מוריס מתגורר בגליל. יש לו בית נפלא עם נוף לכינרת, אך הוא מעוניין דווקא להחליף אותו לכמה ימים בנוף המדבר והים האדום של אילת. נטע מציעה את ביתה הפסטורלי בקיבוץ פלמחים, ממש על החוף, תמורת סוף שבוע בבית בצפון ליד נחל או מעיין כלשהו. תמר מציעה להחלפה את ביתה במרכז תל אביב ופתוחה להצעות ברחבי הארץ – ואולי דווקא ההצעה של רחלי, שמעוניינת להחליף את ביתה בתקוע עם מישהו שמתגורר קרוב לים, תהיה זו שתקרוץ לה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
טרנד החלפת הבתים למטרת נופש תופס לאט-לאט תאוצה, ודווקא המשבר הכלכלי הקשה של תקופת הקורונה ממצב אותו עוד יותר כאופציה נוחה וגם זולה לחופשה. "החלפנו בתים לנופש כבר יותר מ-20 פעם. יצאנו ככה לחופשה בכינרת, בהר חלוץ, באמירים, במעגן מיכאל, בקיבוץ החותרים, בכפר ורדים, בבית קשת ובעוד המון מקומות", מספרת ימית איתיאל ממדרשת בן גוריון. "אנחנו מעדיפים את זה על כל צורת נופש אחרת".
7 צפייה בגלריה
צורת הנופש המועדפת. משפחת איתיאל במאגר בית זית במסגרת החלפה בירושלים
(צילום: ימית איתיאל)
"היינו כמעט בכל אזור אפשרי, מצפון לדרום, ואנחנו מכורים לזה קשות", מספרת מיכל פרי מתל אביב. "כמובן שזה התחיל בגלל העובדה הפעוטה שזה לא עולה כסף, אבל כבר מהפעם הראשונה התמכרנו לזה שאנחנו מקבלים בית עם חיים וחצר וחדר מלא בצעצועים לילדים, ולא חדר סטרילי במלון. בכל פעם מחכה לנו הפתעה חדשה, אני קוראת לזה 'פורנו של בתים'. ולא, הכוונה היא לא לכך שאנחנו חלילה מחטטים להם בבית. הכוונה היא שבמשך כמה ימים אנחנו זוכים לחוות איך אחרים גרים וגם מטיילים לפי ההמלצות שלהם, וזה אדיר. במיוחד עכשיו, בזמן הקורונה, כשאף אחד מאיתנו לא נהנה מכסף מיותר, זה נראה הדבר הכי הגיוני לעשות".
אחת האחראיות לצמיחת הטרנד בארץ היא קרן גולדנר, שייסדה לפני תשע שנים את קבוצת הפייסבוק "החלפת בתים למטרת נופש", שחברים בה כבר כ-35 אלף איש. "גרתי אז בירושלים, ושכנה סיפרה לי שהיא זוכרת שבילדות הם היו מחליפים בכל קיץ בתים עם משפחה בקיבוץ, ושהיא מאוד אהבה את זה", נזכרת גולדנר. "אז אמרתי לה שזה מדליק לאללה, הרי אני בעצמי אוהבת קיבוצים, וחשבתי שאם אעשה את זה גם זו תהיה הזדמנות להראות לילדים איך חיים בקיבוץ או במושב. ככה זה התחיל".
בעזרת גיסתה, הגר, פתחה גולדנר את הקבוצה והחלה לפרסם אותה בקבוצות ייעודיות של תושבי ערים שונות בארץ. היא אף נעזרה בעובדי קונסוליות ישראל בחו"ל שעימם שוחחה במסגרת עבודתה, כדי שגם ישראלים בגרים בחוץ לארץ יכירו את האפשרות הזו. "מהר מאוד זה התחיל לרוץ מפה לאוזן, וכבר לא הייתי צריכה לפרסם את הקבוצה בעצמי", היא מספרת.
משפחת אלבז מפתח תקווה תחליף את דירתה בפעם הראשונה בחודש הבא - ותעבור לכמה ימים לבית ביישוב שמשית שבגליל התחתון. "אני כבר הרבה זמן בקבוצה, עוקבת וחוששת", מספרת טלי אלבז. "הקורונה האיצה את תהליך הסקרנות וההרפתקנות. הקיץ לא טסים לחו''ל, מגוון האטרקציות מצטמצם - וזו בהחלט הרפתקה ואטרקציה להחליף בתים".
לדברי אלבז, "פנה אליי איש נחמד מהקבוצה שהוריד אצלי את כל החששות, השקיט את הפחדים והעלה את הפרפרים בבטן בשיחה טובה וידידותית. התייעצתי עם הבנים שלי, תאומים בני תשע, והם התלהבו מאוד, אפילו יותר אפילו מאשר מהחופשה המתוכננת שלנו במלון באילת".
"זה נופש הרבה יותר חסכוני. הלינה עצמה לא עולה כסף, וגם אפשר לבשל בבית במקום לקנות אוכל בחוץ", מוסיפה איתיאל. "וזה גם נוח יותר. יש הרבה יותר מקום ויותר 'פסיליטיז' – מטבח מאובזר, צעצועים לילדים. היו בתים שהגענו אליהם ובילינו הרבה זמן בתוך הבית, כי הילדים ממש התרגשו מהמשחקים החדשים.
"זה מאפשר גם להגיע ליישובים שאינם תיירותיים ואין בהם בתי מלון. שם נחשפים לאוכלוסייה אחרת ולצורות חיים אחרות משלנו. בהחלפות בתים בירושלים ובתל אביב, למשל, יצא לנו להרגיש קצת איך זה לחיות בעיר, ובסופו של יום אתה ישן בבית של מישהו. מבחינת ניקיון והיגיינה, זה מרגיש לי הרבה יותר נעים מאשר לישון על מזרן בבית מלון שמי יודע כמה אנשים כבר ישנו עליו לפניי".
"יתרון גדול נוסף להחלפה זה שמי שמשאיר בית בדרך כלל מכיר את האזור טוב, וככה נחשפים ל'סודות' של מקומיים - מעיין יפה, מסלול שמטיילים פחות מכירים, איפה כדאי לשבת לפיקניק בשקיעה, איזה בית קפה נעים לארוחת בוקר מקומית".
"אנחנו גרים במרכז תל אביב, ולכן רוב ההחלפות שלנו הן קרוב לטבע, בקיבוצים או במושבים", מוסיפה פרי. "אצלנו זה גם מתחבר לכך שאנחנו אוהבים לטייל ומקפידים לחנך את הילדים לזה. הם כל הזמן שואלים אותנו מתי מחליפים את הדירה שוב, כי זה כיף לא נורמלי. על הדרך אנחנו גם מכירים עוד משפחה, שזה הכי מצחיק, כי יש לי המון חברי פייסבוק שישנתי במיטה שלהם ומעולם לא ראיתי אותם במציאות".
על אף שעצם הרעיון להכניס משפחה זרה הביתה עלול להישמע מלחיץ לרבים, גולדנר מספרת כי בכל שנות הקבוצה היא מעולם לא נתקלה באירוע חריג. "המקרה היחיד היה כשמישהי כתבה שהגיעה לבית שהיה מאוד לא נעים מבחינת אסתטיקה וניקיון", היא נזכרת, "ואז עלו כל מיני טענות שאולי כדאי להתחיל לדרג מחליפים ולתת להם משוב וציונים, וגם כאלו שקראו לעשות שיימינג. אבל החלטנו שאין לזה מקום אצלנו. זו קהילה מיוחדת ומגובשת שצריכה להיות מבוססת על אמון".
לדבריה, המפתח לחוויית החלפת בתים מוצלחת היא תיאום ציפיות טוב. "ככל שמדברים על החששות בקול ויורדים לפרטים לפני ההחלפה בלי להתבייש – לא נשארים סימני שאלה. צריך לדבר הרבה על הציפיות מבחינת ניקיון, מגבות, מצעים, מצרכי מזון, במה אפשר לגעת ובמה לא", היא מסבירה. "באחת ההחלפות הראשונות, הבת שלי מילאה את החדר בפתקי 'נא לא לגעת', כי היא לא אוהבת שנוגעים לה בדברים. אז אמרתי לה 'למה שלא תעשי במקום זה רשימה חיובית ותכתבי במה כן מותר לגעת?'. היא עשתה את זה, וזה היה הרבה יותר נעים".
7 צפייה בגלריה
''לא נוגעים במה שלא רלוונטי לנו''. משפחת איתיאל בהר תבור, במסגרת החלפה בבית קשת
(צילום: ימית איתיאל)
"אפשר למשל לסגור חדר ולבקש שלא ייכנסו אליו", מוסיפה איתיאל, שהקימה לאחרונה אתר אינטרנט להחלפת בתים שבו כן יינתן משוב למחליפים, בדומה ל-AirBNB, "אבל צריך לזכור שבאותה מידה שלכאורה חודרים לך לפרטיות, גם אתה לכאורה חודר לפרטיות של המשפחה השנייה. כך שיש הסכמה שכמו שאנחנו לא נוגעים במה שלא רלוונטי עבורנו - למשל ארונות בגדים, מגירות ומסמכים - גם הצד השני לא נוגע. מובן שהכלל הבסיסי הוא שמשאירים בית מבריק ומקבלים אותו חזרה באותו המצב".
"כשאני חושבת על זה, יש לזה רק חיסרון אחד", צוחקת פרי. "אנחנו תמיד קובעים עם המשפחות שנציע להם את המיטות ונשים להם מגבות, והם אותו הדבר, כדי שלא ניסחב סתם. אז כשאנחנו חוזרים הביתה, אנחנו צריכים להוסיף לכביסה מצעים ומגבות של משפחה שלמה. ועדיין, זה מחיר קטן לשלם על חוויות אדירות".
