טביעת חותם משיבת ציון, מלפני כ-2,550 שנה, התגלתה בי-ם
טביעת חותם שהתגלתה בעיר דוד בירושלים לאחר חורבן בית המקדש הראשון מעידה על ניסיונות לשקם את העיר בתקופת עזרא ונחמיה
טביעת חותם כפולה וחותם חרס המתוארכים לתקופה הפרסית, מהמאה ה-6 לפני הספירה, נתגלו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי בעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים. הממצאים התגלו בשטח שעליו עמד מבנה גדול שנהרס בזמן החורבן הבבלי של ירושלים.
פרופ' יובל גדות מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות אמרו כי הממצאים מאפשרים ללמוד על העיר באותה תקופה, שכן עד כה התגלו מעט מאוד ממצאים מהתקופה הפרסית. טביעות החותם ("בולות") היו פיסות טין קטנות ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מסמכים או מכלים שנועדו לשמור אותם סגורים בדרך ליעדם. החפצים עצמם לרוב לא שרדו אך הבולות, שעשויות מחומר הדומה לקרמיקה, השתמרו והשאירו עדות על קיום מערכות המינהל והאנשים שעמדו מאחוריהן.
"מציאתם של הבולה והחותם בעיר דוד מלמדת שעל אף מצבה הקשה של העיר לאחר החורבן, נעשו מאמצים להשיב את מערכות המינהל לתקינותן, ותושבי העיר המשיכו להשתמש במבנים שחרבו בה", הסבירו פרופ' גדות וד"ר שלו.
טביעת החותם הכפולה נתגלתה על פיסת טין גדולה באורך של 4.5 ס"מ. היא ככל הנראה שימשה לסגירת מכל גדול, אולי קנקן, ולא לחתימת מכתב. על הטביעה מופיעה דמותו של אדם היושב על כיסא גדול ולפניו שני עמודים. החוקרים אמרו כי עיצוב התמונה מעיד כי נעשתה בעזרת חותם מטיפוס בבלי. הדמות היא ככל הנראה מלך והעמודים הסמלים המייצגים את האלים נבו ומורדוך.
ד"ר עידו קוך מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת ת"א אמר כי בארץ נמצאו רק כ-10 פריטים בסגנון זה במספר מקומות, בהם עין גדי וירושלים, שנראה כי היו בשימוש בתקופה הפרסית. בולה נוספת מסגנון זה, אף היא מהקשר של התקופה הפרסית, התגלתה בחפירות שערכה ד״ר אילת מזר בצידה המזרחי של גבעת עיר דוד.
החותם עשוי שבר כלי חרס גדול, מתוצרת מקומית, שעל צידו החיצוני נחרתה מסגרת מעגלית המחולקת לשני מדורים ובהם מספר חריתות ליניאריות. ייתכן שהחריתות מייצגות שתי דמויות, וייתכן שמדובר בחותם פסבדו-אפיגרפי הנושא ציורים שנועדו לדמות לאותיות. בגב החותם ניתן להבחין בשבר המעיד כי ידית הוצמדה שם בעבר.
אורכו של החותם 8 ס"מ - מעיד ששימש לחתימת חפצים גדולים. "מציאתם של פריטים חדשים במדרון המערבי של גבעת עיר דוד מוסיפה מידע רב על אודות מבנה העיר בתקופת שיבת ציון, תקופה שעליה ידענו עד כה בעיקר מהספרות המקראית ובספרי עזרא ונחמיה", אמרו החוקרים. "מיעוט הממצאים מפרק זמן זה הקשה על הבנת מעמד והיקף העיר. הממצאים מהחפירה תחת חניון גבעתי שופכים אור על חידוש מערך המינהל המקומי, במיקום דומה לזה שבו התקיים המינהל גם לפני חורבן בית ראשון, כמאה שנים קודם לכן".
לפנייה לכתב/ת 
