לראשונה הוצגה תצפית של הסתעפות קרני אור
התגלית המדעית של חוקרים בטכניון הושגה באמצעות הקרנת אלומת לייזר על קרום בועת סבון. התגלית פותחת תחום חדש בתוך האופטיקה - זרימה מסועפת של האור וסוללת נתיבים לאפיקי מחקר חדשים באופטיקה ובאופטו-פלואידיקה
חוקרים מהטכניון הדגימו לראשונה תצפית ניסויית בהסתעפות קרני אור. הממצאים התפרסמו הערב (יום ד') על שער כתב העת המדעי היוקרתי Nature. את המחקר ערכו הדוקטורנט אנטולי (טוליק) פצוק וד"ר מיגל בנדרס, שהיה פוסט-דוקטורנט בטכניון והיום הוא חבר סגל ב-CREOL, מכון המחקר לאופטיקה ופוטוניקה ב-UCF, בהנחייתם של נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון ופרופ'-מחקר מוטי שגב מהפקולטות לפיזיקה ולהנדסת חשמל.
החוקרים הסבירו כי כשגלים עוברים דרך תווך שיש בו הפרעות - תווך לא הומוגני - הם מתפזרים, ולעתים מתפזרים לכל הכיוונים. פיזור האור הוא תופעה טבעית המתרחשת במקומות רבים בטבע והוא, לדוגמה, הגורם לכך שהשמיים נראים לנו כחולים.
לדברי החוקרים, מתברר שכאשר ההפרעות האמורות משתנות על פני מרחקים גדולים מאורך הגל, נוצר דפוס פיזור ייחודי מאוד: האור יוצר ערוצים (ענפים) של עוצמות מוגברות, וערוצים אלה ממשיכים להסתעף שוב ושוב ככל שהגל מתקדם. תופעה זו נצפתה לראשונה בתנועת אלקטרונים כבר בשנת 2001, ונקראה בשם "זרימה מסועפת" (Branched Flow). בעקבות אותה תגלית הועלתה ההשערה שזרימה מסועפת תתקיים גם בסוגי גלים אחרים בטבע ובהם גלי קול ואפילו גלי ים. כעת גילו חוקרי הטכניון את התופעה האמורה בעולם האופטיקה, ודרך הניסויים באופטיקה התגלו תכונות חדשות של התופעה ורעיונות חדשים לחלוטין.
"הזרימה המסועפת של האור לא הייתה התופעה שחיפשנו מלכתחילה," הודה פרופ' בנדרס. "מטרת המחקר הייתה לעצב אלומות של לייזר בתווך שהוא מרחב עקום - קליפה כדורית דקה. הקליפה הדקה ביותר שאנו מכירים היא בועת סבון, ולכן שיגרנו קרני לייזר לתוך הקליפה המולקולרית של בועת סבון. אבל כשהצלחנו ליצור בועת סבון מספיק יציבה כך שניתן לשלוח את האור הלייזר לתוכה - גילינו להפתעתנו שהאור מסתעף בתוך הקליפה שוב ושוב כמו ענפים וענפי משנה שצומחים מעץ".
פרופ' בנדרס הוסיף: "עברה שנה עד שהבנו שההסתעפויות נובעות משינויים קטנים בעובי הקליפה, אשר משתנה מנקודה לנקודה. במצב רגיל שינויים כאלה מפזרים את האור לכל הכוונים, אולם מסתבר שכאשר 'הפרעות העובי' האלה אינן אקראיות לחלוטין, אלא הן בעלות גודל אופייני (כמו הרים וגאיות) - האור מתפזר מהן על ידי יצירת הסתעפויות".
במהלך המחקר הקרינו החוקרים קרן לייזר על קרום סבון דקיק, שעוביו משתנה באופן אקראי. הם גילו שכשהאור נע בתוך הקרום הוא יוצר ענפים ארוכים - זרימה מסועפת. לדברי הדוקטורנט טוליק פצוק, "באופטיקה אנחנו עובדים בדרך כלל קשה כדי לאפשר לאור לנוע כאלומת אור צרה וממוקדת, אבל כאן הופתענו לגלות שהמבנה האקראי של קרום הסבון מיקד בעצמו את האור ויצר תמונה המזכירה ענפים של עץ. הטבע מזמן לנו הפתעות, וזו אחת מהן".
נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, אמר: "ההצלחה בהדגמת התופעה של זרימה מסועפת של האור באופטיקה פותחת דרכים חדשות לחקירה ולהבנה של תופעות גליות. שום דבר אינו מלהיב יותר מגילוי של תופעה חדשה בטבע, וזו ההדגמה הראשונה של התופעה האמורה בגלי אור. מסתבר שכשהטבע מחייך אפשר לגלות תופעות מרתקות במערכות פשוטות מאוד, ולשם כך עלינו רק להיות קשובים מספיק. היה כאן מאמץ משותף של חוקרים מתחומים שונים, עם השקפות שונות ורקע שונה, שהוביל לגילויים מרתקים".
פרופ' סיון, שהוא גם חבר סגל בפקולטה לפיזיקה ומחזיק הקתדרה ע"ש ברטולדו באדלר, הוסיף: "ההצלחה בתצפית על זרימה מסועפת של האור פותחת אפשרויות חדשות במחקר, החל באפיון התווך שבו האור מתקדם בדיוק רב מאוד וכלה במעקב מדויק אחר ענפים אלה ולימוד תכונותיהם".
פרופ'-מחקר מוטי שגב, מחזיק הקתדרה ע"ש ד"ר בוב שילמן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התייחס גם הוא לתוצאות המחקר: "יש כאן תגלית מדעית שפורסמה על שער מגזין Nature בזכות העובדה שהיא פותחת תחום חדש באופטיקה, אפילו שכרגע אין לה יישומים מידיים. הסיפור של התגלית הזאת מעניין מאוד - הסטודנט טוליק חיפש דבר אחד וגילה תופעה אחרת לגמרי, ובמקום להתעלם ממנה ולהמשיך בחיפוש הראשוני הוא שאל את עצמו, ואותנו, מה קורה כאן. כך אני מלמד את הסטודנטים שלי לעבוד - תמיד להתבונן בעובדות הניסוייות כפי שהן ולא להתעלם מתופעות שאנחנו רואים ומתקשים להסביר. טוליק ומיגל הצליחו לשפר את מערכת הניסוי משמעותית, למדו לייצב את בועות הסבון כך שלא התפוצצו למרות הסיב האופטי הדוקר אותן (דרכו האור מוכנס לבועה), עד לרמה שאיפשרה לבודד את הפיזיקה שפועלת כאן. נדרשה לנו עוד שנה שלמה כדי להבין שאנו רואים בעצם זרימה מסועפת של האור (Branched Flow of Light), תופעה שמעולם לא נחקרה בהקשר של גלי אור".
ומה לגבי העתיד? פרופ'-מחקר שגב אמר: "בעקבות התצפית הזאת נוכל לחשוב על המון כיוונים חדשים. לדוגמה, שליטה בהסתעפות האור כדי לשלוט בזרמים בתוך נוזל, או שילוב של סבון וחומר פלורוסנטי שיהפוך את הענפים למקורות לייזר זעירים, או שימוש בקרום הסבון כפלטפורמה לחקר התנהגות גלית. המחקר פורץ הדרך הזה יכול להוביל למחקרי המשך מגוונים בתחומים רבים, וכפי שנהגנו פעמים רבות בעבר, גם כעת אנחנו שואפים לחקור וללכת למחוזות שאיש עוד לא ביקר בהם".
פרויקט המחקר נמשך כעת במעבדותיהם של פרופ'-מחקר שגב ופרופ' סיון בטכניון, ובמקביל במעבדתו החדשה של פרופ' מיגל בנדרס ב-UCF. המחקר נערך במכון למצב מוצק בשיתוף עם מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה (RBNI) בטכניון.
לפנייה לכתב/ת 
