חודשים לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית, ממשל טראמפ מתכוון לעלות שלב בלחץ שהוא מפעיל על איראן ועל המעצמות שעדיין רואות את עצמן מחויבות להסכם הגרעין מ-2015. וושינגטון מתכוונת ליזום מצב משברי בזירה המשפטית והבינלאומית שיאלץ את איראן ואת המעצמות לפתוח את הסכם הגרעין הישן, ולתקן את הפגמים והפרצות שיש בו ולנסח הסדר חדש.
לשיטתם של מבקרי הסכם הגרעין הישן, ובראשם ישראל, ארה"ב ומדינות המפרץ הערביות, הסכם הגרעין הישן פגום מיסודו מפני שהוא מעניק לאיראן לגיטימציה בינלאומית להקים מערך לפיתוח וייצור חומר בקיע (אורניום מועשר ופלוטוניום) שבעוד כחמש שנים יאפשר לה להתחיל לייצר נשק גרעיני.
כמו כן, ההסכם הישן והחלטת מועצת הביטחון 2231 שנתנה לו תוקף, פתוחים לפרשנות שאיראן מנצלת כדי לפתח ולייצר טילים, והחל מאוקטובר הקרוב יוכלו האיראנים גם לרכוש ולייצא נשק וציוד לחימה ללא הגבלה. גם את שתי הפרצות האלה נחושות ארה"ב וישראל לסגור.
פגם חמור נוסף בהסכם מ-2015 מנקודת הראות של ארה"ב, ישראל והמדינות המפרציות, הוא שאינו דורש מאיראן להגביל את פעילותה החתרנית באמצעות ועבור גורמי הציר השיעי הקיצוני שמערערת את היציבות במזרח התיכון.
לכן התקבלה כבר לפני כמה שנים החלטה בירושלים למוטט את הסכם הגרעין באמצעות שיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב. ישראל, כמו ממשל טראמפ, מאמינה שזה הנתיב העיקרי שדרכו אפשר לשנות את ההתנהלות החתרנית של האיראנים באזור, מבלי להיכנס עימה לעימות אלים גדול וישיר.
החלטתו של טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין ב-2018 הייתה הצעד הגלוי הראשון שהניב המאמץ הזה, אבל התבצעו ועדיין מתבצעים צעדים נוספים. לדוגמא, החומר של ארכיון הגרעין האיראני שהמוסד הוציא מטהרן והעביר אותו בשלמותו לסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם, ועל בסיסו אותרו הפרות של הסכם הגרעין שהוכרזו רשמית.
אך הסיוע המודיעיני הוא רק ערוץ אחד. במישור הדיפלומטי פועלת ישראל לשכנע חברות במועצת הביטחון להאריך את אמברגו הנשק על איראן, שתוקפו יפוג באוקטובר השנה. לפי דיווחים, גם בתחום המבצעי דואגות כל העת ישראל וארה"ב למנוע מאיראן את הפריצה המהירה לעבר הגרעין. אפשר להניח, שעל פי פרסומים זרים הפיצוץ בנתנז היה אירוע מבצעי כזה שנועד גם לשלוח מסר מרתיע לאיראנים.
אולם "מקסימום הלחץ" שארה"ב מפעילה על האייתוללות, ובסיועה הפעיל של ישראל במישור המודיעיני, המבצעי והדיפלומטי, לא הביא עד כה את התוצאות המקוות. מאז פרישתו של טראמפ מהסכם הגרעין איראן נמצאת במצוקה הכלכלית החמורה בתולדותיה, והקורונה רק החמירה את האפקט המצמית של הסנקציות האמריקניות.
אבל למרות שההנהגה השמרנית בטהרן נאלצה לדכא בכוח קטלני את המהומות שפרצו נגדה, היא מסרבת בינתיים לשנות את המדיניות שחותרת לנשק גרעיני ולהגמוניה אזורית. אפילו הנשיא האיראני הפרגמטיסט, רוחאני, מסרב להתיישב לשולחן עם נציגי ארה"ב לפני שוושינגטון תבטל את הסנקציות המוטלות כעת על ארצו.
במקום זה, האיראנים, בתמיכה ובהסכמה שבשתיקת האיחוד האירופי, רוסיה, וסין (החתומות ומחויבות להסכם הגרעין), ממתינים לבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר. בטהרן, כמו במוסקבה, בבריסל ובבייג'ינג מקווים שאחרי הבחירות, מתישהו בתחילת השנה הבאה, אפשר יהיה להיכנס למו"מ מחודש בתנאים נוחים יותר. אם מפני שייבחר נשיא חדש, או משום שטראמפ משוחרר מאימת בחירות נוספות יחליט לגלות גמישות.
אבל טראמפ ומזכיר המדינה הניצי שלו מייק פומפאו אינם מתכוונים לשבת ולחכות. כך גם במשרד החוץ בירושלים. הסיבה היא שהאמברגו על ייצוא ורכש של נשק וציוד לחימה שמוטל על איראן עומד לפקוע ב-18 באוקטובר. כבר שנים שאיראן מפרה את האמברגו, כשהיא מעבירה טילים וציוד לדיוק טילים ללבנון או כשהיא שולחת כטמ"מים וטילי שיוט לח'ותים בתימן.
אבל החל מעוד כמה שבועות היא תוכל, בעודה משוחררת מהגבלות כלשהן, לרכוש מרוסיה וסין נשק מכל הסוגים, כולל פלטפורמות כבדות כמו מטוסים, טנקים וצוללות חדישים. די ברור מדוע ארה"ב, ישראל והמפרציות הערביות רוצות שמועצת הביטחון תאריך את האמברגו. באותה מידה ברור למה רוסיה וסין אינן מסכימות שהאמברגו יוארך, ואף הודיעו שיטילו וטו על הצעת החלטה בעניין זה שתביא ארה"ב למועצת הביטחון.
תוצאות הדיונים שהתקיימו בעניין זה באו"ם הביאו למבוי סתום שפועל לטובת האיראנים. אבל ארה"ב, אחרי תיאום עם גורמים מדיניים ודיפלומטיים בירושלים, החליטה ליצור משבר שיעמיד גם את האירופים, רוסיה וסין בדילמה לא פשוטה.
פומפאו הכריז שאם האו"ם לא יאריך את האמברגו על איראן, ארה"ב תנצל סעיף בהסכם שמאפשר לכל מדינה שחתומה עליו לבטל כליל את ההסכם הזה. זאת באמצעות הסעיף המאפשר לכל אחת מהחתומות להכריז על "החזרה לאחור" של ההסכם. במצב כזה לא רק שההסכם כולו בטל ומבוטל, אלא שגם הסנקציות הנושכות של האירופים, הרוסים והסינים חוזרות למקומן.
המהלך הזה כרוך בסיכון לא מבוטל. עד כה איראן נמנעה מלהכריז רשמית שהיא פורשת מההסכם כדי למנוע מהאירופים, מסין ומרוסיה להצטרף לטראמפ ולפרוש איתו. לטהרן יש עניין שלא לצרף את המעצמות למעגל העוינות נגדה, ולגרום להן להצטרף לסנקציות האמריקניות המוטלות עליה כבר עכשיו. זו גם הסיבה שבגללה האיראנים נזהרים שלא למתוח את החבל יתר על המידה כשהם מפרים כמה מסעיפי הסכם הגרעין.
אבל אם טראמפ ופומפאו יחזירו את המצב לאחור, גם איראן הנואשת תהיה משוחררת מהגבלות והיא עלולה לייצר פרובוקציות שירתיעו את האירופים מהחזרה לסנקציות שהיו לפני יולי 2015. קיימת גם אפשרות סבירה שהאירופים, רוסיה וסין בעצמם יחליטו לצפצף על סעיף "החזרה לאחור" בהסכם הגרעין וימשיכו ביחסיהם עם איראן כרגיל, למרות ההתחייבות המשפטית. במצב כזה הן מפרות את החוק הבינלאומי ואת הכללים שעל פיהן מתנהלת הקהילייה הבינלאומית.
אין טעם להעמיק בתסבוכת המשפטית-דיפלומטית הזו שמדינת ישראל, משרד החוץ שלה וקהיליית המודיעין שלה מלאו תפקיד חשוב ביצירתה. די אם נדע שמדובר בשלב חדש ומשברי שיזמו ארה"ב וישראל כדי להגביר את הלחץ על איראן ועל הקהילייה הבינלאומית במטרה לשבור את הסטטוס קוו.
המטרה היא להגיע להסדר חדש בין איראן למעצמות בעניין הגרעין, הטילים והחתרנות האיראנית, ולהמשיך את האמברגו גם אחרי 18 באוקטובר. גורם דיפלומטי בכיר בירושלים העריך שאיראן לא תשבור את הכלים ותימנע מפרובוקציות או מצעדי התגרות חמורים בתגובה על המהלך האמריקני בספטמבר.
האייתוללות ימשיכו להמתין בסבלנות לבחירות בנובמבר, ואז יחשבו מסלול מחדש. ישנה גם אפשרות שרוסיה, סין והאירופים יגיעו לפשרה עם ממשל טראמפ בעניין האמברגו לפני סוף ספטמבר, אבל בינתיים אין לכך סימן. נראה שלמרות המגפה ששואבת אליה את כל תשומת הלב העולמית, בעוד שבעה שבועות יתחיל לגאות המתח במזרח התיכון.