האם ישראל נערכה ליום הסיפוח? "הקבינט לא דן לעומק; משרדי המשפטים והחוץ לא עודכנו"
הבוקר אמור היה להתחיל מהלך החלת הריבונות ביהודה ושומרון, אבל דיון מיוחד בוועדה לביקורת המדינה העלה תהיות קשות בנושא. ראש אגף מודיעין במל"ל הודה: "הדרג המדיני טרם גיבש עמדה". נציג משרד המשפטים סיפר שחרף ההשלכות המשפטיות הצפויות, "לא שילבו אותנו". גם נציג משרד החוץ אמר: "טרם נקבעה מדיניות ספציפית". ראש מועצת שומרון מאוכזב: "זו פארסה"
תאריך היעד להחלת ריבונות ביהודה ושומרון חל היום (ד'), אבל בוועדה לביקורת המדינה עלתה הבוקר תמונה מדאיגה ולפיה הקבינט המדיני-ביטחוני כלל לא כונס עד כה לדיון מעמיק בנושא, ומשרד המשפטים לא היה מעורב בתהליך – חרף הדרישות וההשלכות המשפטיות הנרחבות הנגזרות מהמהלך הצפוי. יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח אמר בדיון כי "לא יכול להיות שהגענו לתאריך והרמטכ"ל לא ראה מפה. עומדת להתקבל פה הכרעה וצריך שיהיה ברור על מה אנחנו מדברים".
הדיון בוועדה לביקורת המדינה עסק באופן קבלת ההחלטות בקבינט בתקופה האחרונה, בעת ההכנות למהלך ועל רקע ממצאי שני דוחות מבקר המדינה: דו"ח יישום חוק המל"ל מ-2012 ודו"ח תהליכי קבלת החלטות בקבינט בנוגע לרצועת עזה לפני צוק איתן ובתחילתו.
ח"כ שלח אמר בפתח הדיון: "בבוקר אמר שר החוץ ברדיו שתהליך ההחלטה הוא של ראש הממשלה, וזה לא יכול להתקיים בלי שיציגו מפות ויקיימו דיונים ביטחוניים ומשפטיים. אם הבנתי נכון, מה שזה אומר הוא בעצם שטרם התקיים דיון כזה".
ח"כ שלח: "הרמטכ"ל אמר בקולו שהוא לא ראה מפות ונערכים לכל מיני תרחישים".
פלד: "אני לא מייצג את הרמטכ"ל".
נציג משרד המשפטים שהגיע לדיון, נעם נוימן, נשאל על הכנות משרדו למהלך וענה: "נכון לעכשיו אנחנו לא משולבים בעבודת המטה במל"ל".
ח"כ שלח: "אבל זה אמור להיות חוק".
נוימן: "נכון לעכשיו לא שולב נציג בדיונים. יש נייר עמדה מדיני שערך המל"ל שמקובל על היועמ"ש. לא נתבקשה ולא הוצעה חוות דעת של משרד המשפטים".
ח"כ שלח: "לא התבקשה חוות דעת ביחס למעמד התושבים הפלסטינים באזור ההחלה?".
נוימן: "לא".
שלח: "זה חשוב גם להגדרת מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית".
נוימן: "לא נתבקשה כזו".
שלח: "אם מגישים דבר כזה בהצעת החוק, יש לכם היערכות?".
נוימן: "יש שיח משפטי בתוך המשרד המשפטים, כהיערכות, אבל לא משהו חיצוני שהתבקש".
נציג משרד המשפטים נוימן נשאל עם קיימת היערכות לתגובה אפשרית של בית הדין הבינלאומי בהאג, וענה: "זה נסקר בנייר העמדה של יועמ"ש משרד החוץ, שכאמור מקובל עלינו ותואם איתנו".
גם ההכנה הדיפלומטית למהלך נידונה בוועדה. סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ, נעם כץ, הודה כי "המדינה טרם קבעה מדיניות ספציפית, אבל יש לנו קווים כללים לאינטרסים הביטחוניים והמדיניים שלנו בנושא. מקשיבים לכל המדינות הללו ושומעים מה יש להן להגיד בנושא".
בסיכום הדיון אמר ח"כ שלח: "הגענו ל-1ביולי ומרגע זה הדבר הזה יכול לקרות כל יום. גם נציג המל"ל שיושב פה לא יודע באיזה תאריך זה יקרה ובאיזו צורה. יש פה קריאה שלנו שהדבר הזה ייעשה באופן הברור, היסודי והשקוף ביותר".
"היום הזה הפך לפארסה גדולה"
חלוף תאריך היעד שהציב ראש הממשלה בנימין נתניהו לתחילת מהלך הסיפוח מעורר מבוכה, אי-ודאות וגם ביקורת בקרב המתנחלים – הן אלה שתמכו בתוכנית טראמפ והן אלה שהתנגדו בשל הסכנות שלטענתם היא כוללת בתוכה.
ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, תקף היום בחריפות: "ההססנות של נתניהו היא זו שמזמינה את ההתנגדויות מארה"ב. הליכוד זה לא לחכות להנחיות מהבית הלבן", הוא הביע חשש מאיבוד ההזדמנות להחיל ריבונות על יהודה ושומרון וציין: "בגין החיל ריבונות על רמת הגולן ביום אחד. הוא העביר שלוש קריאות בכנסת ולא נתן לאף אחד הזדמנות להתנגד. לצערי, עם נתניהו זה לא כך. אנחנו שומעים כבר שנה וחצי על הריבונות מבלי שקורים דברים בשטח. היום הזה הפך לפארסה אחת גדולה".
בטקס הנחת אבן פינה להקמת שכונה בהר ברכה, שבו השתתפו ח"כ חיים כץ וח"כ איילת שקד, העביר דגן יחד עם השניים מסר תקיף לראש הממשלה. "פה בהנחת אבן הפינה היה אמור להיות ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא היה צריך להניח את אבן הפינה, ולהכריז מכאן על הריבונות על כל מרחבי ההתתיישבות אתרי התנך והמרחבים ביהודה ושומרון" אמר דגן. "בפועל, אנחנו מקבלים מריחת זמן".
ח"כ כץ אמר: "אני קורא לראש הממשלה לא לחכות לא לכחול לבן ולא לאמריקנים, ולהכריז על טיפוחה וסיפוחה של הר ברכה יחד עם כל הישובים ובלי חילופים. מספיק עם השלטון הצבאי. שיבואו החוקים והתנאים כמו בקריית אונו וכמו בשוהם".
ח"כ איילת שקד אמרה: "אני חושבת שיש עדיין חלון הזדמנויות. ראש הממשלה יכול לעשות צעד אמיץ, להיות אמיץ, ולהחיל ריבונות על ההתיישבות מבלי לתת תמורה. אנחנו צריכים לשאוף והדרישה צריכה להיות להחיל ריבונות על כל שטחי יהודה ושומרון".
מנכ"ל מועצת יש"ע יגאל דילמוני אמר הבוקר לאולפן ynet: "נתניהו התחייב שיחיל את הריבונות ואנחנו מצפים שזה יקרה. אנחנו נמתין, נבקש ונלחץ שזה יקרה. אנחנו לא נכנסים לדאון. אסור לפספס את ההזדמנות ההיסטורית הזאת, אבל מצד שני לא נסכים שזה יבוא עם מדינה פלסטינית ופגיעה בהתיישבות".
- ח"כ איילת שקד אמרה כאן קודם שבני גנץ והערבים הכניעו את נתניהו וסיכלו את הסיפוח היא שוגה?
"נחכה ונראה. זה היה הנושא המדיני המרכזי שעליו נתניהו דיבר בבחירות ועל סמך זה בחרו אותו. שליש מהתושבים ביו"ש הצביעו לליכוד".
- לתחושתך הוא מפחד?
"אני מרגיש שיש עליו לחץ גדול מאוד, כולל מאמרים שמפורסמים נגד החלת הריבונות".
- אפרופו, המאמר של ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הבוקר ב"ידיעות אחרונות". הוא מגדיר את עצמו ציוני והוא מתנגד לסיפוח. זה לא משנה שום דבר?
"אני מעריך אותו מאוד, אבל שלא יתערב בזכויות שלנו על ארץ ישראל".
- אתה חושב שנתניהו שיודע שזמנו של טראמפ בבית הלבן קצוב, וכשמישהו כמו ג'ונסון מביע התנגדות - הוא ירד מהעץ?
"אנחנו מצפים שהוא יעשה את זה גם עם הסכמה של טראמפ וגם אם טראמפ לא יגיד לו כלום. הנשיא לא יפעל נגד ישראל, הוא לא כמו אובמה".
גם משמאל נמשכת ההתנגדות להליך הסיפוח המתוכנן. אחרי סרטון "המתנה שקיבל דב נבון מדונלד טראמפ", העלתה קואליציית שתי המדינות של יוזמת ז'נבה סרטון חדש בהשתתפות השחקנים יוסי מרשק וצחי גראד, בניסיון להעביר מסר שלפיו שהמהלך מהווה "כניעה למיעוט קיצוני-משיחי" שעומד בניגוד לעמדת רוב אזרחי ישראל, יפגע בביטחון ויחליש את הכלכלה.
"הסיפוח הוא חלק מתורת השלבים של גורמים קיצוניים המוכנים לוותר על המדינה בשם שלמות הארץ", אמר מנכ"ל יוזמת ז'נבה, גדי בלטיאנסקי. "במקום ללבות את אש הסכסוך, צריך לדבר עם הפלסטינים ולהגיע איתם לפתרון שתי המדינות".
לפנייה לכתב/ת 
