קוקייה ללא גבולות
קוקייה נמרצת במיוחד חצתה בשנה האחרונה 26 אלף קילומטר וביקרה ב-16 מדינות. בדרך, היא הפכה לכוכבת רשת בינלאומית וסיפקה עוד מידע חשוב על דפוסי הנדידה של הציפורים בעולם
עבור רבים מאתנו, בימי קיץ נטולי-חו"ל אלה הגעגועים לטיסות מרקיעים שחקים. בטייוואן, למשל, הגעגועים האלו יצרו לאחרונה טרנד של "טיסות לשום מקום", שכוללות צ'ק אין, דיוטי פרי, המראה ונחיתה, אך מסתיימות כעבור שעתיים באותו שדה תעופה שבו התחילו.
עם זאת, בזמן שאנחנו מקורקעים, בעלי החיים המכונפים שסביבנו עפים כאוות נפשם, חוצים גבולות בינלאומיים ולא עוטים מסכות פה ואף. מסע מרשים אחד כזה תועד לאחרונה כשזכר קוקייה פעלתן במיוחד עף כל הדרך ממזרח אסיה עד לדרומה של אפריקה ובחזרה, לאורך לא פחות מ-26 אלף קילומטר, וסחף אחריו עוקבים נלהבים רבים מרחבי העולם.
עוד כתבות בזווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
האם ספירולינה תציל את דבורי הדבש?
האם ישראל היא באמת מעצמת אנרגיה מתחדשת?
שמו של הנוסע המתמיד הוא אונון (Onon, על שם נהר שזורם במונגוליה), והוא משתייך למין קוקייה אירופית (שמצוי גם בישראל). אונון המריא ביוני 2019 מעמק חורח שבמונגוליה כשמשדר קטנטן מחובר לגופו, ועד חזרתו למונגוליה, ב-27 במאי 2020, הוא חצה 27 פעמים קווי גבול בינלאומיים וביקר במספר כולל של 16 מדינות, כשהמרוחקת ביותר הייתה זמביה.
אונון הוא אחד מחמש קוקיות שנדידתן תועדה במיזם מיוחד, שכלל מלבדו שלוש ציפורים מהמין קוקייה אירופית ופרט מהמין קוקייה מזרחית (Oriental Cuckoo), אך הוא היחיד שגם שיבתו תועדה. גורלן של הציפורים האחרות לא ידוע: ייתכן שהן לא שרדו את המסע הארוך והקשה, או שהמשדרים שלהן פשוט הפסיקו לפעול.
מסעו של אונון משך תשומת לב רבה בקרב גולשים מרחבי העולם. ניתן היה לעקוב בזמן אמת אחר נדידתו באתר האינטרנט ובדף הטוויטר של המיזם, וגולשים רבים שאלו שאלות סקרניות על אונון ומסעו. גם בתי הספר המקומיים במונגוליה היו מעורבים בתהליך, והם סייעו בבחירת השמות שהוענקו לקוקיות ועקבו אחר הנדידה במסגרת לימודיהם.
במאי, כשאונון חזר, הוא הופיע בטלוויזיה ובעיתונות המונגולית, והפך לסלבריטאי גם מחוץ למדינה. כיום הוא מעביר את ימיו בעמק חורח, שבו ניצבות מולו משימות חשובות לא פחות מנדידה: הגנה על נחלתו מפני זכרים מתחרים והזדווגות עם כמה שיותר נקבות.
הן זוהי הקוקית
הקוקיות נקראות בעברית ובשפות שונות רבות על שם הצליל הייחודי שמפיק הזכר, אותו "קוקו" שמוכר גם משעוני הקוקייה שמהם מגיחה דמותן. הקוקייה ידועה בכך שהיא לא מגדלת את גוזליה בעצמה: היא מטילה בקיניהן של ציפורים ממינים אחרים את ביציה, וממשיכה בדרכה. גוזלי הקוקייה בוקעים זמן קצר לפני האחרים, והם דוחפים אל מחוץ לקן את הביצים האחרות. כך, האם מאכילה את גוזל הקוקייה בלבד, שלעתים מגיע אף לממדים גדולים יותר משל אמו ה"מאמצת". בישראל אפשר למצוא מלבד הקוקייה האירופית גם את הקוקייה המצויצת, שנפוצה יותר בארץ, ושגוזליה גדלים במקרים רבים בקיניהם של עורבים אפורים.
הקוקיות נודדות בחיפוש אחר מזונן העיקרי: הזחלים, שנפוצים בעיקר במקומות חמים וגשומים. קוקיות אירופיות רבות מעבירות את הקיץ בעמק חורח שבמונגוליה. כשמזג האוויר משתנה הן נודדות להודו, שם הן שוהות בעונת המונסונים. כשזו מסתיימת הן ממשיכות אל מזרח אפריקה, וכשהקיץ מתחיל שוב בחצי הכדור הצפוני הן חוזרות בחזרה למונגוליה.
"המסע של אונון הוא בהחלט הישג מרשים, אלה מרחקים לא קטנים לציפור כזאת", אומר פרופ' יוסי לשם, חוקר ציפורים במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובחברה להגנת הטבע. לדבריו, עד השנים האחרונות, ביצוע מעקב כזה לא היה אפשרי. "משקלו של המשדר לא יכול לעלות על 4 אחוזים ממשקל הציפור", הוא אומר. "בעבר המשדר שקל 70 גרם, ולכן היה אפשר לחבר משדרים רק לציפורים גדולות, כמו חסידות, נשרים או עיטים, ולא לקוקיות, שהן ציפורים קטנות יחסית". קוקיה אירופית שוקלת כ-130-110 גרם, כך שמשדר כזה בהחלט היה מכביד עליה. "היום יש משדרים הרבה יותר קטנים, ולכן אפשר לעקוב גם אחרי ציפורים קטנות יותר", אומר לשם.
ציפורים בשמי ישראל
נדידת ציפורים היא תופעה שמוכרת היטב משמי ישראל. "ישראל היא אחד המקומות המיוחדים בעולם מבחינת נדידת ציפורים, עוברות מעלינו 500 מיליון ציפורים פעמיים בשנה", אומר לשם. עקב כך, גם אצלנו מתבצעים מעקבים אחר ציפורים נודדות. דוגמה למחקר כזה היא מעקב שבוצע אחר כ-120 חסידות, שאותו ערך לשם כחלק משיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב ומכון מקס פלאנק לאורניתולוגיה שבגרמניה. "שילבנו במיזם גם את מערכת החינוך, ותלמידים יכלו לעקוב אונליין אחרי החסידות הנודדות", הוא אומר.
אחת הציפורים המוכרות מהמחקר הייתה החסידה פרינצסה, שגם זכתה לתשומת לב תקשורתית בישראל ובגרמניה. "במשך לא פחות מ-13 שנים רצופות, פרינצסה עפה מגרמניה לדרום אפריקה ובחזרה, מסע שאורכו הכולל עומד על 22 אלף קילומטר, ובכל שנה היא חזרה באותו זמן ולאותו קן בדיוק", אומר לשם.
מיזם אחר של מעקב אחר ציפורים שפעיל כיום הוא "עופות דורסים בשידור חי", שבמסגרתו מצלמות שהוצבו בקיניהם של ציפורים מהמינים נשר, עקב עיטי, אוח עיטי וחיוויאי משדרות את המתרחש אונליין 24 שעות ביממה, במטרה לחשוף את הציבור לחייהן של הציפורים ולחשיבותן ועל מנת להפיק תובנות לצורך השמירה על העופות הרגישים. בחודש שעבר המשדר שנשאה אחת מנקבות הנשר (עוף שנמצא בסכנת הכחדה חמורה בישראל) שתועדה במסגרת המיזם הפסיק לעבוד, והחוקרים גילו שלמרבה הצער היא התחשמלה למוות. המעקב המצולם אחר גוזלה היתום מאם של הנקבה איפשר לחוקרים לבחון את כמויות המזון שהוא מקבל מאביו, שנותר לבדו עם הגוזל, ולאחר מחשבה רבה על פתרונות שיאפשרו לגוזל הפגיע לשרוד למרות אובדן אמו, הוחלט לנקוט בצעד יצירתי ולראשונה בעולם לספק אוכל לגוזל באמצעות רחפן.
למען הציפורים, למען האדם
הקוקיות לא מוגדרות כמין פגיע או בסכנת הכחדה, אך מספריהן נמצאים במגמת ירידה, ואם זמינות המזון באתרי הנדידה שלהן תרד, בגלל השפעותיו של משבר האקלים, למשל, או בגלל השפעות אחרות מעשי ידי אדם כמו פגיעה והרס בתי גידול, הדבר עלול לסכן אותן. לכן, למעקבים אחריהן ואחרי ציפורים אחרות, יש חשיבות רבה, משום שהם אוספים מידע על מצבן ומעלים את המודעות בציבור לקשיים שעומדים בפני בעלי החיים.
מעבר לכך, הבנת פעולותיהן של הציפורים קריטית על מנת שהאדם לא ייפגע מהתנהגותן הטבעית. כך, למשל, מחקר על מאפייני נדידת ציפורים בישראל שערך לשם בשנות ה-80 הוביל לשינוי בנהלי האימון של חיל האוויר הישראלי, שמטוסיו נקלעו פעמים רבות לתאונות עם ציפורים. "הקטנו את מספר התאונות בין מטוסים לציפורים בחיל האוויר ב-76 אחוז וחסכנו מיליארד וחצי דולר וכמובן חיי אדם רבים", הוא אומר.
לשם מדגיש שלחקר הציפורים הייתה תועלת רבה לאדם לאורך ההיסטוריה. "כל התעופה האנושית היא חיקוי של תעופת הציפורים, הן תורמות המון לידע האנושי", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ".
לפנייה לכתב/ת 
