צעיר אתיופי זוכה. שופט: הוא נעצר בשל צבעו?
שופט העלה את האפשרות ששוטר שעצר צעיר בחשד להחזקת סכין פעל ממניעים גזעניים, אך לא הכריע בה. לבסוף נקבע שהחיפוש היה לא חוקי
בית משפט השלום בתל אביב זיכה לאחרונה
מחמת הספק צעיר ממוצא אתיופי מעבירות של החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. השופט ירון גת תהה אם המעצר השנוי במחלוקת קשור לצבע עורו של הצעיר, והתייחס בהכרעת הדין לשיטת ה"פרופיילינג" – ייחוס מסוכנות לאדם בשל השתייכותו לקבוצה גזעית, אתנית, לאומית או דתית.
לפי כתב האישום, בפברואר 2017, בסמוך לסניף ביטוח לאומי באור יהודה, החזיק הנאשם בכיס מכנסיו סכין יפנית שלא למטרה כשרה. עוד נטען כי הנאשם הפריע לשוטר לבצע את תפקידו כשהשליך את הסכין הצידה במהלך החיפוש.
הנאשם כפר במיוחס לו. הוא טען שלא החזיק סכין וממילא לא הוציא אותה מכיסו ולא השליך אותה. לדבריו החיפוש שביצע השוטר היה בלתי חוקי ויש לפסול את הראיה שהושגה מכוחו, שכן הוא לא עשה דבר שהיה בו כדי להקים עילה חוקית לחיפוש.
בעדותו בבית המשפט סיפר השוטר שראה את הנאשם מתכופף "בדרך לא טבעית" ו"מתעסק" ליד השיחים בסמוך לעמדת הבידוק הביטחוני. הוא חשד שהצעיר מסתיר סמים וכשהתקרב אליו הוא השליך דבר מה לחצר של הביטוח הלאומי. בהמשך ערך עליו חיפוש שבמהלכו הצעיר השליך מכיסו הצידה דבר נוסף, בהמשך התברר שמדובר בשתי סכינים יפניות.
השופט ירון גת כתב שבעדות השוטר היו סתירות ואי דיוקים, כולל בסוגיות מהותיות. "מתקבל הרושם כי השוטר לא דייק בדבריו די הצורך ונטה לתאר את מהלך האירוע באופן מופרז", כתב.
גם עדות הנאשם הותירה על השופט רושם מתחמק ומיתמם. כך למשל, הוא לא ידע לספר מדוע התכופף ליד השיח ואף לא ענה בבירור מה בכלל עשה במקום. עם זאת, קבע השופט, ליבת גרסתו לפיה שלל את החזקת הסכין הייתה עקבית מהרגע הראשון.
לקביעת השופט, בהתנהלות השוטר נפלו פגמים וניכר כי אצה לו הדרך לנקוט פעולות מרחיקות לכת ביחס לנאשם הכוללות תפיסה, עיכוב וחיפוש על הגוף, מבלי לברר תחילה אם קיימת הצדקה לנקיטה בכל אחת מהפעולות הללו.
השופט הבהיר כי הוא סבור שהחיפוש שאותו ערך השוטר על גופו של הנאשם היה בלתי חוקי וכי יש לפסול את הסכין שנתפסה מכוחו. זאת מאחר שגם אם ההתכופפות של הנאשם הייתה חשודה, לא היה בסיס לחשד שהוא נשא עמו סם מסוכן.
בהקשר זה כתב השופט כי אין להתעלם מהשאלה המטרידה שמא יש קשר בין העובדה שהנאשם הוא צעיר כהה עור בן העדה האתיופית לבין העובדה שהאירוע התדרדר במהירות לכדי עיכובו, חיפוש על גופו ובסופו של דבר אף לכדי מעצרו. הנאשם עצמו העיד כי "בכזאת גזענות לא נתקלתי. אם מישהו אחר היה עובר ומתכופף לא היו פונים אליו".
השופט ציין כי לנוכח הקביעה שהחיפוש לא היה חוקי, אין צורך להכריע בשאלה זו אלא לאפשר לה להדהד ברקע הדברים. הוא הוסיף כי "לדאבון הלב, פשתה במקומותינו התופעה המכונה "פרופיילינג", שעניינה ייחוס מסוכנות לאדם בשל עצם השתייכותו לקבוצה גזעית (...) גם בהיעדר מידע קונקרטי על מסוכנות". "יש לגנות פרקטיקה זו מכל וכל", סיכם השופט וזיכה את הנאשם מחמת הספק.
- להכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המדינה: יחידת תביעות תל אביב
- ב"כ הנאשם: עו"ד שמואל פלישמן
- עו"ד ניצה כהן עוסקת בפלילי
- הכותבת לא ייצגה בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
מומלצים