטוריקה אנטישמית. הנה ציטוט שלה: "כל התכונות המבחילות שמייחס העולם האנטישמי ליהודים מתקיימות במנהיגי מדינת ישראל: תרמית, הונאה, רצח ילדים ובצע כסף". ה-BDS, שהיא תומכת בו, קטן עליה. היא כבר עמוק במרחבי האנטישמיות. איך, לעזאזל, התעמולה האנטישמית הזאת עוזרת לשלום, לפיוס, להבנה בין העמים?
כבר שנים אני טוען שהשמאל הציוני סובל מרגשי נחיתות מול השמאל הפוסט והאנטי-ציוני. הוא כנוע. הוא נגרר. העובדה שגם אתה, אילון, איש השמאל הציוני, נגרר לארגון שכל מהות פעילותו משרתת את הקמפיין האנטי-ציוני, היא עוד הוכחה. אם נותרה בך טיפת יושרה – אז עשה מעשה. חזור בך.
שלחתי את הדברים לאילון. להלן תגובתו: "מעבר לכל האירועים, הפרטים והאנשים, חלקם אינם מדויקים וחלקם אינו ידוע לי, לדעתי לא זה הדיון. גם אני וגם אתה תומכים בצה"ל אך לא מצדיקים כל פעולה הנעשית על ידי חייל במדים. הנושא המרכזי שהביא אותי לתמוך בעשייתם הוא זכותם וחובתם לספר לנו את המציאות שהם פוגשים במהלך פעולתם בשטחים הכבושים ובמיוחד את המקרים שבהם לדעתם הפעולה אינה חוקית או מוסרית - וחובתנו להקשיב".
המשכנו להתכתב. ביקשתי מאילון שיבהיר לי היכן לא דייקתי. הוא התחמק. בתקווה שאילון מסוגל להתייחס לעובדות, הוא מוזמן לעשות חשבון נפש. עדיין לא מאוחר.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
בן-דרור ימיני
מומלצים
