האוצר: ההוראה מרחוק תעמיק את הפער בין תלמידים
מסמך שהכינה הכלכלנית הראשית באוצר מזהיר שהשיטה שכפתה הקורונה עלולה להחריף את חוסר השוויון. הסיבה: פערים גדולים מאוד בגישה למחשב ולרשת האינטרנט בקרב תלמידים מרקע שונה מבחינה תרבותית או סוציואקונומית. המסר למשרד החינוך: לצמצם את השימוש בשיטה ככל האפשר
הוראה מרחוק באופן נרחב וממושך, כפי שתיושם אם יחודשו ההגבלות של מגפת הקורונה, עלולה להעמיק את הפערים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה בישראל – כך קובע נייר עמדה של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג. המסר של האוצר למשרד החינוך הוא למעשה שיש לשקול את השימוש בשיטה רק בזמן חירום ובאופן מצומצם.
גרינברג בחנה את מידת המוכנות של המשק ליישום ההוראה מרחוק, וקבעה שלחלק לא מבוטל מהתלמידים אין את הכלים המתאימים ללמידה מרחוק: כ-20% מתגוררים במשקי בית ללא מחשב ול-27% אין בבית חיבור לאינטרנט. בנוסף, בעוד שלכל תלמיד מהעשירון העליון יש בממוצע שני מחשבים בבית, רק לרבע מהתלמידים בעשירון התחתון יש מחשב אחד.
המסקנות של גרינברג מבוססות ברובן על הסקר העדכני ביותר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לבחינת הוצאות והכנסות משקי הבית שמתייחס לשנת 2018, ונתונים אלה משמשים את מקבלי ההחלטות במשרדי ההמשלה בתחומים השונים.
הממצאים מלמדים על פערים ניכרים – המגיעים לעשרות אחוזים - במוכנות ללמידה מרחוק בין יהודים לא-חרדים לבין ערבים וחרדים, נתון המעמיד בסימן שאלה את יעילות ההוראה במתכונת זו בקרב קהלים אלה.
המסמך קובע שהאתגר המרכזי של מערכת החינוך ביישום ההוראה מרחוק הוא בהנגשת השירות לכלל התלמידים במערכת ללא תלות ברקע החברתי-כלכלי ממנו הם מגיעים. אתגר זה חשוב במיוחד על רקע העובדה שהפערים בין התלמידים במערכת החינוך היו משמעותיים עוד טרם התפרצות המגפה.
ניתוח הממצאים טרם מרץ 2020 חושף פערים שבמסגרתם רק 6% ו-8% מהתלמידים היהודים הלא-חרדים מתגוררים במשקי בית ללא מחשב ומנוי לאינטרנט (בהתאמה). זאת בהשוואה ל-23% ו-38% בקרב תלמידים ערבים ו-42% ו-72% בקרב תלמידים חרדים בהתאמה.
המסמך מדגיש כי ההוראה מרחוק אפשרה באופן מסוים שמירה על למידה סדירה ורציפה לכלל התלמידים שנבצר מהם להגיע למבני מוסדות החינוך שנסגרו, אך בטווח הארוך עלולה להיווצר בעיה.
גם ליכולות של ההורים יש השפעה
המסמך מייחס חשיבות גם למיומנות של ההורים בהיבט הטכנולוגי: היא מהווה פרמטר מכריע ביעילות הלמידה מרחוק משום שתלמידים בגילאים צעירים אינם יכולים ברוב המקרים להתנהל באופן עצמאי.
בסקר מיומנויות בוגרים (PIAAC) האחרון מ-2015, נמצא כי הממוצע בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת בישראל הוא נמוך ביחס למדינות מפותחות אחרות. מבין 29 המדינות שהשתתפו בסקר, ישראל מדורגת במקום ה-24. חמש מדינות בלבד נמצאו עם ממוצע נמוך יותר. עוד נמצא כי בעלי המיומנויות הנמוכות הם אלה שרמת השכר שלהם נמוכה ביחס לשאר.
ניתוח לפי קבוצות האוכלוסייה מעלה שכ-8.5% מהנבחנים היהודים שאינם חרדים היו חסרי ניסיון במחשב או שנכשלו בהערכת הבסיס בתקשוב, לעומת 33.9% ו-17.9% בקרב הנבחנים הערבים והחרדים. לכן אוכלוסיות אלו הנפגעות ביותר כתוצאה מחוסר מיומנות בסיסית של ההורים.
מהממצאים עולה כי על אף יישום נוהל חירום במערכת החינוך במהלך תקופת הסגר, לחלק ניכר מהתלמידים אין את היכולת ללמוד מרחוק באופן מיטבי. לחמישית מהתלמידים אין מחשב ביתי וליותר מרבע אין מנוי לאינטרנט. יתרה מכך, שיעור התלמידים ללא מחשב וללא אינטרנט עומד על כ-15%.
בחינת מספר המחשבים לפי עשירון הכנסה ממחישה את הפערים בנגישות הטכנולוגית המאפשרת את הלמידה מרחוק: במשק בית בעשירון העליון יש 3.1 מחשבים בממוצע, בעוד שבמשק בית בעשירון התחתון יש פחות ממחשב אחד - 0.64.
גם לגודל המשפחה יש השפעה על הפערים. בהתייחס למספר התלמידים הממוצע במשק בית, הפערים בין העשירונים גדולים אף יותר. בזמן שבעשירון העליון ישנם בממוצע שני מחשבים לתלמיד, בעשירון התחתון ישנם 0.24 בלבד. המשמעות היא שעל כל מחשב בעשירון התחתון יש ארבעה תלמידים בממוצע (בעשירון התחתון נמצאים יותר מחמישית מסך התלמידים במערכת החינוך). למעשה, לרוב משקי הבית בעשירון התחתון אין מחשב או חיבור לאינטרנט והם חסרים את התשתית הנדרשת להוראה מרחוק.
לפנייה לכתב/ת 
