4 מוקשים של החופש שאפשר לפרק

נוסע לפני כמה ימים באוטובוס ושומע דו שיח בין אבא לילד המתבגר שלו:

אבא: "איך היה בבית ספר?"

ילד: "סבבה".

אבא: "היה משהו מיוחד?"

ילד: "לא"

אבא: "איך הולך לך בלימודים?"

ילד: "בסדר"

אבא: "ועם החברים, איך הולך לך איתם?"

"ילד: "סבבה"

אבא: "תגיד, אתה מסוגל לענות לי ביותר פירוט?"

ילד: "סבבה".

אבא: "תאמין לי, הדור שלכם, לא מסוגל לחבר ברצף שתי מילים. אתם מדברים רק באימוג'ים".

ילד: "אבא, אתה באמת רוצה לדעת איך היה בבית הספר או שאתה סתם שואל?"

אבא: "ברור שאני באמת רוצה לדעת"

ילד: "אז שתדע שהיה לי הבוקר ריב נוראי עם יוגב"

בדיוק באותו רגע הנייד של האבא מצלצל. הוא מסמן לילד שימתין ואז עונה לשיחה.

לא חייבים להגיב לכל שיחה והתראה(צילום: shutterstock)

הילד מסתכל על האבא מתוסכל. השיחה ממשיכה. אני יורד בתחנה וחושב לעצמי - מה בדיוק חושבים ההורים שמתוסכלים מכך שהילדים שלהם לא מסוגלים לצרף שתי מילים יחד לשאלות שלהם, אם הם לא מסוגלים כהורים לצרף שני רגעים יחד בכדי לשמוע אותם ולהיות שם בשבילם?

השיחה הזו הזכירה לי שיחה אחרת ששמעתי בקניון שבה אמא אחת אמרה לחברה שלה: "החופש של הילדים מגיע, הלך עליי. איך אצליח לשחק אותה כל כך הרבה זמן תחת העיניים שלהם?"

כי מה באמת מפחיד כל כך אותנו ההורים בחופש, אם לא החדירה של הילדים היקרים שלנו לפרטיות ולמרחב האישי? עד עכשיו דאגנו למלא את התפקיד, עד שהלכו לבית הספר, ומהרגע שהם הלכו היינו אדונים לעצמנו. עכשיו פתאום מבקשים מאיתנו להיות בתפקיד גם בשאר הזמן.

קראו עוד:

גרושים? כך תחלקו את החופש הגדול

אולי אתם מצפים יותר מדי מהילדים?

החופש הגדול - רעיונות לפעילויות אחרות

קבלו ארבעה טיפים קצרים שיעזרו לכם לצלוח את התקופה של החופש:

1. להסתכל על המציאות בעיניים

אפשר תמיד לנהוג כבת יענה, להכחיש, להדחיק את המצב ולהמשיך ולנהוג בשגרת יומנו אבל כולנו יודעים שזה לא באמת יעזור. כן, הילדים כאן והם רואים הכול. המציאות הזו מצריכה מאיתנו היערכות שונה והרבה יותר מדויקת כי אנחנו בתפקיד ההורים והילדים מסתכלים עלינו, מחקים אותנו ולומדים כל דבר מאיתנו. זה המצב, אלו העובדות וכדאי שנכיר בהן כמה שיותר מוקדם.

2. תכנון יומי - לפרק את המוקשים שבדרך

פשוט לקחת דף ועט ולהתחיל לצבוע את הזמן שבו הילדים הולכים להיות איתנו, ואז לראות איפה האזורים המועדים ביותר לחיכוך. נניח שבשעה מסויימת אנחנו רוצים לראות סדרה שלא בטוח שעולים ממנה מסרים חינוכיים שהיינו רוצים שיעברו הלאה לילדים שלנו. במצב כזה נוכל להקליט ולראות אחר כך.

הילדים שמים לב לכל מה שאתם עושים(צילום: שאטרסטוק)

אפשר להחליט שאנחנו הפעם לא צופים בסדרה. אם מחליטים שכן, צריכה להיות מודעות גדולה לתכנים ולמשמעותם כי הילדים מסתכלים. גם כאן הסוד טמון בתכנון. כל מה שנצליח להגיע מוכנים לקראתו, כך נחסוך אי נעימות מיותרת בהמשך.

3. להבין מה הילדים שלנו צורכים

שמעתי כל כך הרבה הורים שמזלזלים בתוכניות הטלוויזיה של הילדים שלהם וקוראים להן 'זבל' וכל מיני כינויים. דבר שמצד הילדים נתפס, ויש לומר ובצדק, כהתנשאות. אם מעולם לא צפיתם בתוכניות הללו, מאיפה אתם יודעים שזה באמת זבל? לכן דווקא עכשיו, בחופש הגדול, זה הזמן לשריין זמן ולהתחיל לראות איזה תוכן הילדים שלכם צורכים.

פשוט שבו וצפו איתם ביחד בתוכניות. מעבר לחוויית הבילוי המשותף, כך תוכלו לראות ממה מורכב התוכן של העולם שמעסיק את הילדים שלכם ועל הדרך תקבלו גם מושג עם אילו תכנים הם מתמודדים.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

4. לא לפסול לפני שמציעים אלטרנטיבה

אחד מהמשפטים שהכי מעוררים מלחמות בין הורים לילדים הוא: "אולי תפסיק כבר לראות כל כך הרבה טלוויזיה? לך תעשה עם עצמך משהו אחר". העניין הוא שלמרות שהמשפט הזה יכול להיות נכון, הוא לא באמת מציע שום בשורה חדשה.

אי אפשר לצפות מילד לעזוב את ההרגלים הקודמים שלו לפני שמציעים לו משהו אחר. נכון, לא תמיד האלטרנטיבה תהיה מרגשת כמו הסדרה או הסרט שהופק במיליוני דולרים, ובכל זאת, ברגע שמציעים לילדים חלופה אחרת, התגובות שלהם כבר יהיו שונות ומכילות יותר.

אז במקום להטיח בהם "אולי תפסיק כבר לראות כל כך הרבה טלוויזיה" אפשר לנסות: "רציתי כבר הרבה זמן לדבר איתך, מה אתה אומר, אולי תעזוב קצת את הטלוויזיה ונשב ונדבר קצת, רק אתה ואני?"

הכי חשוב לזכור שאין באמת ואקום. אם אנחנו מבקשים מהילדים להפסיק עם משהו אחד, אז כדאי מאוד שנציע להם משהו אחר במקום.

שתהיה חופשה נעימה ומוצלחת.

הכותב הוא נשוי ואב לשלושה ילדים, מחנך, חבר מערכת "הגיע זמן חינוך" ויזם חינוכי