📷
ב-45 שנות קיומה, ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט הספיקה לסמן את כל התיבות: סיפור מקור טיפוסי וגדוש בהשראה; התבססות וצמיחה אסטרונומית; האשמות במונופוליזציה ושערוריות משפטיות; השפעה גלובלית ושינוי חברתי; מהפכות מיתוגיות, ארגוניות ותרבותיות; דמויות מפתח מוצלחות, וכאלה שפחות. כיום מדובר באחת מחמש ענקיות הטכנולוגיה (לצד אפל, אמזון, גוגל ופייסבוק), שבניגוד לאחרות, מצליחה לשמור בשנים האחרונות על תדמית נקייה וחיובית בסך הכול.
עוד כתבות למנויים:
- נביא אמת: הקאמבק של ביל גייטס
באקלים החברתי הנוכחי זה לא דבר מובן מאליו. פייק ניוז ורשתות חברתיות, תיאוריות קונספירציה, אלגוריתמים מרושעים, כלכלת מעקב והפרות פרטיות בממדים עצומים, ומעל לכול הרבה יותר מדי כוח - כל אלה מאפיינים את השיח הרווח בנוגע לענקיות הטכנולוגיה. תאגידי הענק שסימלו רק לפני כמה עשורים את המימוש המוחלט של החלום האמריקני, שנתפסו כרוח של חדשנות ושל שינוי חברתי עמוק, ניצבים כיום במרכזן של שערוריות פוליטיות ואזרחיות חדשות לבקרים. ומיקרוסופט? טפלון. כלום לא נדבק.
חלק גדול מזה קשור בעובדה שענקית התוכנה מוכרת מוצרים, לא מידע. המודל הכלכלי שלה אינו מבוסס פרסום, מה שמשאיר אותה הרחק מעין הסערה הציבורית בכל הנוגע לחופש הביטוי, פייק ניוז וצנזורה של הרשת. אבל ההיסטוריה של מיקרוסופט כוללת האשמות במונופוליזציה, ניצול כוח, מניעת תחרות ונסיונות פירוק, וכדי להבין לעומק את הסיפור שלה צריך להתחיל מההתחלה. ארבעה טינאייג'רים עם עניין מוגבר במכונות מחשוב מחליטים להקים מועדון תכנות בבית הספר הפרטי שבו הם לומדים, בסיאטל שבוושינגטון. בין היתר הם כותבים קוד לאוטומציה של מערכת השעות הבית-ספרית, ועוסקים ביוזמות שונות במטרה להרוויח קצת כסף כיס. שניים מהם, ביל גייטס ופול אלן, יהפכו להיות המייסדים השותפים של מיקרוסופט.
גייטס סיפר שההורים שלו בכלל חלמו שיהיה עורך דין. אחרי שסיים את לימודיו בתיכון, התקבל לאוניברסיטת הרווארד - אבל במקום ללכת אחרי החלום של אמא, לקח קורסים דווקא במדעי המחשב ובמתמטיקה. וכן, בכמו כל סיפור מקור הייטקיסטי טוב, גייטס נשר מהלימודים אחרי שנתיים לטובת יוזמה מקצועית, ויחד עם אלן הקים את מיקרוסופט ב-1975 בניו מקסיקו.
בתחילת שנות השמונים הם חזרו לאזור סיאטל והתמקמו בבלוויו השוכנת מצידו השני של האגם, כשהגיעה הצעה מ-IBM לשיתוף פעולה. יצרנית החומרה שהתמקדה במחשבים אישיים נזקקה למערכת הפעלה, ומיקרוסופט סיפקה פתרון. כש-MS-DOS הגיע לעולם, מיקרוסופט הפכה לסיפור הצלחה. מתוך הנחה ש-IBM לא תישאר בודדה במערכה של ייצור מחשבים אישיים, גייטס סירב להעניק לה את זכויות היוצרים למערכת שלו. ההחלטה הזו השתלמה: כשעוד ועוד תואמי PC הגיעו לשוק, הדרישה למערכת ההפעלה של מיקרוסופט הפכה כמעט לסטנדרט בתעשייה המתפתחת. בשנת 1983 כבר רשמה החברה רווחים של 55 מיליון דולר.
ב-1985, הגרסה הראשונה של מערכת ההפעלה ווינדוס הגיעה לשוק, אך לא הצליחה לייצר אלטרנטיבה ראויה למערכת ההפעלה במחשבים האישיים של אפל או ליהנות מההצלחה שלה זכתה MS-DOS. יותר מחמש שנים אחר כך, עם ווינדוס 3.0, מיקרוסופט התחילה לצבור פופולריות ולקבל הכרה רחבה יותר. מכאן, "חלונות 95" ו"חלונות 98" כבר זכו לתפוצה בקנה מידה גלובלי, והפכו את מיקרוסופט לכוח אדיר בשוק המחשבים האישיים, בשימוש פרטי, במשרדים ובמוסדות חינוך בכל העולם.
ההשקה של ווינדוס הגיעה עם אסטרטגיה ברורה: לאחר שמיקרוסופט החלה לפתח גם יישומי מחשב - וורד (שהושק ב-1983), צייר (1985) ואקסל (1987) הם הבולטים והמוכרים שבהם - היא קשרה בין מכירות יישומי המחשב לבין מערכת ההפעלה ווינדוס. בפומבי, גייטס התייחס לענף האפליקציות של מיקרוסופט כמשהו שנעשה "על הדרך", אבל בפועל היה בלתי אפשרי לנתק אותם משימוש בווינדוס. כך החל להתגבש המונופול של מיקרוסופט בשוק התוכנות למחשבים אישיים.
מיקרוסופט עלתה על הרדאר של ועדת המסחר הפדרלית בארה"ב כבר בשנת 1992, ומאוחר יותר גם על זה של משרד המשפטים. הסכם פשרה שנחתם בשנת 1994 הכריע כי מיקרוסופט תפסיק לשלב מוצרים שונים אל תוך מערכת ההפעלה שלה ולקשור אותם אליה בלעדית, אבל זה לא הספיק. ב-1998 נפתחו הדיונים המשפטיים, ומיקרוסופט הואשמה בחסימת תחרות ובניצול כוחה בשוק התוכנה, הפעם בקשירת דפדפן אינטרנט אקספלורר אל מערכת ההפעלה הפופולרית.
העדות של גייטס נרשמה בדפי ההיסטוריה כמגומגמת ומגוחכת. מילולית, השופט שהופקד על תיק הענק ההיסטורי נתפס מגחך לא פעם למשמע התשובות המתחמקות והאמירות הווכחניות. במהלך המשפט הציגו התובעים עדויות לכך שהסרת דפדפן אינטרנט אקספלורר מובילה להאטה משמעותית, שיבושים וקריסות של מערכת ההפעלה. לגייטס הוצגו תכתובות מייל שהוכיחו את האסטרטגיה הפנימית, ומיקרוסופט הואשמה במונופוליזציה, ונדרשה לעבור פירוק לשתי יחידות נפרדות - אחת עבור פיתוח מערכת ההפעלה, והאחרת עבור פיתוח יישומים נפרדים.
קטע מהתצהיר המדובר של גייטס
אבל מיקרוסופט לא פורקה. אחרי ערעורים, דיונים והתאמות נחתם הסכם פשרה שחייב את החברה לשתף את ממשק פיתוח האפליקציות שלה עם חברות חיצוניות. המתנגדים להסכם הפשרה טענו שמיקרוסופט קיבלה הכשר וחסינות לפעולות האנטי-תחרותיות שלה; התומכים סברו שמיקרוסופט נפלה קורבן ללוביסטים של ענקיות מתחרות, שנשארו מאחור וחיפשו לנשל אותה מכוחה. 20 שנה אחרי התביעה נגד מיקרוסופט, האיום הרגולטורי בפירוק ענקיות כמו פייסבוק נראה כמו בדיחה לא מוצלחת.
ביל גייטס הוא כנראה הפנים הכי מוכרות במיקרוסופט, אבל הוא בהחלט לא היה שם לבד. בשנת 2000 מונה סטיב באלמר למנכ"ל הענקית, וכיהן בתפקיד במשך 14 שנים. באלמר וגייטס היו החברים הכי טובים: הם הכירו עוד בהרווארד, ובאלמר שימש בתפקיד השושבין בחתונתם של ביל ומלינדה. בשנותיו כמנכ"ל, מיקרוסופט עברה מהפך תדמיתי. הפופולריות שלה השאירה אותה במצב של קיפאון נוח, אבל החדשנות שאפיינה את החברה בשני העשורים הראשונים לקיומה התחלפה בלאות. במקום להוביל פיתוחים חדשים, מיקרוסופט השתרכה מאחור.
באלמר היה דמות. ההופעות הבימתיות שלו בכנסים, אירועים והשקות הפכו תדיר לסרטונים ויראליים; הוא הביע התנגדות נחרצת לקונספט של קוד פתוח וכינה את מערכת ההפעלה לינוקס "קומוניזם"; אבל האמירה המזוהה ביותר עימו, ולא לטובה, הייתה כנגד אפל - כשהצהיר אחרי השקת האייפון הראשון שאין שום סיכוי בעולם שהמוצר הזה יקנה לו נתח שוק משמעותי. עם פרישתו ממיקרוסופט, הוא והחבר הטוב גייטס ניתקו קשר לחלוטין.
ואז הגיע המנכ"ל החדש. סאטיה נדלה צמח מתוך מיקרוסופט, ושם לו למטרה להחזיר את הרוח החדשנית לענקית המנוונת, לייצר תרבות ארגונית חדשה ולפעול להעצמה חברתית באמצעות טכנולוגיה. בהיותו מהגר מהודו, נדלה הוא ההיפוך המוחלט של קודמיו, ואנטיתזה לדימוי השמרני הרווח בהיי-טק. הוא דיבר בפתיחות על הורות לילד עם צרכים מיוחדים, ושיתף כי האתגרים המשפחתיים והאישיים שלו הם חלק משמעותי באידיאולוגיה העסקית של מיקרוסופט כיום.
קשה שלא להיות ציניים כלפי ענקית טכנולוגיה שבשנה שעברה ציינה אבן דרך בדמות שווי שוק של טריליון דולר, ושההיסטוריה שלה עמוסה בפרקטיקות חוסמות תחרות, כוחניות ושליטה מוחלטת בשוק התוכנה. ובכל זאת, בתוך שנים ספורות נדלה הביא קבלות: השקעה בשירותי הענן Azure שסגרה למיקרוסופט חוזה של 10 מיליארד דולר עם הפנטגון; רכישת פלטפורמת הפיתוח והקוד הפתוח GitHub בעסקת ענק; רכישת לינקדאין; השקעה בטכנולוגיות מציאות מעורבת - והשקת שני דגמים של "הולולנס"; השקת בקרי שליטה אדפטיביים לבעלי צרכים מיוחדים עבור קונסולת המשחק Xbox; וגם לידה מחודשת של דפדפן ומנוע חיפוש - שני יישומים שבהם הדשדוש של מיקרוסופט בלט במיוחד.
אבל השינוי המשמעותי ביותר, כנראה, קורה בתוך מסדרונות החברה עצמה. נדלה מפמפם מנטרות שמדגישות גיוון חברתי ותעסוקתי, שוויון הזדמנויות והעדפה של חדשנות מבוססת שיתופי פעולה על פני פוליטיקה פנימית וביורוקרטיה מתישה. מטה מיקרוסופט ממוקם ברדמונד שבסיאטל, והיא מעסיקה כיום יותר מ-150 אלף עובדים ברחבי העולם, מתוכם כאלפיים בישראל. המעבר להשקעה בתחומי הסקיוריטי הוביל לשורת רכישות של סטארטאפים ישראליים, ובתחילת השנה נודע כי מיקרוסופט מקימה דאטה סנטר בגבולות המדינה בהשקעת עתק.
רגע אחרי התפרצות משבר הקורונה העולמי הודיע ביל גייטס כי הוא פורש מדירקטוריון מיקרוסופט, ומשאיר את האימפריה שהקים לפני 45 שנים מאחור. הוא מושקע כיום בעיקר בפעילות פילנתרופית במסגרת קרן ביל ומלינדה גייטס שאותה הקים עם אשתו, וממוקד ביוזמות לפיתוח חיסון לנגיף הקורונה.
