גזענות בפייסבוק זה רע. אבל אנטישמיות?
על רקע מחאת השחורים בארה"ב מחרימים מותגי על את הפרסום ברשת החברתית. אבל שנאת מיעוטים אחרים, בהם יהודים, פחות מפריעה להם
לאחר הרצח של ג'ורג' פלויד בארה"ב נתקלו הרשתות החברתיות בגל חדש של ביקורת על הדרך שבה הן מטפלות - או יותר נכון, לא מטפלות - בשיח השנאה וההסתה לאלימות על גבי הפלטפורמה שהן מספקות. הליגה נגד השמצה (ADL) חברה אל ה-NAACP (האגודה הלאומית לקידום אנשים צבעוניים) וארגונים אחרים להשקת קמפיין מדיה תחת הכותרת "עצרו את השנאה למטרות רווח", הדורש ממותגים מסחריים להחרים את שירותי הפרסום בפייסבוק לחודש יולי.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אלא שלאותן חברות, המתפארות כעת בנקיטת עמדה נגד הגזענות, לא הייתה שום בעיה להשתמש בשירותי הפרסום של פייסבוק בתקופות אחרות, בזמן שאחרים סבלו מההסתה שרווחה בה. למשל, כדוגמה שרלוונטית אלינו, בשנים 2016-2015, כשישראלים נרצחו על בסיס יומי על ידי טרוריסטים פלסטינים שהשתמשו או הושפעו מההסתה ועידוד האלימות ברשת החברתית (וזו כאמור רק דוגמה: האדישות שלהם ניכרה כלפי גילויי גזענות ושנאה נגד מוסלמים, להט"בים ואחרים).
הפלטפורמות של פייסבוק משמשות במשך שנים לגיוס והרחבה של קבוצות שנאה, כולל אלו התומכות בעליונות הגזע הלבן, איסלאמיסטים קיצוניים וקבוצות אנטישמיות. תוכן הכולל הכחשת שואה, רוויזיוניזם היסטורי, תיאוריות קונספירציה אנטישמיות וקריאות מפורשות לאלימות זוכה גם היום למיליוני צפיות ושיתופים, ללא תגובה מצד המפרסמים.
המתרחש בין דפי פייסבוק לא מנותק מהמציאות בשטח. בשנים האחרונות נרשמה בעולם עלייה חדה באירועי האלימות האנטישמיים. ובכל זאת, אף אחד מהמותגים שכעת מבקרים את פייסבוק, כולל קוקה קולה ו"יוניליוור", לא שיקפו מעולם את החובה המוסרית שלהם לנקוט עמדה ברורה נגד אנטישמיות, ולא הצהירו שמלחמה בגזענות חשובה מספיק כדי להחרים מודעות בפייסבוק.
פטגוניה ו-Verizon Wireless, שניים ממותגי הפרסום הבינלאומי המובילים בעולם, אישרו גם הם את מחויבותם, הפתאומית יש לציין, לשוויון גזעי. פטגוניה אפילו הגדילה לעשות וציינה ש"אנו נמשוך את כל המודעות בפייסבוק ובאינסטגרם, באופן מיידי, עד סוף יולי לפחות, בהמתנה לפעולה משמעותית מענקית המדיה החברתית". ונשאלת השאלה: על איזה פעולה משמעותית הם מדברים?
מובן שטוב שהציבור והקהילה העסקית סוף סוף שמים לב לבעייתיות בשיח השנאה ברשתות החברתיות, אבל עדיין - המותגים הללו מנצלים סוגיות חברתיות בהתאם לאינטרסים שלהם. בניסיון לפצות על דמי הפרסום שלהם הם מנסים לקושש יחסי ציבור תחת מעטה ההתנגדות לגזענות. אם למותגים הללו באמת היה אכפת מהסתה נגד קהילות מיעוטים באשר הן, הם היו נוקטים עמדה ברורה מוזמן.
בנוסף, כלל לא ברור אם מרבית המותגים הללו ימשיכו לפרסם מודעות באופן בינלאומי בפייסבוק, או באמצעות רשת הקהל של פייסבוק, המציגה מודעות בפלטפורמות של צד ג'. תרגיל היח"צ הזה עלול להתגלות כחסר משמעות.
הליגה נגד השמצה טוענת שטקטיקה זו של ניצול אחריות תאגידית למשיכת כספי פרסום תבהיר לפייסבוק שהיא תשלם מחיר אם היא תיכשל בהתמודדות נגד שיח השנאה. הרעיון עצמו אצילי, אין ספק, אבל אחרי שנים התעלמות, קצת קשה להאמין בכנות שלו.
- אמילי שריידר, מנכ"לית Social Lite Creative, עוסקת בשיווק דיגיטלי ומתמקדת בהסתה אנטישמית ואנטי-ישראלית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
