זמן קצר אחרי שהתגרשתי, א' יצרה איתי קשר. לא היו לי חברות רווקות אחרות בזמנו, גם חברות גרושות עדיין לא היו לי, והנשואות, ובכן, היו נשואות מאוד. א' ליוותה אותי בצעדיי הראשונים לתוך הרווקות החדשה. בעזרתה למדתי לאן יוצאים בימי שישי כשאני בלי הילדה, שנים אחרי שכבר שכחתי איך זה מרגיש לעלות על מיני ולצאת למסיבה, ובעקבותיה נכנסתי לעולם שלא הכרתי עד אז - אפליקציות היכרויות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא אשכח את הרגע שבו א' שאלה אותי בתמיהה: "את לא יודעת מה זה אוקיי-קיופיד?", ומיד ציידה אותי בהוראות הפעלה. הרגשתי שחזרתי לשוק בגרסה משודרגת, עם יותר ניסיון וביטחון מאשר בעבר. מצד שני, גיליתי שהעולם שהכרתי לפני שהתחתנתי, השתנה לגמרי. אם לפני שהתחתנתי היינו יוצאים לבליינד-דייט, היום יוצאים לדייט לא בלי שראיתם האחד את השנייה בכמה זוויות אפשריות. בתור מי שהייתה רגילה לעולם הפשוט יותר של פעם, נטול הסמארטפונים, פתאום לא היה לי כל כך פשוט, ואני ממש לא לבד בזה.
"הייתי נשואה 16 שנים במהלכן פיתחתי קריירה תובענית בהיי-טק. הייתי סביב הבית, הילדים והעבודה, וכל החברים שלי היו נשואים. כשהתגרשתי מצאתי עצמי ממש מול שוקת שבורה. החלום על משפחה עם אבא, אמא, שני ילדים וכלב נגוז. הייתי בשוק. פתאום אין מי שיחליף את הנורה בבית, אין עם מי לחלוק את המטלות, עול הפרנסה, את חוויית היום שחלף, ועיקר נטל גידול הילדים היה עליי", מספרת שרית דן-יפת (42), גרושה זה ארבע שנים ואם לשני בנים בני 11 ו-14.
מה עשית כדי להתרגל לשגרה החדשה?
"בשנה הראשונה לקחתי את הזמן להבין את המציאות החדשה: איך אני הולכת להתמודד לבדי עם כל כך הרבה רבדים של אחריות. לקח לי זמן לאסוף את עצמי, התרכזתי בגידול ילדיי, בלי כוונה, ניסיון או רצון להכיר בן זוג. המחשבה על זוגיות הייתה רחוקה ממני שנות אור. בחלוף תקופת ההסתגלות, חשבתי לעצמי שהגיע הזמן לנסות להכיר חבר לחיים. חשבתי שזה הולך להיות פשוט, הרי היו לי מחזרים, ובאופן טבעי פניתי לאפליקציות כי הייתי בטוחה שככה מכירים היום. אחרי בדיוק שני דייטים הבנתי שזה לא בשבילי.
"אין לי מספיק זמן או סבלנות בשביל אינספור הדייטים שאצטרך כנראה לעבור עד שאמצא את האחד שלי. הבנתי גם שלפני שאני נכנסת לזוגיות חדשה, אני צריכה לפרגן לעצמי זמן איכות לבד, להבין מי אני בלי אף אחד לצידי, ואיזה סוג של זוגיות אני מאחלת לעצמי. לבסוף, הבנתי שלפני הכול אני צריכה חברים טובים שאוכל פשוט ליהנות איתם".
כך התגלגלה שרית להבנה שהפתרון נמצא בקבוצות בפייסבוק, אבל הדרך עדיין נראתה לה ארוכה. "מה לי ולקבוצות המוניות?", היא שאלה את עצמה. "הייתי בטוחה שזה לא בשבילי. אני שקטה, צריכה מספר חברים טובים ומעדיפה בילויים אינטימיים והיכרות מעמיקה על פני התפזרות לכל עבר".
מה השתנה בכל זאת?
"הוזמנתי לקבוצת פייסבוק שנראתה לי שונה במהותה. היא הייתה נראית ערכית עם שיח אותנטי ואנשים כלבבי. בהמשך הלכתי לראשונה למפגש של הקבוצה, שם הכרתי את שלוש חברות הנפש שלי כיום. באותו הרגע נגמרו הימים של להיות לבד, אלא אם כן אני בוחרת בכך".
בהמשך, הצטרפה שרית לניהול אותה הקבוצה, והיום היא מנהלת קבוצת פייסבוק משלה, שנקראת "מפגשים מסוג הגו"ג שרון ומרכז". "הבנתי שאני לא רוצה להיות בקבוצה עם אנשים מכל קצוות הארץ אלא לתחום אותם לאזור הגיאוגרפי שמתאים לי, כשהמטרה היא באמת לצאת מהמסכים ולהיפגש. אם את יוצאת לשתות עם חברים, את בכל מקרה תיהני, ואם על הדרך מישהו מוצא חן בעינייך, אפשר להמשיך משם לבד בלי המתח של הדייט הראשון ובלי האכזבה של דייט כושל. אני מכירה עשרות זוגות שנוצרו בדרך הזו", היא אומרת. "הקבוצה מאפשרת איחוד לבבות, התייעצות, שיתוף ותמיכה, והתיחום הגיאוגרפי הוא פרקטי. בתור אדם חברותי שאוהב אנשים ולא מסתדר עם האפליקציות, כל הקשרים הזוגיים שהיו לי נולדו מאותם מפגשים חברתיים".
יניב בן משה (42), גרוש ואבא לילד, מספר שמי שעזרו לו יותר מכל בתחילת הגירושים היו חברים גרושים אחרים. זו גם הסיבה שברבות הימים הוא פתח קבוצת גרושים-גרושות בפייסבוק, וקרא לה, "divorced israel - גרושים ביחד", אותה קבוצה שאליה הצטרפה שרית בתחילת הדרך.
למה קבוצת פייסבוק ולא לחפש אהבה באפליקציות?
"באפליקציות יש משהו מלחיץ. פתאום אתה מקבל פניות מנשים, חלקן נשואות או רווקות, ואתה מבין שאם לא תבין מה בדיוק אתה מחפש, מהר מאוד תלך לאיבוד בכל השפע המדומה הזה".
מה באמת חיפשת בהתחלה?
"חיפשתי אוזן קשבת. זו הסיבה שפתחתי את הקבוצה - כדי ליצור קהילה שתחבר בין גרושים וגרושות לצורך מפגשי היכרות, טיולים ותמיכה. זה יצר לי עולם חדש שלא הכרתי. תוך מספר שבועות מצאתי אותי ואת הילד מוקפים בחברים חדשים וכולנו מטיילים ומבלים ביחד, בדיוק כמו שרציתי".
לא זו בלבד, יניב בעצמו פגש את זוגתו הנוכחית בזכות הקבוצה שהקים. "ראיתי אותה במפגש הראשון של הקבוצה, היא הגיעה למעט מאוד זמן. בסיום המפגש תשאלתי את כל מי שהיו שם, בניסיון לברר מי הבחורה, אבל אף אחד לא ידע לומר לי. בחלוף חודש וחצי, לגמרי במקרה, ראיתי אותה במסיבה. ביררתי את שמה ופניתי אליה במסנג'ר כבר באותו הערב. בתגובה היא סיפרה לי שהיא בדיוק סיימה קשר, והיא לא רוצה להתחיל משהו חדש. עברו עוד חודשיים וקיבלתי ממנה הודעה שהיא רוצה להצטרף לטיול משפחות שארגנתי. מאז אנחנו כבר עשרה חודשים ביחד".
אם גם אתם נפלטתם לעולם הפנויים-פנויות, השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא מה באמת אתם רוצים? אם השנייה ירדתם ממדרגות הרבנות לצלילי "חופשי זה לגמרי לבד", אתם עדיין לא מוכנים לחשוב בכלל על קשר רציני חדש, ופרק ב' נשמע מפתה כמו לתקן פנצ'ר ברכב, ייתכן שכל מה שאתם צריכים כרגע זה פרטנר להעביר איתו ערב סקסי בזמנים שאתם בלי הילדים.
במקרה כזה אתם מוזמנים להכיר את אפליקציית טינדר הידועה לשמצה. בטינדר אין מקום להרבה מלל, אתם מוזמנים לציין את הסטטוס ומספר הילדים בהם בורכתם, להעלות לכרטיס את שלוש התמונות הכי מחמיאות שלכם ולהתחיל להחליק ימינה (ללייק) ושמאלה (לדיסלייק). מניסיון, מומלץ לא להניח את האפליקציה פתוחה ליד ילדה בת ארבע. היא עשויה למצוא בזה משחק נחמד.
נשים, גם אם כל מה שאתן מחפשות כרגע הוא סטוץ, אני ממליצה להימנע מתמונה פרובוקטיבית מדי, שתמגנט אליה הצעות מגונות ותמונות שלא בטוח שרציתן לראות. גם כך, בתור גרושה טרייה גברים יעוטו עלייך בלי שתעשי דבר. הם מרגישים שאת עדיין לא יכולה להכיל קשר רציני, והם צפויים להידבק אלייך כמו זבובים. הכיני עצמך להצעות מגונות ובוטות (לא תמיד מגברים פנויים בלבד), ואני מבטיחה לך שמהר מאוד תלמדי לדפדף מהר יותר שמאלה.
באופן כללי, חשוב לזכור שהאפליקציות שתיחשפו אליהן ייצרו אצלכם תחושה מדומה של שפע, קצת כמו להכניס ילד לחנות ממתקים, ולבקש ממנו לבחור ממתק אחד בלבד. בהנחה שאתם לא רוצים להפריז בכמות הסוכר שהאוצר שלכם יצרוך, תצטרכו לבחור בקפידה את הממתק הכי נחשק שגם פחות מזיק בריאותית. רק תשימו לב שמרוב שפע, אתם לא נשארים בסוף לבד במיטה.
אם חשקה נפשכם בזוגיות חדשה, נסו את "אוקיי-קיופיד". יש סיכוי גבוה שתפגשו גם שם את אותם אותם פרופילים שפגשתם בטינדר, אבל לפחות יהיה לכם קל יותר להבהיר שאינכם מחפשים סקס מזדמן אלא קשר משמעותי יותר. כאן כבר יש יותר מקום לכתוב על עצמכם וכדאי שתנצלו אותו (במידה).
המלצתי היא שתנסו לראות מעבר לתמונות, ולקרוא קצת על הבן אדם (בהנחה שגם הוא כתב יותר משורה). זכרו שלא כולנו פוטוגניים, וחבל לפספס חיבור טוב בגלל רושם ראשוני מוטעה. טיפ נוסף הוא להיזהר לא להתבלבל מהמבחר. אם מצאתם מישהו שראוי להתעכב עליו ומעניין אתכם, תתעכבו, תבדקו, תנו את תשומת הלב הדרושה כדי להכיר באמת, ואל תצאו מנקודת הנחה שבכל רגע נתון קיים מישהו טוב יותר שמחכה לכם. זוהי רק אשליה, וכידוע "תפסת מרובה לא תפסת".
לא בא לכם על אפליקציות? בדיוק כמו שרית ויניב, אפשר להצטרף לקבוצה אחת (או יותר) מקבוצות הפייסבוק שמיועדות לגרושים ולגרושות, וצצות להן באותה התדירות כמו התראות להיכנס לבידוד בגל השני של הקורונה. תמצאו למשל את "אחרי הרבנות זה יעבור", "הגימלים", "גרושים ביחד - Divorced Israel", "מתחילים מחדש – פרק ב'", "מתחילים מחדש - קבוצת הצעירים", "גרושים גרושות", "גו"ג-מרכז" ואפילו את PLUS ONE, שמיועדת לגרושים עם ילד אחד.
תוכלו להצטרף לטיולים בשבתות עם הילדים, טיולים בשבתות בלי הילדים, קבלת שבת משותפת על חוף הים או מסיבות גרושים-גרושות סוערות, ולקינוח אולי אפילו למצוא בת/בן זוג על הדרך. קבוצות כאלה גם מאפשרות לכם להכיר לילדיכם חברים חדשים, ובכך אולי להקל עליהם במעט את כאב הגירושים הטרי.
בדיוק כמו באפליקציות, גם כשמדובר בקבוצות בפייסבוק נדמה שכולם נמצאים כמעט בכולן, וגם הן מרגישות כמו ביצת היכרויות אחת גדולה. אלא שבשונה מהאפליקציות, רוב הקבוצות מקיימות גם מפגשים של חברי הקבוצה מחוץ למחשב, ומאפשרות לחזור ולהכיר בדרך הקלאסית – פנים אל פנים.
בשורה התחתונה, אחרי שנים של הורות ונישואים, להיות לבד יכול להיות מאתגר ולא נעים. בעיקר בתקופה הראשונה שאחרי הגירושים, כשיש רצון לברוח מהלבד הזה. עם הזמן תתרגלו אליו, ואפילו תגלו שזהו זמן חיוני למדי. נצלו את הזמן הפנוי כדי לטפח את התחביבים הישנים, או ליצור חדשים, ובעיקר כדי לעשות את מה שאתם הכי אוהבים. ברגע שתהיו מוכנים לזוגיות חדשה, היא כבר תמצא אתכם. וזאת לא עוד קלישאה.
